שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד סיכמו על ביטול לצמיתות של הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות שתוכנן לינואר 2022. הקיצוץ בסך 1.13% מהקצבה החודשית של רבע מיליון המבוטחים בקרנות בוטל עקב ההעלאה המתוכננת של גיל הפרישה, שצפויה לאזן את הקרנות.
״במשא ומתן לילי הגיעה ההסתדרות לסיכום עם האוצר על העלאת גיל הפרישה לנשים וביטול הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות״, אומר יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ״בכך, נמנע קיצוץ של אלפי שקלים בשנה לרבע מיליון גמלאים בישראל. אני רוצה להודות לשר האוצר ליברמן ולחבר הכנסת חיים כ״ץ שסייע לבלימה ולפתרון הסוגיה״.
העלאת גיל הפרישה נועדה לממן את הגירעון בקרנות
הקיצוץ שתוכנן בקרנות הפנסיה הוותיקות נועד לאזן בין הגירעון האקטוארי של הקרנות, שרובן היו בעבר בבעלות ההסתדרות, והולאמו על ידי המדינה ב-2003 בטענה שהן גרעוניות ולא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. הקרנות נסגרו למצטרפים חדשים ומנוהלות מאז על ידי החברה הממשלתית 'עמיתים'.
עם הלאמת הקרנות התחייבה המדינה לתת להן רשת ביטחון, ומאז הלאמתן היא העבירה להן מיליארדי שקלים. המתווה של האוצר לאיזון הקרנות כלל גם את העלאת גיל הפרישה במשק, במטרה להפחית את סכום הקצבאות שהקרנות יידרשו לשלם, ולהגדיל את הכנסותיהן מהפרשות מעבודה.
העלאה מדורגת של גיל הפרישה אושרה בחוק משנת 2004 לגברים מ-65 ל-67, ולנשים מ-60 ל-64. החוק קבע שגיל הפרישה לנשים יועלה עד 62. במהלך חמש שנים, עד 2009, שאחריהן נקבעה השהייה של שנתיים. ההסתדרות והאוצר סיכמו בסמוך להעברת החוק שהמדינה תשלם לקרנות את הסכום שהיה "נחסך" להן אילו הועלה גיל הפרישה לנשים ל-67 – הגיל שהאוצר ייעד כגיל הפרישה בעתיד הרחוק יותר.
בדצמבר 2011 האריכה הכנסת את תקופת ההשהייה בחמש שנים נוספות, וכתוצאה מכך, האוצר הסכים להמשיך ולפצות את הקרנות על "אי העלאת" גיל הפרישה.
אמצעי הלחץ של האוצר
ההעלאה הנוספת בגיל הפרישה יועדה לשנת 2016, אך לא יצאה לפועל עקב התנגדות של חברות וחברי כנסת. הפעם, האוצר הודיע שלא יממן אותה וכך יצר מעין אמצעי לחץ על חברי הכנסת להעלאת גיל הפרישה. בעקבות זאת, הודיעו הקרנות על עלייה בהתחייבויות בסך של כ-200 מיליון שקלים בשנה, ובסך הכל כ-5 מיליארד שקלים, שלא ימומנו על ידי המדינה.
בעקבות העיכוב בחקיקה והיעדר המימון פנה המנהל המיוחד של הקרנות דאז, יואב בן אור, לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בבקשה להפעיל את סמכותו לקצץ בזכויות המבוטחים כדי לאזן את הקרנות. לפי תקנון הקרנות, גידול בהתחייבויות בשיעור של מעל 0.65% מההתחייבויות, ללא מקור לכיסוי (כמו תשלום מאוצר המדינה, או העלאת גיל הפרישה), מחייב את המנהל המיוחד של הקרנות לבצע 'צעדי איזון אקטוארי', כלומר להפחית את הקצבאות למבוטחים במטרה לאזן את הקרנות, באישור של ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הקיצוץ תוכנן בשיעור של 1.13% מהקצבאות, של כרבע מיליון מבוטחים בקרנות.
הקיצוץ המתוכנן אושר אך נדחה מספר פעמים לאורך השנים 2018-2020, בעקבות מאבקים של ההסתדרות, ודרישה של חברי כנסת בינהם ח"כ חיים כ"ץ (הליכוד). אחד הנימוקים לכך היה היעדר ממשלה נבחרת בשנת 2019 ובמחצית הראשונה של שנת 2020 שהיתה יכולה לקדם את העלאת גיל הפרישה. גם לאחר שממשלת נתניהו גנץ לפעול, הנושא לא קודם עקב משבר הקורונה. בהסתדרות הגמלאים טענו כי הממשלה משתמשת ברבע מיליון הגמלאים המבוטחים בקרנות כ'בני ערובה'.
בחודשים האחרונים החל האוצר לקדם שוב את העלאת גיל הפרישה לנשים בחוק ההסדרים. ההעלאה המתוכננת מגיל 62 ל-64 צפויה לפי הצעת האוצר להתבצע במשך עשר שנים, ולהיות מלווה בצעדים משלימים עליהם המליצה ועדה בשנת 2016, כמו העלאת הזכאות למס הכנסה שלילי, תקצוב הכשרות מקצועיות והארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. המתווה עורר ביקורת ודרישה להוציאו מחוק ההסדרים ולהגדלת הצעדים להגנה על נשים.
בחמישי האחרון אישרה ועדת השרים לתיקוני חקיקה את קידום העלאת גיל הפרישה לנשים כחלק מחוק ההסדרים הקרוב. בעקבות העלאת גיל הפרישה וההסכמות עם ההסתדרות נושא הקיצוץ בפנסיות הוותיקות ירד מסדר היום.
יו"ר הסתדרות הגמלאים: "הפגנו ומחינו, ועכשיו לא יאיימו כל חצי שנה לקצץ בפנסיות שלנו"
יו״ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, בירך על ההחלטה והודה ליו"ר ההסתדרות: "תמיד טענו שהעלאת גיל הפרישה של נשים לא נוגעת לגמלאים ואסור לאוצר להפוך את מבוטחי הקרנות הוותיקות ל'בני ערובה' שלו בסוגיה זו. הפגנו ומחינו כל פעם שהגיע המועד שבו ביקש האוצר להפחית בפנסיות של כרבע מיליון מבוטחי הקרנות הוותיקות. עכשיו נוכל להיות רגועים, בלי לחשוש שכל חצי שנה יאיימו לקצץ בפנסיות שלנו. אנחנו מודים ליו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שעומד לצד הגמלאים במאבק כנגד הפגיעה בפנסיות והיה לאורך כל הזמן איתנו בדרישה למנוע הפחתה של הפנסיות".
