אחד השינויים הדרמטיים ביותר בחוק ההסדרים הוא הפסקת התכנון במשק הלולים והפסקה מוחלטת של המכסים בתוכו, כחלק מהרפורמה בחקלאות. למרות התנגדות של כמה ח"כים, כרגע נראה שהרפורמה בדרך לקריאה ראשונה בכנסת. הלולנים רוצים ברפורמה ומוכנים לפשרות, אבל דורשים את הוצאתה מחוק ההסדרים וכניסה למשא ומתן ארוך שייגע בכל הפרטים לפני שיוצאים לדרך. איך נראה הענף, ומה עומד בבסיס המחלוקת?
למה הלולים בצפון וכמה עובדים בענף
בישראל כ-3,000 לולנים בסך הכול, שני שליש מגדלים בצפון ושליש באזור הרי ירושלים. לצדם, עשרות אלפי משקי בית נוספים מתפרנסים בעקיפין (תובלה, הספקת תשומות, תשתיות). מעבר הלולנים מהמרכז לצפון נעשה על ידי תמריצי מס במהלך שנות ה-70 מסיבות ביטחוניות, על מנת לחזק את ההתיישבות לאורך גבול הלבנון. הענף מאופיין בעובדים מבוגרים, הממוקמים במקומות מרוחקים ולכן קשה מאוד להזיז אותו ממקום למקום או לשנות את אופי המשק.
משק הביצים בישראל מתוכנן מתחילתו עד סופו. מכסת הביצים השנתית שנקבעת על ידי משרד החקלאות עומדת כיום על כ-2.33 מיליארד ביצים, וממוצע צריכת הביצים לנפש בישראל עומד על 250 בשנה. משק הביצים בישראל הוא משק סגור, אין יבוא ואין יצוא עם יוצא מן הכלל אחד: בתוקפת החגים, כשיש מחסור, מוכנסים כ-200 מיליון ביצים מחוץ למכסה השנתית. היבוא היזום לא פוגע כלכלית לא במגדלים ולא בקמעונאים, והוא פרי שיתוף פעולה בין המגדלים למדינה.
במרכז הביקורת: המחיר
משק הביצים קל להבנה: מספר הביצים שמופק ליום הוא תוצאה ישירה של מספר התרנגולות. זו גם הסיבה שמדובר במשק שמתקשה להגיב לשינויים מהירים בביקוש, אי אפשר לייצר יש מאין תרנגולות חדשות שיטילו ביצים.
הטענות נגד המשק המתוכן הן שבתקופת מחסור, כמו בשבועות בתחילת הקורונה, מנגנון מכסות הייצור פוגע ביכולתו של הייצור המקומי לספק את צורכי התזונה. עוד נטען שמכסת הביצים השנתית נמוכה בהרבה מכמות הביצים שהייתה מיוצרת בישראל בתנאי ייצור חופשי, ומגבלת הייצור אינה מאפשרת לשוק לעמוד בגידול הביקוש ולמלא את המדפים מחדש.
אבל במוקד הביקורת נמצאים פערי המחיר, ועל כך אין חולק. הביצים בישראל יקרות יחסית למקומות אחרים בעולם. ביצה בגודל L עולה 0.94 שקל בסופר הישראלי (מחיר מפוקח). על פי GLOBAL PRODUCTPRICES, המחיר הממוצע לביצה בגודל זה בעולם הוא 0.6 שקל. בשווייץ, שיאנית המחירים, הוא עומד על 1.32 שקלים. בארצות הברית (שבה המשק מפוקח וחסום ליבוא) ובשכנתנו ירדן 0.61 שקל, באנגליה 0.45 שקל ובגרמניה הוא עומד רק על 0.30 שקל לביצה. מאז 2013 ירד מדד המחירים לביצים משיא של 172.2 עד ל-104 בסוף 2019.
איפה מסתתר הפער
על פי החקלאים, גובה המחיר קשור למע"מ הגבוה שמשלמים הלולנים (17%) בניגוד לממוצע ה-OECD, שבה ללולנים יש הנחה משמעותית של 10%. בנוסף הם מציינים שמחירי התשומות, מים ומזון לתרנגולות בעיקר, יקרים משמעותית מאשר במדינות כמו יוון, טורקיה וגרמניה.
שדרוג הלולים, שעשוי להביא להורדת המחירים, נמצא בקונצנזוס בין הלולנים למדינה, אבל הלולנים מתנים אותו בתמיכת האוצר. במשא ומתן האחרון מול האוצר הסכימו הלולנים להוריד את מחיר הביצים ב-5 אגורות תמורת הורדת מסים, וכיום הם דורשים הנחה על תשלומי המע"מ סביב ה-5%. ביצה בגודל L נמכרת לקמעונאים ב-43 אגורות לביצה, כשבמחיר מגולמות כל ההוצאות של הלולנים. לטענת האוצר, המחירים הגבוהים אינם תוצאה של פערי תיווך בקרב הקמעונאים, ומולם החקלאים טוענים שלא נעשה מחקר מקיף על השוק הישראלי, ודורשים שייערך מחקר בלתי תלוי לפני ביצוע הרפורמה.
מה ההכנסה הממוצעת לחודש ללולן? לפי הלולנים, כ-8,000 שקלים למשק בגבול הצפון, בגלל הסובסידיה. במרכז הארץ כ-6,000 שקלים. עלויות הייצור משתנות ממשק למשק. משק גדול יותר קונה עופות ומזון בזול, ומוציא על עלויות תחזוקה פחות ממשק קטן, שבו עלות הייצור יכולה להגיע עד 30 אגורות לביצה. לטענת מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות, הנחה במע"מ תוכל להביא להנחה של 15-12 אגורות לביצה.
אל מול הביקורת על המשק המתוכנן, החקלאים טוענים שבביטולו יש סכנות שחייבים להתייחס אליהן. לדבריהם, ביטול הפיקוח והסבסוד למשק לא יאפשר קיום משק חקלאי לטווח הארוך, מה שיוביל למונופול יבואנים-קמעונאים ועלייה במחירים בטווח הארוך, וזה בלי להתייחס למדד הביטחון התזונתי ולאפשרות של הגבלת יבוא מסיבות בלתי תלויות.
"הפעם אנחנו הולכים ביחד"
אמש פנו 11 חברי כנסת מהקואליציה לשר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר בדרישה להסיר את הרפורמה בחקלאות מחוק ההסדרים עוד לפני עלייתו לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. היום הצטרפו אליהם שלושה חברי כנסת נוספים.
לטענת עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, מדובר בפרי של לחץ מסיבי שהפעילה הקואליציה החקלאית על הממשלה והכנסת. "בעבר היה קשה מאוד לחבר את כל הסקטורים ההתיישבותיים", אומר יפרח ל'דבר'. "הפעם ההנהגה קיבלה החלטה מהרגע הראשון, שבדיעבד גם הוכיחה את עצמה, שאנחנו הולכים ביחד. שתהיה סולידריות של הענפים שיותר נפגעים עם אלו שפחות. הולכים ביחד למאבק כדי לא לאפשר למשרד האוצר והחקלאות לתקוע בינינו טריז ולהנהיג מדיניות הפרד ומשול".
