בנייר עמדה שהגישה המדינה לבית הדין לעבודה בתל אביב טענה כי אין מניעה שמשרדי הממשלה יעניקו שירותים לגמלאיהם באמצעות צדדים או גורמים שלישיים – זאת בעוד תקנון שירות המדינה מטיל על המשרדים עצמם את החובה לעמוד בקשר עם גימלאיהם.
העמדה הוגשה במסגרת הליך בו עתרה קבוצה של גמלאי משרד התקשורת, חלקם בכירים לשעבר, לבית הדין לעבודה, אשר דרשו כי משרד התקשורת יטפל בהם בעצמו, לאחר שלאורך עשרות שנים 'הפריט' את אחריותו להעניק להם שירותים, והעביר אותה לעמותת גמלאי דואר ישראל, אותה הוא מתקצב לשם כך במאה אלף שקלים בשנה.
את העתירה הגישו עורכי הדין יגאל לוי וחיים גרון, שניהם גמלאי המשרד בעצמם, כשהאחרון אף כיהן בעבר כמנכ"ל המשרד בפועל, בשם 43 גמלאים נוספים מהמשרד שכיהנו בו במגוון תפקידים רחב. זאת בהתאם לתקנון שירות המדינה המציין במפורש כי "גמלאי המשרד הם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המשרד", ואף מורה למשרדים שהטיפול בשמירת הקשר עימם יעשה תוך שיתופם הפעיל, באמצעות מינוי גמלאי מהמשרד לתפקיד זה במשרה חלקית, או על ידי גיבוש נציגות מקרב גמלאי המשרד לטובת העניין. הקשר בין המשרד לגמלאים אמור לכלול בין היתר את הזמנתם לאירועי המשרד, חלוקת שי לחג, כינוסם מספר פעמים לשנה להרצאות או פעילויות אחרות, ארגון טיולים ונופשונים ואף קיום קשר אישי עם גמלאים הזקוקים לסיוע ולתמיכה וכו'.
בהודעה שהגישה המדינה לפני שבועיים לבית הדין, הבהירה לראשונה כי עמדתה היא שאין כל מניעה שהוראות תקנון שירות המדינה 'יקויימו באמצעות צד ג' עימו יתקשר המשרד'. הודעה זו, חורגת במשמעותה מהדיון הספציפי בגמלאי משרד התקשורת, שכן במידה ובית הדין יקבל טענה זו עשויות להיות לה השלכות רוחביות גם באשר לגמלאים במשרדי ממשלה אחרים, שהממשלה עשויה לבקש בעתיד להפריט את השירותים עבורם.
הודעה זו הוגשה לאחר שבדיון קודם הציגו העותרים לבית הדין את תשובותיהם של 53 גמלאי המשרד עמם הצליחו ליצור קשר, ש-51 מהם ביקשו להיות מטופלים על ידי המשרד עצמו. משרד התקשורת אמור היה ליצור קשר עם רשימת הגמלאים שהועברה לו על ידי העותרים על מנת לאמת או לשלול טענה זו, אולם בהודעתו לבית הדין ציין רק כי יצר קשר עם 'חלק' מהגמלאים ברשימה, וכי ישנם גמלאים שאינם רוצים לשנות את אופן הטיפול בהם – אך לא צויין לא מספר הגמלאים אליהם פנו ולא כמה מהם השיבו כי הם אכן מעוניינים להשאר תחת טיפול עמותת גמלאי הדואר.
העותרים ציינו בפני דבר, כי בקבוצת הוואצאפ שהקימו במטרה לעדכן את גמלאי המשרד בהתפתחות ההליך ציינו גמלאים רבים, כי המשרד כלל לא יצר עמם קשר בהתאם לדרישת בית הדין על מנת לבדוק את עמדתם באשר לשאלה היכן יטופלו – האם בעמותת עובדי הדואר או במשרד עצמו.
לצד זאת, טענה המדינה כי לצד השירותים הניתנים לגמלאי משרד התקשורת על ידי עמותת גמלאי הדואר, המשרד שומר איתם גם על קשר ישירות בין היתר באמצעות משלוח אגרות ושי לחג, ניחום אבלים וסיוע בעל פטירת גמלאים והזמנת הגמלאים להרמות כוסית בראש השנה ובפסח.
עורכי הדין יגאל לוי וחיים גרון, שמייצגים את העותרים גמלאי משרד התקשורת 'לדבר': "הטיפול בגמלאי המשרד, כולל את שמירת הזיקה של הגמלאים לחבריהם וכן, למקום העבודה בו שרתו עשרות שנים. הפרטת הטיפול בגמלאים וניתוקם מהמשרד, עלול להוות תקדים, אשר יפגע בכלל העובדים והגמלאים בארץ״.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הנושא האמור בהליך משפטי וידון בבית המשפט".
