חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה העבירו אמש (רביעי) מכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), בו דרשו לקיים "דיון דחוף בקשרים המדיניים המחודשים שבין ישראל לסודאן". זאת בעקבות חשיפת "הארץ" כי ישראל פנתה לממשלת ארה"ב ולממשלות נוספות באירופה וביקשה מהן לשפר את יחסיהן עם סודאן ולנקוט כלפיה מחוות, על רקע ניתוק היחסים בין המדינה הערבית־אפריקאית לבין איראן.
פקידים ישראלים בכירים מסרו לעיתון "הארץ" כי בכירי משרד החוץ הדגישו בפני תת־שר החוץ האמריקאי לעניינים מדיניים טום שאנון, את הצורך בשיפור את היחסים בין ארה"ב וסודאן. במשרד החוץ סבורים כי ממשלת סודאן ניתקה לפני כשנה את קשריה עם איראן, כי הברחות הנשק מסודאן לרצועת עזה נפסקו וכי הסודאנים התקרבו לציר המדינות הסוניות בראשות סעודיה.
הפקידים הבכירים הוסיפו כי אחד המסרים שהועברו לשאנון היה שאסור להתעלם מהצעדים החיוביים מצד סודאן וכי מחוות מצד ארה"ב כלפי הממשלה בחרטום עשויות לסייע. אחד הצעדים שממשלת סודאן מבקשת בשנה האחרונה הוא שהממשל האמריקאי יוציא אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור. בכירי משרד החוץ ציינו בפני האמריקאים כי הם מבינים שארה"ב לא תסיר את החרם שהטילה על נשיא סודאן, עומאר אל־באשיר, אולם אמרו כי הגברת הדיאלוג האמריקאי עם אחרים בממשלת סודאן תהיה צעד חיובי.
עוד עולה מהפרסום כי במקביל למגעים בנושא סודאן עם הממשל האמריקאי קיימה ישראל קיימה בשנה האחרונה שיחות דומות עם צרפת, איטליה ומדינות אירופיות נוספות. פקיד בכיר בירושלים סיפר לעיתון "הארץ" כי דיפלומטים ישראלים ביקשו מבני שיחם באירופה לסייע לסודאן להתמודד עם החוב החיצוני העצום שלה, העומד על קרוב ל–50 מיליארד דולר ולשקול מחיקת חלק מהחובות, כפי שנעשה עם מדינות אחרות בעולם שנקלעו למצב כלכלי קשה. ישראל הבהירה כי התרסקות כלכלית בסודאן עלולה לערער עוד יותר את היציבות בחלק הזה של אפריקה ולהביא להתחזקות של פעילי טרור.
אמש, יזמה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), את שליחת המכתב לדיכטר, עליו חתמו גם ח"כ תמר זנדברג (מרצ), ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) וח"כ יהודה גליק (הליכוד). "בחודשים האחרונים פועלת ישראל רבות באפריקה, באפיקים גלויים וחשאיים, לחידוש וחיזוק קשרים דיפלומטיים עם סודאן," כתבו הארבעה, "נגד נשיא סודאן, עומר אל־באשיר, עומד צו מעצר בינלאומי, לאחר שהואשם בבית הדין הבינלאומי בהאג באחריות לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בחבל דארפור. כמו כן, בעשור האחרון אותרו שיירות נשק שהועברו לרצועת עזה דרך שטחה, מפעל רקטות ועוד. למיטב ידיעתנו, חידוש הקשרים עם המדינה השנויה במחלוקת לא עבר את אישור הקבינט ולא נידון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חשיבות הקשרים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות העולם היא ראשונה במעלה".
"ניסיון לקדם מדינה אשר העומד בראשה הואשם בפשעים נגד האנושות, מול בעלות ברית שלנו," הוסיפו, "מעלה שאלות לגבי מחויבות ישראל לשמירה על זכויות אדם ואזרח וכן לגבי האינטרסים שלה. בעת הזו, במיוחד לאחר שיחסים אלו נחשפו ופורסמו, מדובר בעניין מדיני וביטחוני שעל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדון בהשלכות ובנחיצות שלו".
ח"כ גליק התייחס לנושא גם בדף הטוויטר שלו:
הדיווח הזה מטריד מאוד וצריך להטריד כל אדם שהציונות חשובה לו.
חובה עלינו לדאוג שערכי מוסר יעמדו בבסיס כל מדיניות שלנו https://t.co/edVjD7tufe— yehudah glick (@YehudahGlick) 7 בספטמבר 2016
אויבת ישראל ומבצעת רצח עם
סודאן לא מוגדרת בחוק הישראלי כמדינת אויב, אולם בין שתי המדינות קיימת עוינות רבת שנים והן לא מקיימות יחסים דיפלומטיים. לפי החוק בסודאן, ישראל היא המדינה היחידה בעולם אליה אסור לאזרחיה להיכנס. סודאן אירחה במשך שנים רבות מפקדה של חמאס והייתה בעלת ברית צבאית ומדינית של איראן ושל חיזבאללה. האיראנים השתמשו בסודאן כבסיס להברחות נשק לרצועת עזה ואף הקימו סמוך לבירה חרטום מפעל ענק לייצור רקטות ארוכות טווח עבור החמאס והג'יהאד האסלאמי. בין 2008 ל-2014 בוצעו שורה של תקיפות אוויריות על שיירות נשק בשטח סודאן שעשו את דרכן לרצועת עזה, של ספינת נשק איראנית שעגנה בפורט סודאן ושל מפעל הרקטות סמוך לבירה חרטום. ממשלת סודאן ייחסה את התקיפות לישראל, אך בירושלים לא התייחסו אליהן.
עומר אל־באשיר, ששולט בסודאן מאז ההפיכה הצבאית ב-1989 בראשה עמד, ביצע במדינה הפיכה אסלאמית והורה על השמדתם השיטתית של לפחות חצי מיליון אזרחי סודאן בדארפור. צווי מעצר בינלאומיים הוצאו נגד בכירים בממשלתו של אל-באשיר, בגין רצח העם בדארפור שהחל ב-2003 ובמובנים מסוימים נמשך עד היום.
רצח העם בדארפור נחשב הפשע הגדול ביותר שהתבצע במאה ה-21. אנשי מיליציות הג'ינג'אוויד בתמיכת צבא סודאן והממשלה פלשו לחבל דארפור במערב המדינה ורצחו בשיטתיות אזרחים, נשים, ילדים ופעוטות בני שבט פור, מסליט, זג'אווה, תאמה ובאנגו – שבטים אפריקאים ילידים אשר חיו בממלכת דארפור העצמאית עד מלחמת העולם הראשונה.
בדוח "דארפור 2014 :תמונת מצב" שפרסם הוועד למאבק ברצח עם נטען כי "רצח העם בדארפור בוצע במהלך שנת 2013 בשלושה דרכים מרכזיות: מתקפות רצחניות על האוכלוסייה האזרחית, שינוי המבנה הדמוגרפי של חבל דארפור וכן 'רצח עם בהתשה' במחנות העקורים."
בנוגע לשיפור יחסיה של סודאן עם מדינות מערביות נכתב בדוח כי "על אף הימשכותו של רצח העם בדארפור והחלת מדיניות דומה בחבלים נוספים בסודאן, ניכר כי אומות המערב החלו בנורמליזציה של היחסים עם ממשל חרטום המונהג בידי הרודן עומר אל-בשיר".
