נתוני אבטלה שהתפרסמו אתמול (ב׳) הראו ירידה במספר המובטלים בחודש יולי בהשוואה לחודש יוני. שר האוצר (כמו גם מספר עיתונאים כלכליים) מיהר להכריז על הצלחתו להוריד את נתוני האבטלה בזכות הפסקת דמי האבטלה עד גיל 45. התבוננות נוספת בנתונים מערערת על הנחת היסוד של ליברמן.
הירידה באבטלה: המשך של מגמה
מספר המובטלים אכן ירד, אבל הירידה תואמת את המגמה בחודשים האחרונים, ואיננה חריגה בהיקפה. החל מחודש מרץ, עם תחילת ההקלות והיציאה מהסגר האחרון, מספר המובטלים נמצא בירידה עקבית וקבועה יחסית.
מספר המובטלים בפברואר (במהלך הסגר) עמד על 698 אלף ישראלים. בסיום הסגר חלה ירידה דרמטית ל-446 אלף מובטלים, ומשם המשיכה החזרה לעבודה בקצב מתון עם 35 אלף חוזרים לעבודה ו-24 אלף חוזרים לעבודה, בחודשים שלאחר מכן.
אי אפשר לדעת אם המגמה היתה ממשיכה באותו קצב גם ללא הפסקת דמי החל"ת. ככל שיורד מספר המובטלים שוק העבודה מתהדק, והמשך החזרה למעגל התעסוקה קשה יותר. בכל הנוגע לחודש יולי, שינוי המגמה לא היה דרמטי.
מאות אלפי ישראלים נדחקים לעוני
מנגד, שני נתונים שפרסם אתמול הביטוח הלאומי בהחלט מבהירים מה כן ׳הצליח׳ המהלך של הפסקת דמי האבטלה לעשות.
הנתון הראשון הוא ירידה דרמטית בתשלום דמי האבטלה: רק 133 אלף ישראלים קיבלו דמי אבטלה ביולי – החודש הראשון להפסקת רשת הביטחון. 249 אלף פחות מבחודש יוני. המשמעות: כמעט רבע מיליון ישראלים שקיבלו דמי אבטלה הפסיקו לקבל תשלום, חלקם אולי מצאו עבודה, אבל רבים מהם נותרו ללא הכנסה.
הנתון השני הוא עלייה של 80% במבקשי הבטחת הכנסה – קצבה שמהווה מוצא אחרון למי שכבר לא זכאי לדמי אבטלה. 9,000 בקשות הוגשו ביולי להבטחת הכנסה, לעומת 5,000 ביוני. התנאים לקבלת הבטחת הכנסה הם רבים וקשיחים (אי החזקת רכב או נדל"ן, הכנסת בן זוג ועוד), מה שהופך אותם לסמן מובהק לעוני.
המנגינה משתנה
שר האוצר פתח את הפוסט בו חגג את הירידה באבטלה במילים: ״את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק״. לאחרונה דווקא נראה שהמנגינה מתחילה להשתנות: במקום יציאה מהירה מהקורונה, הרקע עליו התקבלה ההחלטה להפסיק את החל"ת, נראה שהמגיפה עוד כאן להישאר. לפחות לעתיד הנראה לעין.
״ההשקעה שלנו בצעדי מנע לסגר תביא להמשך האצת הצמיחה״, כתב ליברמן. אבל גם בלי סגר, יש לצפות שהעלייה בתחלואה תביא להאטה בחזרה למעגל העבודה. ישראלים רבים צפויים להישאר בלי עבודה, ובלי רשת ביטחון.
