ועדת החינוך בכנסת אישרה היום (רביעי) את מתווה תשלומי ההורים לגנים ולבתי הספר לשנת הלימודים הקרובה. הסכומים המרביים שיותר לבתי הספר לגבות יהיו זהים לאלו שנגבו בשנת הלימודים תש"ף, שאושרו בטרם מגפת הקורונה, וינועו בין מאות לאלפי שקלים לכל תלמיד. הסכומים אושרו למרות ביקורת חריפה של חברי הכנסת, המועצה לשלום הילד וארגוני הורים על המשך גביית התשלומים.

לצד אישור הסכומים הודיעה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון על הגדלה ב-30 מיליון שקלים של קרן המלגות לתלמידים שהוריהם מרקע כלכלי חברתי נמוך, או שנפגעו ממשבר הקורונה. הקרן תעמוד בשנה הקרובה על 130 מיליון שקלים. המשרד הודיע שיפאשר לראשונה למנהלי בתי הספר הפעלת שיקול דעת ביחס למתן מלגה מעבר לתקרה שנקבעה. בנוסף, לבקשת חברי הכנסת, אושר צמצום הסכום המותר לגבייה עבור מסיבות כיתה ל-8 שקלים בשנה, במקום 24 שקלים.

בשנת הלימודים תשפ"א פוצלו תשלומי ההורים לשתי מחציות, עקב מגפת הקורונה ואי הוודאות ביחס לקיומן של פעילויות חוץ ופעילויות מיוחדות בבתי הספר. השנה, בהתאם לכוונתו המוצהרת משרד החינוך ליצור שגרת לימודים רציפה לאורך כל השנה, התשלומים יוכלו להיגבות בפעם אחת, על כל השנה.

הפירצה שמרוקנת מתוכן את חוק חינוך חינם

למרות שבחוק חינוך חובה, שנחקק בשנת 1949, נקבע שהחינוך במדינת ישראל יינתן בחינם, פעילויות רבות שהן חלק ממערכת החינוך, כמו טיולים וחוגי העשרה שונים, אינן ממומנות על ידי המדינה ומשולמות מכיסי ההורים. בשנת 1978 נוסף סעיף לחוק שאיפשר לבתי הספר ולרשויות המקומיות לגבות תשלומים בעבור שירותים שייקבעו על ידי משרד החינוך. חלק מהתשלומים מוגדרים כתשלומי רשות, שההורים אינם חייבים לשלם אותם. במקרה כזה, בית הספר יכול למנוע מילד להשתתף בפעילויות שונות כמו הטיול השנתי.

לפי החוק, משרד החינוך קובע מדי שנה מהם הסכומים המרביים המותרים לגבייה, וועדת החינוך של הכנסת מאשרת אותם. בפועל הסכומים יכולים להגיע למאות ואף אלפי שקלים לילד לשנה. לאורך השנים נאבקו ארגוני הורים בדרישה לבטל את התשלומים, ושרי החינוך הבטיחו שיפעלו לביטולם, התחייבות שלא יושמה עד היום.

יובל וורגן, ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת, אמר בדיון כי תשלומי ההורים (כולל תל"ן – תוכנית לימודים נוספת) מגיעים ליותר מחמישה מיליארד שקלים בשנה.

הסכומים שאושרו: 249 תשלומי רשות בגן, 1,388 בכיתה י"ב

תשלומי ההורים מורכבים ממספר סוגי תשלומים, כאשר בכל אחד מהם נקבע סכום מרבי. התשלום הראשון הוא ביטוח תאונות אישיות, שהוא תשלום חובה. התשלום על ביטוח תאונות אישיות הוא 49 שקלים, והוא תשלום חובה לכל שכבות הגיל. תשלום זה אינו חלק מדיוני הוועדה, מכיון שההסכם עם חברת הביטוח נחתם לשלוש שנים, ותקף גם לשנת הלימודים הקרובה.

הסכומים המרביים של שאר סוגי התשלומים שאינם תשלום החובה משתנים לפי שכבת הגיל והחלטות בית הספר. סכומים אלו מורכבים מתשלום על פעילות חברתית ותרבותית, תל"ן (תכנית לימודים נוספת) שהוא תשלום על שיעורי העשרה, ותשלום על רכישת שירותים מרוכזת. תשלום נוסף הוא על הזנה בבית הספר, שבו יש התחשבות גם במצב הכלכלי של ההורים.

תשלום הרשות על פעילות חברתית מורכב מתשלום על סל תרבות, מסיבות סיום, מסיבות כיתה, הנהגת הורים יישובית וארצית, טיולים ופעילות של של"ח. הסכום המרבי לגבייה על ילד בחינוך קדם יסודי הוא 249 שקלים, לתלמיד בכיתות א'-ב' 556 שקלים, בכיתות ג'-ד' 581 שקלים, בכיתה ה' 707 שקלים, ובכיתה ו' 917 שקלים. לתלמידים בכיתות ז'-ח' הוא 1,042 שקלים, (1,067 שקלים לתלמידי ח' ביסודיים שמסתיימים בכיתה ח'), לתלמידים בשכבות ט' בבתי ספר שש שנתיים 1,058 שקלים (1,183 שקלים לתלמידי ט' בחטיבות ביניים עצמאיות). לתלמידים בשכבות י'-י"א התשלום המרבי הוא 1,285 שקלים, ולתלמידי שכבה י"ב 1,388 שקלים.

