בפסק דין תקדימי, קיבלו בשבוע שעבר 70 צעירות וצעירים את התשלום עבור עבודה אותה ביצעו לפני כ-3 שנים עבור רשימת "נהרייה אחת" של ראש העיריה לשעבר ז'קי סבג. סבג ושתיים מחברות רשימתו ידרשו באופן אישי לשלם להם את שכר עבודתם. שעומד על קרוב ל-130 אלף שקלים.

מתחיל בפנייה לנוער העובד והלומד

הסיפור התחיל מחניך בנוער העובד והלומד שיצא למסע לפולין, וסיפר למדריכה שעבד בבחירות ועדיין לא קיבל את השכר. היא נתנה לו מספר טלפון מדריך איגוד מקצועי, שעוסק בסיוע לבני נוער שנוצלו בעבודתם.

מזכיר האיגוד המקצועי, לירן ליבוביץ': "בשלב הראשון לא הבנתי למה נכנסתי" (צילום: אור אביד)

"הזמנתי אותו להגיע לדבר איתי בסניף הנוער העובד בנהרייה" מספר ל'דבר' לירן לייבוביץ' מזכיר האיגוד המקצועי, "הוא הגיע עם כמה חברים. מהדברים שלהם הבנתי שמדובר בחבורה של בני נוער שלא קיבלו את השכר. הם כבר פתחו קבוצת וואטצאפ ושם הם מדברים על זה. ביקשתי שיעבירו את מספר הטלפון לחברי הקבוצה. בשלב הזה עדיין לא הבנתי למה נכנסתי".

"אי תשלום לאחר מערכת בחירות זאת תופעה מוכרת"

ליבוביץ' הכיר את התופעה, שחוזרת על עצמה בכל מערכת בחירות, בני נוער רבים, מכל חלקי הארץ, פונים להסתדרות הנוער העובד, לאחר שלא קיבלו את שכרם מהמפלגות והמעומדים עבורם עבדו.

לירן ליבוביץ' בפגישה עם התובעים בסניף הנוער העובד בנהריה, ינואר 2019 (צילום: אלבום פרטי)

מכיוון שמדובר בעובדים צעירים שאינם מנוסים בעולם התעסוקה, ולא תמיד מכירים את זכויותיהם אז קל לנצל אותם. ישנן גם מפלגות שמגייסות עובדים רבים, בונות על כספי מימון המפלגות של משרד הפנים לתשלום שכרם, אלא שלפעמים הן מקבלות מספר מושבים נמוך מהמתוכנן ולכן גם מימון נמוך. זה גם המקרה של "נהרייה אחת". המפלגה התכווצה מאוד לאחר הבחירות וקיבלה שני מושבים בלבד במועצת העיר.

"אמרו לנו שלא צריך לחתום על כלום, ושאין לנו מה לדאוג"

"ידיד שלי אמר לי שהוא שמע שמחפשים עובדים לבחירות, וזה בא לי בול בזמן כי חיפשתי עבודה". מספרת ל'דבר' אמבר ברכה, כיום בת 18. "אמרו לנו שלא צריך לחתום על כלום, שאין לנו מה לדאוג, הם ישלמו לנו 50 שקלים לשעה. אפילו פרטי בנק לא ביקשו, הייתי אז בת 14 ולא חשבתי על זה בכלל".

אמבר ברכה: "אפילו פרטי בנק לא ביקשו, הייתי בת 14 ולא חשבתי על זה בכלל" (צילום: אלבום פרטי)

בימים שלפני הבחירות הגיעה ברכה לתלות שלטים במתחמים מסביב לקלפיות. ביום הבחירות עבדה שעות ארוכות בחלוקת פלאיירים מחוץ לקלפי, ולאחר הבחירות עבדה בפירוק. "היו צריכים לשלם לי בסביבות ה-2,000 שקלים. בינתיים חברים שעבדו עבור מתמודדים אחרים קיבלו את הכסף שלהם ואני לא".

