ראש עיריית נהריה לשעבר ז'קי סבג, סיעתו 'נהריה אחת' ושתי מועמדות נוספות מטעמה ישלמו 128.3 אלף שקלים ל-70 נערים ונערות שעבדו עבורם בבחירות המקומיות באוקטובר 2018, כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

לצד תשלום הסכומים אותם תבעו הנערים, בשיעור כולל של 121.3 אלף שקלים, קבע השופט כי כל נער יקבל מסבג ורשימת נהריה אחת גם 100 שקלים פיצוי בגין הלנת שכרו משך 3 שנים, בגין אי הנפקת תלושי שכר ואי מסירת הודעה לעובד. כמו כן, נקבע שישלמו גם את הוצאות המשפט בסך 20 אלף שקלים נוספים.

הליך משפטי של שלוש שנים

התביעה הוגשה במקור באמצעות הסתדרות הנוער העובד והלומד על ידי 112 נערים וצעירים שעבדו בבחירות ולא קיבלו את כספם. מרבית התובעים היו בגילאי 18-16 בתקופת העבודה.

לאורך ההליך, שנמשך שלוש שנים, ויתרו 42 נערים על תביעתם  בין היתר בשל הצורך להגיע פעם אחר פעם לדיונים שהתקיימו בבית הדין בחיפה, ועל רקע דרישת באי כוחם של הנתבעים לחקור כל אחד ואחד מהתובעים. רבים מהנערים הספיקו בתקופה זו להתגייס לצה"ל, וחלקם אף להשתחרר ממנו.

על אף שסכומי התביעות לא היו גדולים, ורבים תבעו רק כמה מאות שקלים, 70 התובעים הנותרים התעקשו לנהל את ההליך עד תומו, ואף דחו בהחלטה משותפת הצעת פשרה של בית הדין. הסירוב בא מתוך כוונה להיאבק באמצעות ההליך בתופעה החוזרת על עצמה של מועמדים ומפלגות בבחירות שאינם משלמים לנערים העובדים עבורם.

"סיטואציה של פערי כוחות ניכרים"

רשימת 'נהריה אחת' כשלה בבחירות והצליחה להכניס למועצה שני נציגים בלבד, ולא קיבלה את מימון המפלגות ממשרד הפנים בהיקף לו קיוותה. לכן תבעה הסתדרות הנוער העובד 'הרמת מסך' והטלת חובותיה של הרשימה על סבג עצמו, על המועמדת מספר 2 ברשימה שהייתה מרכזית בקמפיין מרסל תורג'מן ועל מועמדת נוספת ששימשה כמורשית חתימה מטעם הרשימה, ציפורה מורבאי.

בית הדין קיבל את הדרישה להטיל על המועמדים לשלם את חובות הרשימה כלפי עובדיה, כשהוא מציין את העובדה שמדובר בבני נוער עובדים, שעל אף שלא נקלטו לעבודה על ידי סבג עצמו עבדו לטובת הצלחתו והצלחת יתר מועמדי הרשימה בבחירות. בית הדין ציין שלא הוסבר להם כראוי מי המעסיק שלהם בפועל והם גם לא הוחתמו על חוזי עבודה ולא קיבלו טופסי הודעה לעובד כנדרש בחוק.

"המדובר בסיטואציה של פערי כוחות ניכרים, והאחריות בעניין זה צריכה להיות מוטלת על ראשי הרשימה" הבהיר השופט טל גולן, והוסיף שמהעדויות עלה שסבג היה מנהל ריכוזי ביותר, שנתן הנחיות וידע מה קורה בכל רגע נתון הן בהיבטים הכספיים, והן ביחס למטה הרשימה ואופן תפעולו.

ההחלטות לגבי מספר העובדים שגויסו, ובכללם בני הנוער, התקבלו על ידו ועל ידי תורג'מן, והוא אף ידע בזמן אמת על העסקת הנערים לקראת סיום מערכת הבחירות חרף הספקןת המשמעותיים בהצלחתה וביכולתה של המפלגה לקבל כספי מימון מפלגות שיאפשרו לשלם להם את שכרם.

"מימוש הזכות הדמוקרטית לא על חשבונם של העובדים"

השופט גולן התייחס בפסק הדין לעובדה שרשימות פוליטיות לא משלמות לעובדיהן אם לא קיבלו את המימון לו קיוו היא תופעה חוזרת ונשנית.

"לטעמנו, מימוש הזכות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר לרשות מקומית, אינם יכולים לבוא על חשבונם של העובדים, והפוליטיקה אינה יכולה להוות 'עיר מקלט' ביחס לחובות הקוגנטיות המונחות בבסיס משפט העבודה המגן", כתב, "שהרי, ההליך הדמוקרטי אינו רק מקנה זכויות למועמד, כי אם גם חובות".

עוד הוסיף שדווקא בגלל שהתוצאה במישור הפוליטי היא חסרת ודאות ברמה גבוהה ביותר, הרי שעל המועמדים ברשימה המוניציפלית לנקוט משנה זהירות בעת ביצוע פעולותיהם. בייחוד כשמדובר בהעסקתם של בני נוער, שמחובתו של בית הדין למנוע את ניצולם לרעה.

לירן לייבוביץ', מהסתדרות הנוער העובד והלומד: "זו הפעם ראשונה בה נדרשת אחריות אישית מנבחרי ציבור. כל מערכת בחירות, ובמיוחד ברשויות המקומיות, אנחנו עומדים מול מציאות בלתי אפשרית בה בני נוער עבדו למען מועמד ולא מקבלים את שכרם, ולאחר מכן אין ממי לדרוש את השכר. השופט שם, אחת ולתמיד, דרישה אמיתית לאחריות וכתובת לתשלום.  אנחנו מאמינים שפסק דין זה יסייע לבני נוער בעתיד לקבל את שכרם".

בתחילת הליך התביעה, ליווה את התובעים גם מזכיר האיגוד המקצועי יעקב אביד.