כשהרוחות התחילו להתחזק אחר הצהריים (שלישי) באזור חפ"ק החירום שנפתח למרגלות המלון ואולם האירועים במושב שורש מספר מטוסים ומסוק עלו לאוויר והורגשה תנועה ערה בעמדת הכינוס של הכבאים והשוטרים. הלחץ מגיע מניסיון. בדיוק בשעה הזו ביומיים האחרונים החלה להתגבר האש שהפכה לשריפה הגדולה ביותר שידע האזור.

השריפה בהרי ירושלים שהתחילה ביום ראשון, והשליטה עליה הושגה רק הערב, הייתה קשה יותר מזו שהשתוללה בצד הצפוני של כביש 1 בסתיו 2016, וגם מהשריפה הגדולה שבערה באזור שער הגיא בקיץ 1995.

חפ"ק השריפות בשורש. (צילום: אור משה גואטה)

"הניצחון חייב להיות שלנו, אסור שהאש תכתיב את המצב"

"לאירוע הזה יהיה ערך בוויקיפידה" אומר אדי אהרונוף, דובר מחוז ירושלים בשירותי הכבאות וההצלה, "זה שובר את הלב, מחזה אימים. יש פה עצים שעמדו 90 שנה ונשרפו בכמה שעות".

אהרונוף טוען זו שהשריפה, הגיעה להיקפים חסרי תקדים מבחינה לאומית והתפרשה על מעל ל-25 אלף דונם. "בכרמל נשרפו 24 אלף", הוא מזכיר.

בוואדיות והגבעות של הרי יהודה עברו בשלושת הימים האחרונים 204 צוותים, בהם מעל 1,500 כבאים, ועוד כ-1,000 אנשי מעטפת מכל הארץ. "רוקנו את כל המדינה מעודפים", אומר אהרונוף, "כל הכבאים שבמשמרות הלא פעילות, אנשים בבתים ובחופשות".

אתם כבר 50 שעות בשטח, איך שורדים את זה?
"הכבאים הם אנשים שמכורים להצלת חיים. באירוע כזה עייפות היא דבר משני, אנשים פה 35 שעות רצוף על הרגליים, אחר כך נחים ואוכלים שעתיים וחוזרים לעבודה".

הרוח ממשיכה להתחזק, והכוחות מתחילים לצאת לשטח בכוחות מחודשים עם גיבוי מהאוויר של מסוקים ומטוסים. בוואדיות צפונית לשורש, באזור המפוחם בין בית מאיר לרמת רזיאל וגבעת יערים שעדיין עומדות ריקות, מדי פעם נראית להבה ומטוסים חגים מעליה ומפזרים חומרים מעכבי שריפה.

אדי אהרונוף: "הכבאים הם אנשים שמכורים להצלת חיים". (צילום: אור משה גואטה)

"ביוון ותורכיה אנחנו רואים מאות הרוגים ובינתיים אצלנו אין אבדות", מסביר אהרונוף, "זה שילוב של תכנון נכון, הבנה מהירה של המצב והחלטות מהירות שמתקבלות בדקות. אי אפשר להגיד 'היום לא הצלחתי מחר הצליח יותר', הניצחון חייב להיות שלנו, אסור שהאש תכתיב את תמונת המצב".

הרחפנים שמודדים את זיהום האוויר בלי לסכן חיי אדם

"המזהם המשמעותי זה הפיח" אומר שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים של המשרד להגנת הסביבה. הצוותים שלו נמצאים בשטח מיום ראשון אחר הצהריים, ומנטרים את איכות האוויר כל מספר שעות בעזרת ציוד מתקדם, לראשונה גם עם רחפנים

"אנחנו מודדים שני גלים של חלקיקים שהכי נפוצים ומזיקים לבריאות", הוא מסביר, "מרמה מסוימת הם יכולים לסכן חיים ואסור שיהיו אנשים בסביבה אפילו לזמן קצר".

שוני גולדברגר מנהל מחוז ירושלים משרד הגנת הסביבה. (צילום: אור משה גואטה)

לדבריו, עצמת השריפה הייתה כל כך קיצונית, שהעשן בהרבה מהיישובים שפונו נמדד הרבה מעבר לרמת ההתראה, למרות שהפינויים היו קודם כל בגלל הסכנה להתלקחות.

"בבית חולים 'איתנים' היינו חייבים לפנות כי נמדדו שם מספרים כל כך גבוהים שהם היוו סכנה לאנשים שמודדים למרות ציוד המגן, מספר גולדברגר. בחפ"ק עצמו, שממוקם בנקודה הכי גבוהה באזור, נמדדו רמות זיהום גבוהות עוד היום בבוקר.

"יש לנו יכולות טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם לניטור", אומר אייל יפה, ממונה פיקוח אווירי במשטרה הירוקה שמבצע בימים האחרונים ניסוי מבצעי ראשון של ניטור זיהום אוויר בשריפות עם רחפנים.

"החיישן אוסף אוויר במקומות מסוכנים בלי להתקרב לאזור", הוא מסביר, "בכל מקום שלא רוצים לסכן חיי אדם שולחים רחפן וזה מביא תוצרים רבים: זיהום, מים, מצב השטח, איתור נעדרים וכו'".

אייל יפה (ראשון משמאל) ממונה פיקוח אווירי במשטרה הירוקה מסביר על הרחפן. (צילום: אור משה גואטה)

בעזרת הרחפן ואמצעים נוספים, המשרד מודד את רמות הזיהום, וימשיך לעשות את זה גם בשבועות הקרובים. בנוסף, מנטרים אנשי המשרד סכנה נוספת: אסבסט.