נערים עובדים בקמפיין של ז'קי סבג לראשות עיריית נהריה. (ללא קרדיט)

"אמרו שביום הבחירות מקבלים 200%"

אדם ברש, כיום בן 21, היה אז בן 17, בסוף כיתה י"ב. "מלצרתי וחיפשתי עבודות, רציתי לעבור למרכז, וכל שקל היה לי משמעותי. אמרו לי שאפשר לקבל ביום הבחירות 200% שכר, 60 שקלים לשעה, אז הבאתי איתי גם חברים".

ברש, עבד רק ביום הבחירות עצמו.  "הגיעו לי מעט יותר מ-450 שקלים, זה לא המון. אבל אחרי ה-10 לחודש, אני עדיין לא מקבל את המשכורת וגם חברים שלי, שהבאתי לעבוד איתי, אומרים שלא קיבלו. זה הכעיס אותי. אנחנו כל פעם מתקשרים לשאול איפה הכסף שלנו ואומרים לנו 'זה בטיפול'. עובר שבוע, שבועיים, אנחנו מתחילים להבין שהם לא מתכוונים לשלם לנו. בשלב הזה כשפנו אלי מהנוער העובד, חיברתי אליהם את כל החברים שהכרתי שעבדו ולא קיבלו שכר".

אדם ברש: "התקשרנו לשאול איפה הכסף שלנו ובכל פעם ואמרו לנו 'זה בטיפול'" (צילום: בר-מדיה/רומי ברנס)

"בדיון הראשון כבר היו 80 תובעים, אח"כ 112"

לאחר הפגישה הראשונה של ליבוביץ' עם קבוצה של נערים, הטלפון שלו הוצף בעשרות פניות. "נערים התקשרו אלי, גם באמצע הלילה, להגיד שלא קיבלו שכר. התחלנו לאסוף חומרים, לרכז את שעות העבודה שכל אחד עבדו לרכז הוכחות: תמונות, התכתבויות וואטצאפ ועוד".

"בדיון הראשון ביולי 2019, כבר היינו 80 תובעים. הפניות המשיכו להגיע, ולבסוף התביעה הקיפה 112 עובדים". לאורך התקופה נפגש עם בני הנוער עשרות פעמים הן בסניף הנוער העובד בנהרייה, והן בבית הדין כשהגיעו לעקוב אחר ההליך ולהעיד.

ליבוביץ' משוחח עם בני הנוער במהלך הפסקה בדיון בבית הדין. ינואר 2020 צילום: (ניצן צבי כהן)

"אחד הדברים שהכי אכזבו אותנו היה שציפינו לראות את סבג בדיונים, אבל בכל פעם למעט כשנדרש להגיע ולהעיד בעצמו, בסמוך לדיון הם היו מציגים לבית הדין אישורי מחלה מרופא ונמנעים מלהגיע" אמר ליבוביץ' לדבר. "עורך הדין של סבג ושל הסיעה, אברהם מילוק, טען פעם אחר פעם בבית הדין שלמרות כל מה שבני הנוער אמרו הם בכלל לא עבדו עבור סבג והסיעה".

"הבנו שמדובר בתהליך ארוך ומורכב"

כשעורך דינם של הנתבעים טען שלסיעה אין די כסף לשלם לעשות הנערים, הבין ליבוביץ' שבמרכז ההליך תעמוד הדרישה ל'הרמת מסך', חיובם של סבג ושתי הבכירות הנוספות מסיעתו לשלם באופן אישי מכיסם את סכומי התביעה. "מההתחלה הסברנו לנערים גם כמה חשוב המהלך הזה, וכמה הוא יוכל לשנות בעתיד לבני נוער שיעבדו עבור מפלגות ורשימות – אבל גם שמדובר בהליך מורכב, וארוך".

