דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד בשבט תשפ"ב 26.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

בעסק הזה אין בוס, כל העובדים הם בעלים

שניים מחברי "שומעים חזק", קואופרטיב ראשון מסוגו בתחום ההגברה והתאורה בישראל, מספרים איך מפעילים עסק מצליח בשותפות חברית | "השכר השעתי שוויוני. טכנאי עם 10 שנות ניסיון מקבל שכר שווה לילד שהצטרף עכשיו"

צוות שומעים חזק. אבנר אלמוג (ימין למעלה), מיה טל, יותם רוזנבלט, ניר עמית, גיא טלסניק, שאול סלוצקי, גיא בן גיגי, דורון קורן, ניר כהן, מור מירון, אילן שקלארש, דפנה שמיר, יוני בן בסט (צילום: שומעים חזק)
הדס יום טוב

החלטות הם מקבלים באסיפת חברים; השכר של כולם נגזר מההכנסות; ואין בעלים אחד שרואה לבד את שורת הרווח. כך מפעילים חברי קואופרטיב "שומעים חזק", הראשון מסוגו בתחום ההגברה והתאורה בארץ, עסק מצליח בצורה קצת אחרת. 12 שנים הם בשטח, וכיום חברים בקואופרטיב 15 שותפים, והוא רק הולך וגדל.

"כשאני בא למישהו מהתחום ואומר לו שאנחנו 15 שותפים", צוחק דורון קורן, "מתפוצצות לו האוזניים, הוא חושב שאנחנו החברה הכי גדולה בארץ". קורן (31) מחיפה הוא איש לוגיסטיקה ותאורן ראשי, חבר כבר 8 שנים ב"שומעים חזק". "לחברה בסדר גודל שלנו, קטנה-בינונית, יש בדרך כלל בעלים אחד", הוא אומר, "אנשים לא מבינים איך זה כלכלי".

"גם מול הלקוחות אנחנו חברה שמתנהלת בקודים קצת שונים", אומר יותם רוזנבלט (31) מחיפה, הגזבר, מנהל מחלקת סאונד ואחראי אחזקה בקואופרטיב, שבו הוא חבר כבר 9 שנים.

דורון קורן (מימין) ויותם רוזנבלט במחסן הציוד: "כולם רוצים בהצלחה כי זה מגיע לכולם ולא לבן אדם אחד" (צילום: הדס יום טוב)

דורון קורן (מימין) ויותם רוזנבלט במחסן הציוד: "כולם רוצים בהצלחה כי זה מגיע לכולם ולא לבן אדם אחד" (צילום: הדס יום טוב)

מה כל כך מיוחד?
"לכל העובדים שלנו אכפת, כי כל העובדים הם הבעלים. זה שייך לכולם, כולם רוצים שהאירוע יצליח. כי אם החברה מצליחה, זה בסוף מגיע לכולם, ולא רק לבן אדם אחד".

בעלות: "כל העובדים הם הבעלים"

מבחינה חוקית, "שומעים חזק" מוגדרת "אגודה שיתופית", מה שאומר שזו חברה שאין לה בעלים אחד, אלא כל העובדים שלה הם הבעלים ביחד.

"כששואלים אותי מה זה קואופרטיב", אומר קורן, "אני אומר שזה בעיקר שני דברים: אחד, אין בוס. לפעמים יש מנהל אירוע בשטח, שיש לו את המילה האחרונה על מה קורה באירוע, אבל הוא לא הבוס שלי. הוא לא יפטר אותי אם לא אעשה מה שהוא אומר".

ומה הדבר השני?
"הדבר השני זה שאנחנו חברה שכל הבעלים בה הם עובדים, וכל העובדים בה הם בעלים. שוק ההגברה והתאורה הוא, בדרך כלל, שוק מאוד תועלתני לטובת הבעלים של החברה. אצלנו כולם הבעלים. כשאתה בא לשטח אתה יודע שמי שלידך הוא באותו מעמד איתך, שכולכם שווים ואתם מרווחים על הצלחת החברה, יש לזה ערך מוסף".

מכוונים תאורה לפני ההופעה. "בזכות מודל ההעסקה והתשלום שלנו, בקורונה כולם קיבלו דמי אבטלה ויצאו לחל"ת" (צילום: ליה רוז מגן)

קבלת החלטות: "האסיפה מתכנסת 4 פעמים בשנה"

"שומעים חזק" קמה רשמית כ"אגודה שיתופית" ב-2009, אבל התחילה שנתיים קודם לכן, מחלום של אלעד קליינר, שהיה אז חבר בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר, וכיום גר ועובד באנגליה כמהנדס מערכת סאונד ותאורה.

