זה סיכון גדול לומר על מישהו שהוא הטוב בהיסטוריה. מעטים הם התחומים בחיים, בעולם ובספורט, שבהם ניתן לומר באופן חד משמעי: הוא או היא הם הטובים ביותר, ואת מה שהם מצליחים לעשות לא עשו לפני, וספק גדול אם יעשו אחרי.

מעטים ענפי הספורט שיש בהם קונצנזוס לגבי מיהו הספורטאי הגדול בהיסטוריה באותו ענף. בספורט אוהבים להתווכח על זה, ואוהבים עוד יותר לדרג. עד לפני כמה שנים, ברשימת "הגדול ביותר" של קהילת רצי המרתון, היו רצים אגדיים כמו אמיל זטופק, אבבה ביקילה, היילה גבריאסלסי וקנניסה בקלה. לדעתי, לפחות נכון להיום, אליוד קיפצ'וגה הוא רץ המרתון הגדול ביותר בהיסטוריה.

אליוד קיפצ'וגה מקניה, שיאן העולם בריצת מרתון. "רוצה לתת השראה למשפחת בני האנוש" (צילום: AP Photo/Petr David Josek)

קיפצו'גה מחזיק בשיא העולם במרתון (2:01:39 שעות); הוא ניצח 12 מ-14 המרתונים שבהם השתתף; הוא רץ בקריירה שלו 11 פעמים מהר מ-2:05 שעות (תוצאה שהושגה בסך הכל 108 פעמים בהיסטוריה).

לפני שנתיים הוא אמר: "אנחנו רוצים לעשות היסטוריה ולתת השראה למשפחת בני האנוש", וקבע את התוצאה הלא רשמית המהירה בהיסטוריה של המרתון. ב"תנאי מעבדה" הקנייתי רץ מרתון ב-1:59:40 שעות. קצב ממוצע של 2.51 דקות לק"מ. "כבש את האוורסט של עולם הריצה", כפי שתיאר זאת אד סיזר, בספרו: "מרתון בפחות משעתיים". ועכשיו, אחרי שעשה את כל זה, קיפצ'וגה רוצה לעשות עוד דבר אחד: לזכות במדליית זהב שנייה ברציפות, אחרי שזכה במדליית הזהב במרתון בריו 2016.

***

פעמיים בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים הצליחו רצים לשחזר זכייה במרתון. בפעם הראשונה היה זה אבבה ביקילה, שניצח ברומא (1960) ובטוקיו (1964). הפעם השנייה שייכת לוולדמאר סירפינסקי ממזרח גרמניה, שניצח במונטריאול (1976) ובמוסקבה (1980), אבל הנצחונות שלו עומדים בצל הסימום המזרח אירופאי בשנות ה-80.

***

קיפצ'וגה כבר בן 36 ועברו 17 שנים מאז הפעם הראשונה שהוא זכה במדליה אולימפית. זה היה באתונה (2004) בריצת 5,000 מטר. בשנה האחרונה הוא ראה את הרצים הצעירים של קנייה ואתיופיה רודפים אחריו ואחרי השיאים שלו. ארבעה רצים רצו השנה מהר יותר מתוצאת השנה שלו (2:04:30). את מרתון לונדון האחרון הוא סיים במקום השמיני, בתוצאה השנייה הכי איטית בקריירה שלו.

אליוד קיפצ'וגה (במרכז). המתחרים כבר דולקים בעקבותיו (צילום: AP Photo/Robert F. Bukaty)

גם בדירוג העולמי קפיצוג'ה התדרדר כבר עד המקום התשיעי, ובמרתון האולימפי בטוקיו הוא יפגוש שלושה רצים, שמקדימים אותו בדירוג הזה. שניים מהם הם בני ארצו: עמוס קיפרוטו ולורנס צ'רונו, שמשלימים שלישייה חלומית עבור קנייה במרתון.

***

קיפצ'וגה רץ בקלילות ובנינוחות, ממש מרחף מעל הקרקע. לרגעים זה נראה שכוח המשיכה לא חל עליו, ושהוא בכלל לא מתאמץ. לאורך 42 ק"מ פניו לא מביעת רגש: לא כאב, לא חוסר נוחות ולא שמחה. רק ב-200 המטרים האחרונים, אחרי שהוא מפרק את כל הדבוקה שרצה איתו, אחרי שהגביר קצב כך שאף אחד לא יוכל לרוץ לצדו, הוא מרשה לעצמו לחייך, להניף ידיים לצדדים ולשמוח.

כשזוהר זימרו, מאמן המרתון, ויגאל לב, הפיזיותרפיסט של האתלטים הישראלים בטוקיו, יצאו לריצת הבוקר שלהם בעיר, לפני שלושה ימים, הם פגשו את קיפצ'וגה, רץ כאחד האדם, ורצו לצדו. מפגש כזה יכול להתקיים רק בריצה, ונשמע בלתי אפשרי בכל ענף ספורט אחר.

אליוד קיפצ'וגה מקניה חוצה את קו הסיום במרתון ריו 2016. מרשה לעצמו לחייך, להניף ידיים לצדדים ולשמוח (צילום: AP Photo/Petr David Josek, File)

קיפצ'וגה הרוויח הרבה כסף בקריירה הספורטיבית שלו, אבל הוא נגיש, חי חיים צנועים ומחלק את זמנו בין המשפחה למחנות האימונים בקנייה, שם הוא מכין אוכל, מנקה שירותים ורץ בדרכי עפר. הוא קורא הרבה ומדבר בשקט, משפטים מדויקים כמו קצב הריצה שלו.

באחד הראיונות הוא אמר, שהזמן הטוב ביותר לטעת עץ היה לפני 25 שנה, והזמן השני הכי טוב לטעת עץ הוא היום. בטוקיו הוא ינסה הלילה (א', 01:00) לקטוף את הפרי המתוק, שנמצא על צמרת העץ שהוא נטע, אי שם, לפני 25 שנה. ואז יתברר האם הפרי הזה עשוי מזהב.