חברי וחברות המשלחת הישראלית לאולימפיאדת טוקיו זכו הבוקר (שני) לטקס הוקרה בהשתתפות הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, שר התרבות והספורט חילי טרופר ואלמנות הטבח במינכן 1972, אנקי שפיצר ואילנה רומנו.
המשלחת הנוכחית הייתה הגדולה והמצליחה בתולדות המדינה. בפעם הראשונה השיגה ישראל ארבע מדליות באולימפיאדה אחת, ושתיים מתוכן מזהב. "לינוי, ארטיום, אבישג, משלחת הג'ודו וכל המשלחת, אלו שקטפו את המדליות ואלו שנתנו את הכול – עשיתם לנו הרבה התקפי לב, ובשמי ובשם עם ישראל אני אומר לכם תודה", אמר הנשיא, יצחק הרצוג, בפתח דבריו.
"בשם עם ישראל אני אומר תודה לכם, תודה על ההשראה שנתתם לדורות הבאים ולכלל עמנו. תודה לכם שאתם כאלה כוכבים, אתם הגיבורים שלנו ואנחנו גאים בכם מאוד", הוסיף נשיא המדינה. "שברתם תקרת זכוכית, והבאתם הישגים בתחומים מגוונים. אנחנו כמובן מאחלים לכם שגם בפריז תכבשו יעדים גדולים כמו שכבשתם בטוקיו".
"להיות חלק מהמשלחת האולימפית שהביאה את ההישגים הבולטים ביותר בכל הזמנים זו זכות אדירה", אמר ראש הממשלה, נפתלי בנט. "אני רוצה לפנות דווקא לאלו ששבו מטוקיו בלי מדליה. אתם אולי לא זכיתם לתשומת לב רבה, אך אתם ראויים להערכה לא פחות. המסר שהעברתם – שצריך להתאמץ, להתאמץ ולהתאמץ, זה העיקר ועל כך תודתינו. ההישגים של אשרם ודולגופיאט משקפים את הרוח הישראלית. אני מברך אתכם על הכבוד הגדול שהבאתם, בשם אזרחי ישראל כולם".
"המשלחת סיפקה לנו רגעים של גאווה ואושר בתקופה מורכבת לכולנו", הוסיף בנט. "ארבע פעמים הונף דגל ישראל מעל דוכן זוכי המדליות, זה כל כך מרגש, ופעמיים זכינו לשמוע את ההמנון הלאומי 'התקווה'. מדינה שלמה התרגשה איתכם ומחתה דמעה. בוודאי הרגשתם את זה".
שר התרבות והספורט, חילי טרופר: "אנחנו גאים בכם מעומק הלב, לא רק בזכות ההישגים המעולים. בכל מדד שנסתכל דרכו זו המשלחת האולימפית הטובה אי פעם. הגאווה הגדולה בעיניי היא בזכות ההרכב האנושי והאופי המיוחד של המשלחת. אנחנו רוצים שהדור הצעיר יביט על הספורטאים וישאב השארה, לא רק בזכות הגבהים המקצועיים, אלא בעיקר בגלל האופי המיוחד שלכם, הנכונות לעבוד קשה והערבות ההדדית שהפגנתם".
לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט, שזכו במדליות זהב, עלו לדבר בשם הספורטאים. "הרגשנו את התמיכה שלכם. ידענו שמדינת ישראל כולה עומדת מאחורינו, ללא קשר לתוצאה שנשיג", אמרה אשרם. "זוהי הרוח הישראלית והסולידריות שלנו. אנחנו עדיין לא מאמינים ומחכים שמישהו יעיר אותנו מהחלום הזה. בעצם עדיף שלא תעירו". דולגופיאט הוסיף: "את התהילה והכבוד מקבלים אלה שנמצאים בפרונט, אבל זה רק קצה הפירמידה. לא היינו יכולים להשיג את מה שהשגנו בלי המאמנים שלנו".