"קליינר חלם לעסוק בסאונד ולהקים חברה שמתנהלת ברוח התנועה", מספר רוזנבלט. "הוא הצליח לגייס עוד שבעה אנשים מהתנועה, שהתחילו לחשוב ולנסח את רעיון הקמת העסק, והגיעו לרעיון של קואופרטיב, שתואם את הערכים שגדלו עליהם. לקח עוד כמה שנים עד להקמה הרשמית. לרשום אגודה שיתופית בישראל זה סיוט".

בדיקת סאונד אחרונה לפני הופעה של אהוד בנאי (צילום: שומעים חזק)

כיום, כל מי שעובד ב"שומעים חזק" הוא שותף או מועמד לשותפות. "אין בעלים אחד, ואין גם בעלי שליטה יותר או פחות. יש תפקידים שהם יותר מנהלתיים ויש בהם השפעה שונה, אבל כולנו מקבלים החלטות ביחד".

איך מקבלים החלטות ביחד?
רוזנבלט:
"יש אסיפה, שמתכנסת כארבע פעמים בשנה, ולה יש את הסמכות היחידה לקבל החלטות משמעותיות כמו תקציב, שינוי מדיניות או כניסת חברים. מלבד זה, יש וועד מנהל, שנבחר כל שנתיים באופן דמוקרטי בין החברים. הוועד אחראי על ניהול העסק, והחברים נותנים לו סמכויות לקבל החלטות שותפות בעסק".

תנאי עבודה: "השכר השעתי שוויוני"

כל חבר בקואופרטיב, הם מסבירים, יכול להעלות באסיפה הצעה להצבעה. ברגע שהאסיפה מצביעה, זה הופך להחלטה מחייבת. "האסיפה בעצם מתווה את המדיניות, כדי שהוועד המנהל יוכל לנהל את העסק לפיהן".

קורן: "גם אם אתה עובד מעט ואני הרבה, השותפות שלנו בניהול העסק שווה. גם רמת ההשפעה שלך נתונה לבחירתך. יכול להיות טכנאי שלא יעניין אותו שום תפקיד מנהלתי, אבל בעבודה שלו בשטח, באירוע, הוא מאוד משמעותי, ויכול להיות לו לא פחות כוח ממישהו עם תפקיד מנהלתי. אנחנו מחליטים החלטות ביחד. כל קול הוא קול שווה. באסיפות נקבע גם התקציב של העסק".

מגבירים את ההופעה של להקת AWA (צילום: שחר לבנשטיין)

כולם עובדים בדיוק באותו אופן והיקף?
קורן:
"אנחנו מחלקים את העבודה לעבודת משרד ועבודת שטח, ויש אחוזי משרה. שנינו פה במשרה מלאה. יותם נגיד, נמצא 70% בעבודת משרד ו-30% בשטח. אני, ב-20% משרד ו-80% שטח. לאחוזים המשרדיים יש שכר קבוע, והשכר בשטח הוא שעתי, שווה לכולם. אבל יש כאלה שעובדים רק 10 אירועים בשנה, ויש כאלה שעובדים במשרה מלאה. אנחנו יודעים כחודש מראש מה האירועים שלנו, ומשבצים אנשים לאירועים. ככל שאתה עובד יותר שעות, אתה מקבל יותר.

"זה דבר מאוד פלואידי. כשהתחלתי פה הייתי סטודנט ועבדתי 400 שעות בשנה, שזה בערך 20%. כשסיימתי להיות סטודנט עברתי להיות בצוות המוביל, וזו הייתה החלטה מיידית. בחברה אחרת הייתי צריך להיות מקודם לזה. שוויון ההזדמנויות פה הרבה יותר גדול מבכל מקום אחר".

רוזנבלט: "השכר השעתי שוויוני. טכנאי עם 10 שנות ניסיון מקבל שכר שווה לילד שהצטרף עכשיו ללא ניסיון. אותו דבר גם בצוות המנהל. אני מקבל שכר זהה למועמד שעוד לא קיבלנו לחברות".

מיה טל מגבירה את פסטיבל SOLOW. "השכר יחסית גבוה, אבל אנחנו רוצים יותר" (צילום: ליה רוז מגן)

מיה טל מגבירה את פסטיבל SOLOW. "השכר יחסית גבוה, אבל אנחנו רוצים יותר" (צילום: ליה רוז מגן)

השכר מספק?
"זה עדיין רחוק מלקיים אותנו באופן שבו אנחנו רוצים. השכר יחסית גבוה, אבל אנחנו רוצים יותר. כן, המטרה המרכזית שלנו כעסק היא עדיין להרוויח כסף. הוא פשוט הולך לכולנו, ולא רק לבן אדם אחד".