תשלום רשות נוסף הוא התל"ן (תכנית לימודים נוספת) שהוא סכום לגבייה בהסכמת ההורים על שיעורי העשרה נוספים. התשלום על התל"ן נקבע לפי שכבות הגיל השונות ולפי זרם במערכת החינוך – הממלכתי או תורני- ייחודי.  בבתי הספר היסודיים הממלכתיים ניתן לגבות עד 885 שקלים, ובבתי הספר היסודיים התורניים והייחודיים ניתן לגבות עד 1,770 שקלים לשכבות ה'-ו' בלבד. בחטיבות הביניים הממלכתיות ניתן לגבות עד 1,060 שקלים, ובחטיבות הביניים התורניות ייחודיות ניתן לגבות עד 2,120 שקלים. בתיכונים הממלכתיים ניתן לגבות עד 1,150 שקלים, ובישיבות התורניות עד 2,300 שקלים.

לאלו מתווסף תשלום של "רכישת שירותים מרצון", כלומר שאחד השירותים לרווחת התלמידים נרכש במרוכז על ידי ההורים. דוגמא לשירות כזה הוא קניית לוקרים לבית הספר. בחיוך קדם יסודי ניתן לגבות עד 125 שקלים, ביסודי ניתן לגבות עד 250 שקלים, ובחטיבת הביניים ובתיכון ניתן לגבות עד 450 שקלים.

התשלום על הזנה בבית הספר נובע מ"חוק ארוחה יומית לתלמיד". שיעור ההשתתפות של ההורים בתשלום על הזנה נקבע לפי הכנסתו של ההורה ונע בין 0.7 שקלים ל-7 שקלים ליום לכל הורה שמשתכר 2,172 שקלים ומעלה. הורה שמשתכר עד 1,378 שקלים לא ישלם על הזנה. הורה שמשתכר בין 1,379 ל-1,493 שקלים ישלם 0.7 שקלים ליום על ארוחה. הורה שמרוויח בין 1,494 ל-1,744 שקלים ישלם 2.6 שקלים ליום. הורה שמשתכר בין 1,745 ל-1941 שקלים ישלם על הזנה 3.8 שקלים. הורה שמשתכר בין 1946 ל-2127 שקלים ישלם על 5.4 שקלים. הורה שמשתכר בין 2,128 ל-2,171 שקלים ישלם 6 שקלים. הורה שמשתכר 2,172 ומעלה ישלם על הזנה 7 שקלים ליום.

חברי הכנסת ביקרו, ואישרו

חברי הכנסת בוועדה אמרו בדיון שתשלומי ההורים מרחיבים פערים חברתיים. ח"כ משה (קינלי) טור פז (יש עתיד) אמר: "משרד החינוך חרט על דגלו תחת המנכ"ל הקודם את צמצום הפערים והוא נכשל. אני מצפה מאיתנו להרחיב את מוטת הדיון ולבדוק את כל נושא תשלומי ההורים". ח"כ אמילי מואטי (העבודה) אמרה שהיא מתנגדת לתשלומי ההורים "בלי סייגים ובלי כוכביות".

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת שרן השכל, אמרה בדיון שאם למרות האמירה המוצהרת  שתשלומי ההורים יבוטלו, מדי שנה הוועדה מאשרת מחדש את הסכומים, על משרד החינוך לעגן אותם בחקיקה. משרד החינוך התחייב להביא בתוך 60 יום הצעת חוק לעיגון תשלומי ההורים.

מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אמר בדיון: "חינוך הוא לא רק תנ"ך ומתמטיקה, אלא גם טיול והצגה ולמידה אחרת והם צריכים להיות חלק מהסל שתלמיד מקבל במדינת ישראל".

דיון ארוך בישיבה הוקדש לסכום המותר לגבייה על מסיבות כיתה, שכאמור ירד בסופו של דבר מ-24 שקלים ל-8 שקלים.

הדיון הופסק עקב תחילת מליאת הכנסת, ובשעות הצהריים חזרו חברי הוועדה להצבעה. למרות הביקורת, חברי הכנסת אישרו את הסכומים במלואם, מלבד שינוי קל בגבייה המותרת על מסיבות כיתה.

"מס חינוך רגרסיבי"

המועצה לשלום הילד תקפה בחריפות את המשך קיום תשלומי ההורים. בהודעה לקראת דיון הוועדה כתבו במועצה: "המועצה שלום הילד סבורה כי יש לבטל לחלוטין את תשלומי ההורים המשמשים כמעין מס חינוך רגרסיבי המוטל על ההורים בישראל. מנגנון תשלומי ההורים, במתכונתו, מביא לאי- שוויון והגדלת פערים בין תלמיד לתלמיד ובין בית ספר לבית ספר, הכל לפי היכולת הכלכלית של משפחת התלמיד."

במועצה הוסיפו ש"מאחר והגבייה בפועל מוטלת על בתי הספר, הדבר מביא לחיכוכים בין צוותי החינוך לבין ההורים, המתנהלים פעמים רבות על גבם של התלמידים. כך, תשלומי הורים סותרים באופן יסודי את עקרון השוויון, את הזכות הבסיסית לחינוך, את רוח חוק חינוך חינם, ומהווים כר נרחב להשפלת תלמידים וקיפוחם, תוך הגדלת הפערים במערכת החינוך."

מטה המאבק לחינוך חינם, הנאבק לביטול תשלומי ההורים, ביקר בחריפות את ההצעה: "אנחנו קוראים לחברי הוועדה להצביע נגד אישור תשלומי ההורים כדי למנוע את העמקת הפערים בחברה. משרד החינוך איבד את הבושה. לא רק שהוא מפזר הבטחות ללא כיסוי לבניית מתווה לביטול התשלומים, גם מחזיר הקלות שניתנו בעבר. חינוך זה משימה לאומית, המדינה צריכה לממן. תפסיקו להיכנס לארנק של ההורים".