לינוי אשרם: "אני עדיין בהתרגשות שיא מאתמול, זה לא נקלט. ישנתי בלילה אולי 40 דקות. אז כן, זאת עדיין חוויה שלא נתפשת וקשה לי להבין שאפילו הייתי באולימפיאדה". האלופה האולימפית סיפרה לפנות בוקר (ראשון) על תחושותיה לאחר מהזכייה.

"זה חלום שלי מאז שאני קטנה", סיפרה אשרם. "כשהייתי צופה בנטע ריבקין, שהיא בעיניי מהמתעמלות המופלאות שהיו. למדתי ממנה מלא וגם אני כבר רציתי וחלמתי להיות בטוקיו. לא חלמתי שאחזור עם מדליה, מדליית זהב. תמיד חלמתי לעשות את הכי טוב שלי, אבל בחיים לא חשבתי שזה יהיה מדליית זהב ואלופה אולימפית. אני מרגישה גאווה גדולה לייצג את המדינה. זאת הייתה שנה באמת לא פשוטה עם הקורונה והאימונים, אבל הוועד האולימפי, איגוד ההתעמלות ומכון וינגייט בנו אוהל ונתנו לנו מקום להתאמן באופן נורמלי למרות המצב".

לינוי אשרם וניקול זליקמן בסיום תחרות הקרב רב (צילום: AP Photo/Ashley Landis)

המדליסטית המשיכה בתודות. "למאמנת שלי איילת זוסמן שעברה איתי את כל הדרך הזאת מאז שאני קטנה, היא איתי בכל הדרך והיא הכל בשבילי, ולמדתי ממנה כל כך הרבה. גם לאלה סמופלוב שהייתה איתי לאורך כל הדרך ונתנה לי אפשרות ללמוד דברים שלא ידעתי לפני. ולפרטנרית ניקול זליקמן, שרואים בכל מקום איך אנחנו סומכות אחת על השנייה ותומכות אחת בשנייה וכיף לעבור חוויה כזאת עם מישהי שנמצאת לידי ועוברת איתי הכל".

כזכור, למרות הסיום המתוק, אשרם החלה את דרכה ברגל שמאל בתרגיל הראשון במוקדמות: "זה היה פחות טוב, יכול להיות שזה היה לחץ. היה משהו ביציאה למשטח שהוציא אותי קצת מריכוז, אבל איילת ידעה להגיד לי את הדבר הנכון וזה פיקס אותי תוך שנייה. הצלחתי להתעשת ועשיתי עוד שלושה מכשירים בצורה הכי טובה שיש. ביום הראשון המטרה הייתה להגיע לגמר ובשני להילחם הכי חזק שאני יכולה".

לינוי אשרם בגמר האולימפי. "גם אחרי הנפילה הקטנה בתרגיל הסרט ידעתי להתאפס על עצמי" (צילום: AP Photo/Gregory Bull)

"גם אחרי הנפילה הקטנה בתרגיל הסרט ידעתי להתאפס על עצמי ואני הכי מאושרת מהתוצאה ששתינו עשינו, שתי ישראליות בשבע הראשונות זה משהו שלא היה אף פעם. זאת היסטוריה שאני האישה הראשונה שחוזרת עם זהב לישראל ואני מרגישה כל כך גאוווה לייצג את המדינה ויש מאחורי את כל הקהל מישראל שתומך בי. עם החום והאהבה מכולם היה כל כך כיף ולא יכולתי להפסיק לקרוא את כל ההודעות ששלחו לי".