הנהלת חשבונות: "הרווחים מתחלקים בין השותפים"

לאן הולכים הרווחים כשהעסק מרוויח?
"יש מנגנון. בסוף כל שנה, חלק מהרווחים הולכים לפיתוח העסק, והשאר מתחלק בין כל השותפים, בהתאם לכמות העבודה של החבר באותה השנה, בדומה למשכורת 13. אנחנו מנסים לתכנן את התקציב נכון, ולמקסם את המשכורות שלנו כך שלא יהיה רווח לעסק. אנחנו העסק, וזו המטרה".

הכנות אחרונות לחתונה. "ההשקעה הראשונית בציוד הייתה של 200 אלף שקל" (צילום: שומעים חזק)

הכנות אחרונות לחתונה. "ההשקעה הראשונית בציוד הייתה של 200 אלף שקל" (צילום: שומעים חזק)

מה עושים כשצריך להשקיע? לקנות ציוד?
"בהתחלה הצלחנו לגייס הון ראשוני של כמה אלפים, אבל די מהר הבנו שכדי לקנות ציוד ולהתחיל לעבוד, צריך יותר מזה. היה מדובר על השקעה ראשונית של 200 אלף שקל. ההלוואה הגיעה מהחברים. כל חבר שם כמה שהוא יכול, מההורים, מחסכונות, מענקים של הצבא. וזה עדיין מודל גיוס הכספים שלנו כשאנחנו רוצים להתפתח ולגדול. כדי שהכסף מהריביות ילך לחברים ולא לבנק, אנחנו מעדיפים את זה, למרות שהבנק נותן הרבה פעמים תנאים יותר טובים".

גיוס עובדים: "הצבעה על מועמדים באסיפה"

איך מתקבלים לחברות בקואופרטיב?
קורן:
"מתחילים לעבוד, ונכנסים לחברות רשמית אחרי שנה. הכניסה היא בהצבעה באסיפה בסוף תהליך המועמדות. כל מי שעובד בעסק הוא מועמד או שותף, רק באירועים נקודתיים מאוד גדולים, כמו יום העצמאות או פורים, מועסקים שכירים זמניים".

רוזנבלט: "אבל עם הזכויות, יש גם חובות. כל חבר בקואופרטיב נדרש לבוא לאסיפות ולהיות חלק מקבלת ההחלטות. בנוסף, כל שותף נדרש לשים 1,000 שקלים על המניה בהצטרפותו (שאותם הוא מקבל חזרה בעזיבתו), וגם להיות חלק מהמחויבויות, ולחתום על ערבויות החברה".

מאירים את ההופעה. "כל שותף נדרש לשים 1,000 שקלים על המניה בהצטרפותו" (צילום: טל אדם ארגוב)

מאירים את ההופעה. "כל שותף נדרש לשים 1,000 שקלים על המניה בהצטרפותו" (צילום: טל אדם ארגוב)

קרה שמישהו לא התקבל, או פוטר?
קורן:
"כל שנה אנחנו מחליטים באסיפה כמה אנשים אנחנו רוצים לגייס, ולא קרה לנו שמישהו רצה להיות שותף ולא התקבל. כן קרה למשל שמישהי לא רצתה להתקבל לחברות בגלל המשמעויות הכלכליות של זה, ובגלל זה היא עזבה, או שבתהליך המועמדות אנשים הבינו שזה פחות מה שהם מחפשים.

"על פי התקנון, אם רוצים לפטר מישהו צריך רוב של לפחות 75% באסיפה. אבל זה אף פעם לא קרה, ואף פעם לא הגענו קרוב לזה. אנשים כמובן עזבו לאורך הדרך, אבל זה היה מבחירתם.

"כשמישהו רוצה לעזוב, הוא צריך להגיש בקשה לסיום החברות. זה צריך אישור של הוועד המנהל, כדי לראות שאין לו חובות או עניינים פורמאליים אחרים. גם כשחבר עוזב, החתימה שלו נשארת על ההלוואות שנלקחו כשהיה חבר".

מה זאת אומרת, הוא נשאר ערב לעסק?
רוזנבלט: "כדי שלא יהיה מצב כמו שנת קורונה, וכולם פתאום ינטשו את הספינה. שותפות זה שותפות, גם בקשיים. חבר יכול לבקש מהאסיפה לוותר על הערבות שלו, והאסיפה צריכה לאשר. זה קרה רק פעם אחת. רוב האנשים שעזבו עזבו על מי מנוחות, וסמכו עלינו שלא נגנוב מהם".

