דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ז בשבט תשפ"ב 29.01.22
12°תל אביב
  • ירושלים
  • 12°תל אביב
  • 11°חיפה
  • 15°אשדוד
  • 14°באר שבע
  • 19°אילת
  • 15°טבריה
  • צפת
  • 14°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אפגניסטן

פרשנות / הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן: שגיאה אסטרטגית ומחדל מבצעי

ג'ו ביידן רצה להיות זה שיסיים את המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב, אבל טעה בהערכת המצב במדינה | כדי לתקן את הנזק שגרם המהלך לאמינות ולמעמד האמריקאי בעולם יידרש מאמץ ארוך ומתמשך

כוחות הנחתים האמריקאים עוזבים את שטח אפגניסטן , אוגוסט 2021. (LPhot Ben Shread/MoD/Crown Copyright via AP)
איתן גלבוע
איתן גלבוע
פרופסור ליחסים בינלאומיים וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן​
צרו קשר עם המערכת:

שלושה נשיאים אמריקאים – ברק אובמה, דונאלד טראמפ וג'ו ביידן – החליטו לסיים את הנוכחות האמריקנית באפגניסטן בשל המחיר שגבתה, והכישלון לבנות שם דמוקרטיה מתפקדת.

אובמה לא מימש את החלטתו בגלל עליית ארגון הטרור דעא"ש, וכינון משטר אסלאמי קיצוני בשטחים נרחבים בעירק ובסוריה. טראמפ ניהל משא ומתן עם מנהיגי הטאליבן בקטאר, ובפברואר 2019 הגיע איתם להסכם על נסיגה ושלום. ההסכם לא בוצע.

בינתיים ביידן ניצח את טראמפ בבחירות 2020 לנשיאות, ואחת מהחלטותיו הראשונות הייתה להוציא את כל כוחות ארה"ב מאפגניסטן.

המהלכים האלה זכו לאהדה בתקשורת ובדעת הקהל, שמאס בהוצאות הכספיות האדירות, ובאובדן חיי אדם של חיילים ואזרחים. כל זה מבלי שניתן להצביע על הישגים צבאיים, פוליטיים או מדיניים.

הממשל האמריקאי העריך לא נכון את המציאות

המלחמה באפגניסטן הייתה הארוכה בתולדות ארה"ב. לאזרחיה, כפי שאובמה הודה, נמאס להיות "השוטר של העולם". משבר הקורונה, הכלכלי והבריאותי, רק חיזק את המגמה "להחזיר את הבנים הביתה."

לפני הנסיגה, ביידן השמיע כמה הצהרות מופרכות ומנותקות מהמציאות. במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-8 ביולי, כשנשאל האם בעקבות הנסיגה של ארה"ב, השתלטות מחדש של הטאליבן היא בלתי נמנעת, השיב בשלילה כשהוא משווה את סדר הכוחות של הצבא האפגני (350 אלף חיילים) לזה של הטאליבן (70 אלף חיילים).

הנשיא שכח את לקחי וייטנאם. גם שם לארה"ב הייתה עדיפות צבאית משמעותית, אבל היא הובסה כי לא לקחה בחשבון להט אידיאולוגי (או במקרה של הטאליבן להט דתי), נחישות, ניצול של תנאים טופוגרפיים ותמיכה עממית, בעיקר באזורים הכפריים.

ביידן הודיע באפריל שבכוונתו לסיים את פינוי כל הכוחות האמריקניים מאפגניסטן עד לתאריך הסמלי של ה-11 בספטמבר, במלאת עשרים שנה להתקפות הטרור על ניו יורק וושינגטון שהובילו לכיבוש האמריקאי של אפגניסטן, ולחיסול מהיר של בסיסי אל-קעידה ומשטר הטאליבן שנתן להם חסות.

נשיא ארה"ב, ורוב הבכירים בממשלתו, העריכו שהטאליבן יאפשר לארה"ב לסיים את היציאה ואז יפעל להשלמת השתלטותו מחדש על המדינה. זאת, משום שכבר אז הוא השיג שליטה באזורים נרחבים, בעיקר באזורי הספר. הם טעו.

הממשל שגה גם בהערכת היכולת של הטאליבן להשתלט מהר על כל הערים, והנכונות של הצבא האפגני הגדול להתמודד אתו. הצבא הזה התמוטט כמגדל קלפים בלי קרב, והתוצאה הייתה גם העברה לידי הטאליבן  כמויות ענקיות של אמצעי לחימה לרבות כלי רכב, תותחים, טנקים ואפילו מסוקים בשווי של מאות מיליוני דולרים.

