שלושה ילדים לפחות; שנתיים של קבלת הבטחת הכנסה; רף הכנסה מקסימלי של כ-8,000 לנכה: אלה חלק מהקריטריונים שהופכים את הדיור הציבורי לבלתי רלוונטי לישראלים רבים. התוצאה: כל שנה נדחות כ-5,000 בקשות לדיור ציבורי. פחות מ-2,000 מתקבלות. בחודשים האחרונים מתחזקת הקריאה לבחון מחדש את הקריטריונים, שלא עודכנו מאז שנות ה-80.

על פי נתוני משרד השיכון, בשנת 2018 הועברו מעל 7,600 בקשות לקבלת דירה ציבורית אבל רק 2,000 אושרו. בשנה שלאחר מכן הוגשו 7,010 ואושרו רק 1,884. ב־2020 הועברו  7,000 בקשות אבל אושרו פחות מ-2,000. בממוצע, כל שנה נדחות מעל 5,000 בקשות.

"את הקריטריונים היו צריכים לעדכן לפני 20 שנה, הם לא רלוונטיים אפילו לאוכלוסיות העניות ביותר" אומרת ל'דבר' ורדית דמרי-מדר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "אין דרך להתחקות אחר תהליך ההחלטות שהוביל לקריטריונים כי זה לא בחקיקה". לדברי דמרי-מדר, מעל 180 אלף בני אדם בישראל היו צריכים להיות זכאים לדיור ציבורי אבל מוצאים את עצמם מחוץ לתור, העומד על פי מבקר המדינה על כ-31 חודשים בממוצע.

"משפחות חיות מ-6,000 ועדיין לא זכאיות"

"הקריטריונים הקשיחים, שנועדו להתמודד עם התקציבים הדלים של משרד השיכון ועם והפיחות במספר הדירות, דוחפים את המשפחות המנסות להכנס לתור להרוויח מתחת לשכר המינימום או לא לצאת לעבוד בכלל" מסבירה דמרי-מדר.

היא מביאה דוגמאות רבות לשרירותיות ולקשיחות של הקריטריונים הקיימים: עולים חדשים יכולים להיכנס לתור לזכאות, אבל הקריטריון מתאים לקשישים בלבד. משפחה לא יכולה להרוויח יותר מ-8,112 שקלים, ונכים מרותקים, רק אם מרווחים פחות מהשכר הממוצע במשק.

"אם מפרקים את הקריטריונים של הנכים רואים משפחות שביקשו לעבור דירה מטעמים רפואיים ואז משרד הבינוי לא הסכים כי הקריטריון למעבר דירה לא מתחשב בנכים נפשית. הגענו עד לבית המשפט, הצלחנו להגיע לפשרה, אבל הנהלים עצמם לא שונו" מספרת דמרי-מדר.

"הקבוצה הכי גדולה שמגיעה אלינו היא משפחות שחיות בעוני מחפיר עם פחות משלושה ילדים" היא מספרת. "באה אליי משפחה שהבעל עובד מעט והאישה לא יכולה לעבוד בגלל בעיות רפואיות לכן שניהם מקבלים הבטחת הכנסה, אבל מה? הבעיות שלהן לא מספקות את משרד השיכון מבחינת אחוזי הנכות. בינתיים הם שוכרים דירה עם סיוע בשכר דירה והם חיים כולם ביחד מ-6,000 שקלים בחודש".

נשים המקבלות מזונות אושרו להיכנס לתור, רק 2 נכנסו

הקריטריונים הכמעט בלתי אפשריים של ההכנסות הם נגזרת של אופן פעולה ארכאי – המשרד לא יכול לעשות מבחן הכנסה ולכן פונה לביטוח הלאומי כדי להבין אם המבקש זכאות עשה הכול כדי להגדיל את הכנסתו.

"המשרד סירב במשך שנים לתת זכאות לנשים שמקבלות מזונות בטענה שהן לא עוברות מבחני תעסוקה" היא מספרת. לאחר מספר עתירות, אישר שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הוראת שעה של משרד הבינוי בה נשים המקבלות מזונות יוכלו לממש זכאות, אבל לפי הנתונים של דמרי-מדר, בגלל הקשיים הבירוקרטיים בהוכחות, מאז שההוראה התקבלה באפריל 2020, מתוך 151 בקשות שהוגשו רק 2 נשים קיבלו זכאות. "המצב עכשיו גורם לאישה להתלבט אם לתבוע את בעלה ולדרוש מזונות או לקבל דיור ציבורי".

בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, הודה שר השיכון שהמצב לא טוב והודיע שיפעל לרכישת מעל 1,700 דירות שאושרו בתקציב 22-21, כולל בחינה מחדש של הקריטריונים.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, שבחנה את התנהלות ועדות החריגים, טענה בוועדה שתקציב ועדת החריגים מאפשר לה לאשר מקרי קצה בלבד, ובין היתר נפסלה אם נכה שעברה התעללות, רק מהסיבה שהיו לה שני ילדים.

לדבריה, מגבלת הילדים צריכה להיות הראשונה בתור לביטול, בצמוד לצמצום ההישענות על הבטחת הכנסה. "אנחנו מכירה מאות משפחות שבני הזוג עובדים, בלי השלמות, והם עניים".  לדבריה, גם 75% נכות הם רף גבוה מדי ולא בוחן את ההיצע שיש לשוק העבודה בישראל היום לנכים עם פחות מ 75% נכות. "אין דרך להתמודד עם מצוקת הדיור בלי לשים הרבה מאוד כסף, מספיק עם ה'אקרובטיקה' וביטויים כגון 'לצאת מהקופסא'. אין ברירה אלא להתאים אתה קריטריונים בשביל החיים בישראל".