"אנחנו יודעים לזהות אותו בשטח בעין ובמדידות", אומר גולדברגר, "יש הרבה מבנים מאסבסט ביישובים פה מסביב, שמשחרר הרבה רעל אחרי שהוא נפלט החוצה בשריפות. בשלב הראשון מטפלים בו מיידית עם חומרים מיוחדים שמקבעים אותו שלא יעוף, ובשלב השני, כשתגמר האש, צריך לפנות אותו ידנית עם מיגון מלא. זה ייקח מספר שבועות"

"חורבן שיהיה לטבע קשה לשקם בעצמו"

"רמת היובש והרוחות לא משאירות כלום מהטבע, לא כמו פעם", אומר גולדברגר בעצב, "יש דברים שלא בטוח שאפשר לשקם, ולא הכל הטבע יודע לשקם. נחל כסלון נשרף לחלוטין, הכל שחור. כל בעלי החיים שהיו שם אינם".

גם השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, שהגיעה למקום לבחון את הנזקים, מודאגת מההשפעה ארוכת הטווח של השריפה. "שיקום הטבע לאחר מכן יהיה דרמטי מאוד, יש כאן חורבן שיהיה לטבע קשה לשקם בעצמו", היא אומרת ל'דבר', "השריפה פגעה ביסודות ובאדמה".

ח"כ אחמד טיבי (משמאל) והשרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג (באמצע), בביקור בחפ"ק בשורש. (צילום: אור משה גואטה)

אנשי המשרד אומרים שהפגיעה הכבדה היא תוצאה של יובש קיצוני והחום הכבד ששרר באזור בשבועיים האחרונים. תנאים אלה הביאו את העצים והאדמה למצב שבו האש כילתה אותם לחלוטין, בלי להשאיר כמעט עלים ירוקים בצמרות.

"בגלל משבר האקלים אירועים כאלו יהיו יותר תכופים ויותר עוצמתיים בשנים הקרובות", מוסיפה זנדברג, "גם בהיערכות של מערך הכבאות אבל גם בניהול הטבע, הקרבה של יישובים לחורש הטבעי ולאזורי החיץ. התחזית המטאורולוגית אומרת לנו היום שבסתיו הקרוב צפויים שיטפונות, הכתובת כבר על הקיר וזו חייבת להיות קריאת השכמה והיערכות לאסונות".

"על איזה פחד משריפות על מה אתה מדבר?"

מעל החפ"ק משקיפה חופה ריקה על כל המרחב. הכבאים מספרים שבראשון ושני בערב, שיא השריפה והבלגן, התקיימו במקום חתונות.

שמוליק ברנע, תושב שורש, עובד באולם האירועים ולמרות העשן מראה את האזור למשפחה מחו"ל שבאה לבחון את המקום.  "על איזה פחד משריפות על מה אתה מדבר?" הוא שואל בעליזות, "הקורונה סגרה לי פה אירוע בזמן שהוא מתקיים, היום אנחנו מחוסנים לכל תרחיש, לא מפחדים מכלום".

"יצאנו בתחושה שהישיבה שלנו נחרבה"

"התלמידים רצו אלי  ביום ראשון, בשעה 14:00 ואמרו לי שיש שריפה בחוץ", אומר הרב עקיבא אורלנסקי, ראש ישיבת 'הרי יהודה' שפועלת בבית מאיר ומונה כ-40 תלמידים מכל האזור, "יצאתי וראיתי להבה גדולה, דיווחנו לכיבוי אש, חשבתי שזו שריפה קטנה, ואמרו לי שהם בדרך".

הרב עקיבא אורלנסקי (שני משמאל): "הכל ניצל, לא היינו צריכים לנקות אפילו פיח. נס". (צילום: אור משה גואטה)

"אחרי עשר דקות הגיע תלמיד אחר ואמר שהשריפה משתוללת, התקשרתי שוב", הוא מוסיף, "אבל כשראינו שזה יוצא משליטה החלטתי לפנות על דעת עצמי את כל התלמידים לכניסה של היישוב".

אחרי מספר דקות התלמידים פונו משם לאזור מאובטח, כשכל האזור עולה בלהבות. "יצאנו בתחושה שהישיבה שלנו נחרבה", מספר אורלנסקי, "חזרנו ביום למחרת וחשכו עינינו. כל הירוק הפך לפחם, אבל האש נעצרה עשרה מטרים מהישיבה. הכל ניצל, לא היינו צריכים לנקות אפילו פיח. נס".

"כל מה שאנחנו רוצים זה שהכבאים יחייכו קצת"

בפאתי בית מאיר פועלת נקודת המנוחה. החורשה עדיין מעלה ריח של עשן וצינורות כיבוי נפרשים לאורכה. היישוב ניזוק קשה בשריפות של 2016, והשבוע נאלץ להתפנות שוב. הכבאים באזור עוצרים לארוחה ונמנום. מסביבם תלמידי ישיבה עוזרים לקפל צינורות ומתנדבי סיירות חסד (סח"י) פורסים לכבאים פירות טריים.

נתנאל אלון ובן סורקין, תושבי ירושלים שמתנדבים בסח"י, אוספים מזון ומשקאות בעיר ומחלקים לכבאים. "אנחנו בשטח מיום שני בבוקר", הם מספרים, "נעים מנקודת התכנסות אחת לאחרת. פותחים עמדות ריענון".

נתנאל אלון ובן סורקין. (צילום: אור משה גואטה)

"אנשים שומעים שזה לכבאים ותורמים מעצמם, לא מבקשים כסף", הם מוסיפים.

אשרי כריאף, רכז הצוות  אומר כי "כל מה שאנחנו רוצים זה שהם יחייכו קצת. הכבאים שומרים על הבתים והגזרה, עובדים קשה מעל 40 שעות, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בשביל להגיד להם תודה".