יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אפרת רייטן (העבודה)  ויו"ר סיעת העבודה ח"כ רם שפע צפויים להגיש מחדש את הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה.

החוק הוגש לראשונה על ידי יושבת ראש מפלגת העבודה ושרת התחבורה כיום, מירב מיכאלי, בתחילת הכנסת ה-20. בנוסח החוק שהוגש אז, אותו כתבה ד"ר אורית קמיר שניסחה גם את החוק למניעת הטרדה מינית,  הוגדרה התעמרות בעבודה כ"התנהגות לא עניינית או שאינה סבירה בנסיבות העניין, הננקטת במעשה או במחדל כלפי אדם במסגרת העבודה באופן חוזר ונשנה או לאורך זמן, והופכת את סביבת עבודתו לעוינת ופוגענית, או מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או יוצרת נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו אף אם המשיך בה".

המתעמר, על פי הצעת החוק עשוי להיות מנהל, עובד אחר, ספק או לקוח. הצעת החוק דורשת לחייב מעסיקים לנקוט אמצעים סבירים למניעת התעמרות בעבודה, לקבוע תקנון למניעת התעמרות ודרך יעילה להגיש תלונות בנושא ולטפל בהן.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית כבר ביולי 2015 אבל הליך החקיקה נתקע למשך שלוש שנים. רק בנובמבר 2018, כחודש לפני נפילת הכנסת ה-20, שבה ועדת העבודה והרווחה לדון בו. עם זאת, משרד המשפטים שהיה אז בראשות השרה איילת שקד הבהיר שהוא מתנגד לו בשל הטלת האיסור גם על לקוחות וספקים.

למרות שהחקיקה בנושא לא התקדמה, בתי הדין לעבודה החלו לפסוק לאורך השנים פיצויים בגין עוגמת נפש במקרים של התעמרות בעבודה, בין היתר על בסיס הגדרתה בהצעת החוק ובספרות המקצועית.

המקרה הראשון בו נפסק כך היה התיק בעניינו של עובד מעון ראש הממשלה מני נפתלי, שנקבע שסבל מהתעמרות מצד רעיית ראש הממשלה דאז שרה נתניה, ונפסקו לטובתו פיצויים בסך 155 אלף שקלים.

לפי דו"ח בנושא שערך משרד הכלכלה ופורסם ב-2016, כ-30% מהעובדים במדינות מערביות דיווחו שחוו לאורך חייהם הצקות כלשהן במקום עבודתם, לרוב מצד הממונים עליהם. בסקר שערך המשרד, 55.4% מהעובדים בישראל דיווחו שחוו לפחות פעם אחת הצקה במקום עבודתם.

"השפעתה של העסקה פוגענית על העובד עלולה להיות הרסנית ביותר, היא עלולה לפגוע בבריאותו הנפשית ואף בבריאותו הפיזית", נכתב בדו"ח, " היא גורמת לביצועים ירודים, פוגעת במוטיבציה וגורמת לאיכות חיים ירודה. דרכי ההתמודדות של עובדים עם העסקה פוגענית עלולות להוביל להיעדרויות תכופות ואף לגרום לעזיבת מקומות עבודה".