דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

בין המודל הגרמני לקומבינה הישראלית: השאלות שעולות מיישום חל"ת גמיש בישראל

משרד האוצר, על פי דיווחים, שוקל לראשונה הפעלת חל"ת גמיש בישראל במקרה של עלייה בתחלואה | תחת המושג החם 'המודל הגרמני' מסתתרות מגוון חלופות שונות בצורה מהותית

עובדת במפעל.(צילום: יוסי זליגר / פלאש 90)
יונתן קירשנבאום

המודל הגרמני הפך בשנתיים האחרונות לביטוי נפוץ בשיח הכלכלי בישראל, ולאחרונה אף הועלתה לראשונה ברצינות האפשרות כי משרד האוצר יתמוך בהפעלתו במקרה שיוטלו הגבלות נוקשות על המשק. אלא שתחת הכותרות 'מודל גרמני' או 'חל"ת גמיש', מסתתרות מגוון רחב של אפשרויות, שלכל אחת מהן משמעות אחרת.

המודל ביסודו הוא ביטוח למעסיקים, במסגרתו עסק שנמצא בקשיים יכול לבקש סבסוד מהמדינה על חלק משכר העובדים. המטרה של התכנית היא למנוע פיטורים על ידי מתן אפשרות לקצר את שעות העבודה של העובדים ובכך לחסוך עלויות מצד אחד, מבלי לפגוע בהכנסות העובדים מצד שני.

במצב של הגבלות, בו הפעילות של עסקים רבים יורדת, יש היגיון פיסקלי באימוץ מודל שכזה: הוא חוסך את הצורך של הביטוח הלאומי לשלם דמי אבטלה, ומחליף את מודל החל"ת היקר בסבסוד ממשלתי רק של שעות העבודה שקוצצו. זו הסיבה שמדינות רבות אימצו גרסאות שונות של מודל זה בזמן המשבר התעסוקה בשנה וחצי האחרונות.

מאז תחילת המשבר השתמשו במשרד האוצר כבר פעמיים לפחות במושג חל"ת גמיש כדי לתאר פעולות שהיו רחוקות מאד מהמודל המפורסם: פעם אחת במענק שימור עובדים למעסיקים, מענק זמני שבפועל נוצל בשיעור נמוך, ובתכנית להחזרת עובדים בשכר נמוך יותר.

מה יהיה שיעור ההחלפה?
במסגרת המודל הגרמני, המעסיק לא מפטר עובדים גם כשהוא מעוניין לצמצם את היקף העבודה. במקום זה, המעסיק יכול לקצר את שעות העבודה לעובדים מסויימים, ולשלם להם שיעור כלשהו משכרם גם על השעות שבהם לא עבדו. את שיעור זה המעסיק מקבל בדיעבד כפיצוי מהממשלה, כך שבפועל המדינה היא זו שמשלמת על קיצור שעות העבודה.

בגרמניה, מעסיק יכול לבקש מהמדינה סבסוד מינימלי של 60% על שכר שעות העבודה המקוצצות, ושיעור הסבסוד עולה ככל שמספר הנתמכים של העובד עולה כך שבפועל לרוב המוחלט של העובדים שיעור הסבסוד גבוה, ובתחילת משבר הקורונה החליטה הממשלה להגדיל את שיעור החלפת השכר שהיא מעניקה. כך, עובד יכול לסבול מקיצוץ של 10% בלבד בשכר העבודה, על אף ששעות העבודה קוצצו.

השאלה לגבי ישראל היא מה יהיה שיעור הסבסוד שהממשלה תציע למעסיקים.  המעסיקים לא יתנדבו לסבסד בעצמם את שכר העובדים, והיקף הסבסוד בפועל יקבע על פי החלטת הממשלה. ההצעה שפרסמה התאחדות התעשיינים קוראת לממשלה לסבסד 70% משכר העובדים על שעות מקוצצות.