צוות הקמה פסטיבל SOLOW. דורון קורן (מימין) , תומר אילן, ניר עמית, יותם רוזנבלט, ניר כהן (צילום: טומי בויארצ'יק)

בעיה: "אנחנו לא יכולים לתת תלוש קבוע כל חודש"

איך פותרים וויכוחים ואי הסכמות?
קורן:
"זה מאוד נדיר שיש איזה ריב חוצב להבות, אבל כמובן שזה קיים, בכל זאת מנהלים עסק. אבל זה בהחלט לא הקושי המרכזי".

מה הקושי המרכזי?
קורן:
"אחד הקשיים המשמעותיים שיש לנו הוא שזה ענף עונתי. בקיץ יש 40 אירועים בחודש ויותר, אבל בחורף יש מעט מאוד אירועים. לפעמים גם שלושה בחודש. יש חודשים שלא מגיעים לשעות המחוייבות של החברה כלפי כל השותפים, ולצערי יש אנשים שחודשים שלמים לא עובדים. אבל הקיץ, בדרך כלל, מכסה על זה, ובממוצע שנתי זה מסתדר.
"הבעיה העיקרית היא שאנחנו לא מסוגלים לתת תלוש משכורת שווה כל חודש, ולא תמיד יכולים לתת לכולם את כמות העבודה שהם רוצים בתקופת החורף. זה מקשה מאוד על ההתנהלות, כי אין עוגה קבועה שאפשר לחלק, הכל מאוד משתנה".

היחסים בין העובדים הם סוג של חברות?
קורן:
"זה נהייה קשה יותר כשאנחנו גדלים. ב-5 השנים הראשונות של העסק, היו חברים בו רק בוגרי השומר הצעיר. את רובם הכרנו לפני. כיום, יכולים להיות מגוייסים אנשים שלא פגשתי מעולם".

רוזנבלט: "מבחינתי, שומעים חזק הוא עדיין מעגל החברים הראשון שלי. חלקם גם הפכו להיות תוך כדי".

וגם הלקוחות חברים?
רוזנבלט:
"כל לקוח חוזר, לרוב חוזר אלינו בגלל מי שאנחנו. לאו דווקא בגלל שהוא מאמין באידאל, אלא בגלל שזה ניכר בעבודה. הלקוחות מקבלים צוות שלכולם אכפת מהאירוע, שזה דבר מהותי. בתחום שלנו יש הרבה עובדים זמניים שבאים לקבל שכר וללכת, ולא באמת אכפת להם מה קורה. לנו אין כמעט לקוחות שעוזבים. בשירות, ברמת העובדים, אני לא חושב שיש עוד חברה שנותנת מה שאנחנו נותנים".

הקמה של הופעה. "הספקנו לעשות כמה אירועים גדולים בפורים, בהתחלת הקורונה, ואז הכל נחתך" (צילום: שומעים חזק)

הקמה של הופעה. "הספקנו לעשות כמה אירועים גדולים בפורים, בהתחלת הקורונה, ואז הכל נחתך" (צילום: שומעים חזק)

ימי הקורונה: "כולם קיבלו דמי אבטלה"

התחום שלכם נפגע אנושות בקורונה, איך עברו עליכם השנה וחצי האחרונות?
רוזנבלט
: "הספקנו לעשות כמה אירועים גדולים בפורים, בהתחלת המגפה, ואז הכל נחתך. מהר מאוד, עוד לפני שהתחילו הסגרים, ירדנו לאפס פעילות. ברגע שהכריזו על הגבלה של 100 איש, הכל ירד. בשכלול כללי, יחד עם שבועות החסד של הקיץ הקודם ועכשיו, זה בערך 17% פעילות. עשינו גם הפקה בזום ובפייסבוק לייב. שזה היה מגניב, אבל מבחינה כלכלית זה היה פירורים".

המדינה סייעה?
רוזנבלט:
"המענקים עזרו מאוד. עסק שהתנהל במשך מספר שנים בצורה חוקית, לא בשחור, הצהיר על כל ההכנסות שלו, שילם מיסים, הגיש דו"חות בזמן, קיבל. אבל זה היה סיוט לקבל, בעיקר כי לא פרסמו את הקריטריונים כמו שצריך. בהתחלה, משרד הכלכלה לא כל כך היה סגור על מה זה אגודה שיתופית ואיך מפצים את זה".

קורן: "בזכות מודל ההעסקה והתשלום שלנו, כולם קיבלו דמי אבטלה ויצאו לחל"ת. אנחנו לא בעלי שליטה בחברה, משמע, כולנו שכירים בחברה, והיינו זכאים לדמי אבטלה כמו כל שכיר. רק שזה חושב לפי כמה חודשים אחרונים בחורף, מה שהיה מבאס כי בחורף יש פחות אירועים".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!