קבוצה של עובדים מפגינה מול בית המשפט (צילום: ניצן צבי כהן)

"בדיון השני, הציע עו"ד אילוק הצעת פשרה על סכום מאוד נמוך. התחושה הייתה שזה לא הוגן". לדבריו, החליטו לא לדחות את ההצעה על הסף, וביקשו לצאת להפסקה לדבר עם הנערים שהגיעו לדיון ולהתייעץ עימם. "אמרנו להם שהיתרון של פשרה הוא שתוכלו לקבל עכשיו, מיד, סכום כסף מסוים. במקום ההליך הארוך שבסופו אף אחד לא מבטיח שתקבלו בכלל משהו. הסברנו להם שמדובר בתיק מורכב מאוד".

 מתוך 112 תובעים, 70 הגיעו לקו הסיום

"אני זוכר שאחת הנערות קמה ואמרה שהיא רוצה לסיים עם זה. שהיא צריכה את הכסף. צעירה אחרת קמה מולה ואמרה שהיא עבדה בשביל הכסף הזה, והיא לא רוצה לוותר על הסכום שמגיע לה. היה שם וויכוח". בסופו של דבר, הנערים הביעו נכונות לפשרה – אבל דרשו להגדיל את הסכום כך שלפחות שני שליש מהחובות כלפיהם ישולמו. ז'קי סבג דחה את ההצעה.

משמאל, ראש עיריית נהרייה לשעבר ז'קי סבג. טען שלסיעה אין די כסף לשלם לעשות הנערים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אני זוכר שבשעתו התבאסתי שהוא סירב לפשרה", משתף ליבוביץ'. "אבל היום אני שמח. כי בסופו של דבר הצדק יצא לאור, הנערים יקבלו את מה שמגיע להם, וגם הגענו לפסיקה כל כך תקדימית שתשפיע על בני נוער גם בעתיד הרחוק".

עם זאת, הוא מציין שההליך הארוך גבה גם מחירים. "לצערי לאט לאט, חלק מהתובעים התייאשו והחליטו לוותר. החיים שלהם התקדמו. הרבה חבר'ה התגייסו לצבא, חלקם כבר לומדים באוניברסיטה. יש אפילו חבר'ה שהתחילו אתנו את התהליך כבני נוער והספיקו להתחתן ולהביא ילדים. זה נהיה להם עמוס, רחוק". מתוך 112 תובעים, הגיעו לקו הסיום רק 70.

"היה חשוב לי עקרונית לקבל את השכר שמגיע לי"

ליבוביץ' גייס לעזרתו קבוצת מדריכי איגוד מקצועי נוספים שמטרתם הייתה להתקשר לנערים שנותרו בהליך על בסיס שבועי, לשמור איתם על קשר, לעדכן אותם בהתקדמות, לאסוף מהם את הראיות, לכתוב עימם את תקצירי העדות ולהכינם לעמידה בפני בית הדין לכשיזומנו להעיד. "זה לא דבר פשוט לצעיר לעמוד מול שופט ועורכי דין על דוכן העדות. זה מעמד מלחיץ, אבל הנערים עמדו בזה בגבורה. פעם אחר פעם השופט התרשם מהעדויות העקביות שלהם".

"היו זמנים שהתלבטתי אם להמשיך את כל זה. הדיונים נפלו על תקופת הבגרויות שלי", שיתפה מלכה. "לא היה לי הרבה זמן. עברו הרבה שנים זה היה כל פעם להתכונן להעיד, להגיע לדיונים. אבל החלטתי להמשיך כי בסופו של דבר זה היה חשוב לי. אני חיילת בודדה והכסף הזה נחוץ לי גם היום, אבל בעיקר היה חשוב לי ברמה העקרונית לקבל שכר על מה שעבדתי ומגיע לי".

ז'קי סבג, באחת מההפסקות בדיון בנוגע להלנת שכרם של עשרות בני נוער שעבדו אצלו. (צילום: יהל פרג')

"סבג היה ראש העיר בנהרייה מאז שנולדתי, וכל חיי אני גרה פה, ועדיין רואה אותו לפעמים ברחוב" היא אומרת. "זה כל כך אכזב אותי שהוא ניצל אותנו, והיה חשוב לי לעשות עם זה משהו, כדי שלא ינצלו עוד ילדים בעתיד" הוסיפה.