הציבור רצה סוף למלחמה, לא השפלה

התמונות הזוועתיות של הכאוס בנמל התעופה של קאבול, כאשר עשרות אלפי אנשים מנסים להימלט מהטאליבן, נאחזים בגלגלי המטוסים ובכנפיים ונופלים אל מותם, שיבשו עוד יותר את תכנית היציאה של ביידן.

רשתות הטלוויזיה שידרו שוב ושוב תמונות דומות לאלה ששודרו ב-1975 מפינוי שגרירות ארה"ב בסייגון, בירת דרום וייטנאם, שנכבשה על ידי הווייטקונג הקומוניסטים.

בקרב הפוליטיקאים והציבור הייתה תמימות דעים שההחלטה לצאת מאפגניסטן הייתה נכונה אבל ביצועה היה מחדל. הציבור אולי רצה בסיום המלחמה אבל לא באופן שהשפיל כל כך את ארה"ב. ביידן טען להגנתו, ובניגוד להצהרות קודמות שלו, שלא ניתן היה למנוע את השתלטות הטאליבן, שהמשך המעורבות לא הייתה משנה את המצב ושהכאוס בנמל התעופה היה צפוי. התברר שגם ההערכה הזאת אינה מדויקת.

עבר רק שבוע וכבר מתגברות הטענות שהיציאה הייתה שגויה, ולא רק כושלת.  סוגיית היציאה הייתה שנויה במחלוקת בתוך ממשל ביידן. בשנה וחצי האחרונות לא נהרג אף אמריקאי באפגניסטן, וארה"ב מחזיקה 13 אלף חיילים בבחריין, ו-5,000 חיילים בכווית ובג׳יבוטי. שלא לדבר על הכוחות בקוריאה הדרומית יפן וגרמניה.

שני גנרלים, שר ההגנה לויד אוסטין וראש המטות המשולבים מארק מילי, כמו גם ראש ה-CIA ויליאם ברנס אמרו לביידן שניתן למנוע השתלטות של הטליבאן על קאבול וערים נוספות עם 2,500 חיילים, מחצית מהכוח שמוצב כעת שנמל התעופה בבירה. ביידן דחה אותם.

הטענה שהמאמץ לבנות באפגניסטן ממשל דמוקרטי נכשל היא נכונה, אבל לא רלוונטית. ארה״ב פלשה לאפגניסטן כדי לחסל את אל-קעידה והטאליבן. אם הטאליבן לא ירצה או לא יוכל להשתלט על ארגוני טרור בשטחו, ארה"ב תחזור לנקודה בה הייתה אחרי אירועי ה-11 בספטמבר ולפני הפלישה לאפגניסטן.

הדבר נכון גם לגבי ארגונים ותנועות אסלאמיות קיצוניות, שעלולים לראות בנסיגה האמריקאית רוח גבית והזדמנות להתעצם ולפגוע במטרות מערביות. הנסיגה עלולה גם לחזק את הכוחות האסלאמיסטיים הקיצונים בפקיסטן, וזו מדינה בעלת נשק גרעיני.

כתם ענק על מורשת ביידן

חברי קונגרס משתי המפלגות ביקרו את ביידן וקראו לחקור את המחדלים בוועדות הקונגרס. בולטת במיוחד ביקורת שהשמיע הסנטור בוב מננדס, יו"ר הועדה לענייני חוץ של הסנאט.

גם סקרי דעת קהל חשפו ביקורת על הנשיא. יותר ממחצית המשתתפים, מול כשליש, שללו את מדיניותו באפגניסטן. גם שיעור הפופולריות שלו ירד בכ- 7%, ועומד כעת על פחות מ-50%, הרמה הנמוכה ביותר מאז שנכנס לבית הלבן. אפילו שיעור התומכים ביציאה מאפגניסטן הצטמצם משמעותית.

עוד בעת שכיהן כסגנו של אובמה, ביידן דחף במרץ לנסיגה מאפגניסטן. כשנבחר לנשיא, רצה שסיום המלחמה הארוכה ביותר של ארה"ב יהיה רשום על שמו וחלק ממורשתו. זה אכן יקרה, אבל עם כתם שחור בקוטר של האוקיאנוס ההודי.

יידרש מאמץ גדול ומתמשך לתקן את הנזקים שנגרמו לאמינות של ארה"ב ולמעמדה בזירה הבינלאומית בקרב ידידים ואויבים כאחד.


פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!