מה יהיה עם הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי?
שאלה נוספת נוגעת להפרשות הסוציאליות של עובדים בזמן החלת המודל הגרמני. בגרמניה, בזמני שגרה, המעסיקים נדרשים להמשיך ולשלם את תשלומי המעסיק לביטוח הסוציאלי, אבל עם תחילת משבר הקורונה הודיעה הממשלה כי היא תפטור את המעסיקים מהתשלומים ותחזיר למעסיקים את סכום ההפרשות הסוציאליות.

גם השאלה הזו תצטרך לקבל תשובה אם המודל יוחל בישראל. האוצר עלול לדרוש שמעסיקים ימשיכו לשלם בעצמם את ההפרשות לביטוח הלאומי. צעד כזה יפחית עלויות למדינה, אבל עלול להפוך את התכנית למשתלמת פחות בעבור חלק מהמעסיקים, ולמנוע את ההשתתפות שלהם בתכנית.

מה יהיו דרישות הסף לקבלת הסיוע?
בגרמניה, המודל בגרמני קיים כאפשרות שמעסיקים יכולים לעשות בו שימוש גם בזמני שגרה. אלא שכדי להגיש בקשה להצטרפות לתכנית, מעסיק צריך להוכיח שיש לו צורך בסיוע מיוחד מהממשלה, כדי למנוע מצב שבו מעסיקים עושים שימוש מוגזם בסיוע. לכן, דרישת הסף לקבלת הסיוע בזמני שגרה הוא צמצום שעות העבודה של לפחות 30% מהמועסקים. עם זאת, עם תחילת משבר הקורונה הפחיתה הממשלה הגרמנית את הדרישות ל-10% בלבד מהמועסקים.

מכיוון שהתרחיש הסביר ביותר בישראל הוא חזרה להגבלות קשיחות יותר, ומידת הפגיעה בעסקים צפויה להיות משתנה, הסעיף הזה צפוי להיות גורם קריטי. במקרה שבו האוצר ירצה להגביל את השימוש בכלי, הוא עלול לדרוש רף מינימלי גבוה מדי, ובכך למנוע את הסיוע לחלק מהעסקים שיפגעו באופן בינוני מההגבלות.

לכמה זמן אפשר יהיה לקבל את הסיוע?
באופן שוטף, הממשלה הגרמנית מציעה את הסיוע רק לתקופה מוגבלת. בתחילת משבר הקורונה האריכה הממשלה הגרמנית את תקופת הזכאות לסיוע ל-21 חודשים, והיא כבר הודיעה כי תאריך את תקופת הזכאות שוב אם יהיה בכך צורך.

כדי להגביל את הוצאות המדינה, באוצר עלולים להגביל את המשך הזמן שבו מעסיק יכול לקבל את הסיוע. במקרה כזה, מעסיקים אולי יבקשו סיוע בתקווה שבזמן שבו הם זכאים לו מצבם ישתפר, אבל במקרה שלא הם יאלצו להתחיל בפיטורי עובדים בסוף תקופת הזכאות.

הפרוצדורה קובעת הכל
אחד הלקחים של משבר הקורונה, הוא שקלות השימוש במנגנוני התמיכה קובע במידה רבה את רמת הניצול שלהם. קריטריונים רבים ומסובכים יכולים להתאים אולי לימי שגרה, אבל בזמן משבר הם הופכים לחסם משמעותי. זו הסיבה שחלק מהתכניות שהוצעו בזמן המשבר זכו לניצול אפסי, בעוד אחרות ופשוטות יותר נוצלו בצורה מלאה.

שאלת הפשטות והאמון של המעסיקים והעובדים בחל"ת הגמיש דרמטית ליישומו. בגרמניה קיימת לכך תשתית, במערכת היחסים בין הממשלה למעסיקים, ולאיגודי העובדים. אם לא יווצר אמון דומה גם בישראל, מעטים המעסיקים שיהיו מוכנים להסתמך על כלי זה, מה שעלול להפוך אותו לחסר תועלת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על כלכלה:
שיא של כל הזמנים: שער הביטקוין הגיע ל-67 אלף דולר
חוק ההסדרים עובר במהירות, ובאוצר רוצים להקדים את אישור התקציב
בלי מנגנון אכיפה ובלי קיצור התהליכים: אושר פרק המזון ברפורמת היבוא
תגובות