"מי שנשאר בתביעה הזו, זה היה בשביל העיקרון" מוסיף ברש, שכיום לאחר שירות כמפקד בדובר צה"ל, מנהל חברת דיגיטל שמעסיקה 15 עובדים ומגלגלת מחזור במיליוני שקלים. הסכום בן מאות השקלים שאותו תבע נשמע מצחיק בהתחשב בהישגיו ומעמדו הנוכחי.

"אפשר לעמוד על שלך ולנצח"

רבים חששו להצטרף לתביעה, וישנם רבים שעד היום לא קיבלו את השכר שלהם ובחרו שלא לתבוע. "אנחנו עשינו משהו. רצינו לעשות היסטוריה, הבנו שמה שקרה לנו קורה להמון בני נוער, גם בערים אחרות. יש עוד רשימות שבחרו שלא לשלם לבני נוער וראשי רשימות שהתחמקו מהעובדים שלהם. היה חשוב לנו ליצור תקדים ולהראות לבני נוער שאפשר לעמוד על שלך ולנצח. עשינו היסטוריה כי נשארנו נאמנים לעיקרון שמגיעים לנו מנהיגים ראויים שאפשר לסמוך עליהם".

"המקרה הזה הפך אותי למנהל יותר טוב" מוסיף ברש. "כמעסיק אני מבין את החשיבות של להיות שם בשביל העובדים שלך, לכבד את הזמן והעבודה שהם נותנים לך, את הזכויות שלהם, וגם לדאוג שיהינו בתהליך".

התובעים בהפסקה מהדיונים. "חשוב לי שהרבה נערים יכירו שניצחנו, ויתעקשו לקבל את הכסף שמגיע להם" (צילום: ניצן צבי כהן)

"להיות שם אחד בשביל השני, לעשות שינוי במציאות"

ליבוביץ' מציין, ש-70 הנערים שהגיעו לקו הסיום של התביעה, מגוונים ביותר: חלקם עבדו בקלפיות עצמן, חלקם בשטח וחלקם בטלפנות. חלקם עדיין לומדים, אחרים כבר משרתים בצה"ל ויש כאלו שכבר השתחררו. "מה שאפיין את כל מי שנשאר זה שאלה היו חבר'ה שהחליטו להיות שם האחד בשביל השני. שרצו להוכיח את הנקודה שלהם ולעשות שינוי במציאות. שמבינים את המשמעות של המאבק שלהם בשביל כל בני נוער בישראל".

"מה שחשוב לי, זה שהרבה נערים יכירו שניצחנו, ויתעקשו גם כן לקבל את הכסף שמגיע להם" אומרת מלכה. "חשוב שבני נוער ידעו את הזכויות שלהם בעבודה, ואיך לשמור עליהן, ושידעו שתמיד יש את הנוער העובד שיוכל לסייע להם ולעמוד מאחוריהם".

מדובר בפסק דין תקדימי, בשני מובנים: בית הדין הכיר במשמעות הספציפית של העסקת נוער, ובעובדה שזו אוכלוסייה מוחלשת שראויה להגנה מוגברת. ועד היום לא היו פסקי דין שמאפשרים הרמת מסך ומחייבים פוליטיקאים באחריות אישית על העסקת עובדים.

פוליטיקאים במערכות בחירות עתידיות יידרשו לחשוב היטב לפני שהם מעסיקים מאות בני נוער תוך הימור האם יהיה להם או לא יהיה להם הכסף לשלם להם בסופו של דבר.

בני נוער שרוצים לברר את זכויותיהם בעבודה, או שנוצלו בעבודתם, יכולים לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד בטלפון *1121 או באמצעות אתר האינטרנט.