מותו הפתאומי של ח"כ סעיד אלחרומי (רע"ם) היכה בהלם את האוכלוסייה הבדואית בנגב. העצב והאבל מקיפים את יושבי הנגב הבדואים, שהיכרו אותו וראו בו כמנהיג ומוביל דרך. הלוויתו התקיימה בשעה 17:00 בבית הקברות בשגב שלום.
"הוא איש חינוך מהיסוד, זה כואב מאוד", אומר מעיגל אל-הוושלה. "הכרנו לפני 22 שנים. הכרתי אותו בהפגנות, הוא היה בא בחופשה להפגנות שארגנתי בדרישה להקים בית-ספר בכפרים הלא-מוכרים".
"יהיו אנשים שירימו את דגל המאבק אבל לא כמותו. כל כוחו וכל זמנו הוקדשו לנגב", מוסיף אל-הוואשלה. "הוא הצליח לגייס את הבדואים לרע"ם בגלל אישיותו, לא בגלל האידיאולוגיה. הוא אבידה גדולה לנגב".
"הוא שם את בעיית הבדואים למקבלי ההחלטות ואת זה לא נשכח. קשה לדבר עליו. הוא רצה חיים משותפים. הוא חי בכפר לא מוכר הכיר את בעיות הנגב רצה לעשות שינוי מתוך אהבת האדם. הוא האמין שבכנסת יוכל להביא תוצאות", מוסיף אל-הוואשלה. "היה לו ראש על הכתפיים הוא עבד בדרכי שלום והידברות, פעל בחכמה ובכובד ראש".
"הוא נאבק על הזכויות של תושבי הכפרים הלא-מוכרים"
"אני מכיר אותו כבר 25 שנים. מאז אנו בקשר", אומר עטיה אלאעסם, ראש מועצת הכפרים הלא-מוכרים. "כמעט כל יום שוחחנו בטלפון ונפגשנו אחת לשבוע. הוא היה מחנך. בגלל מסירותו כולנו עזרנו לו. הוא היה חרוץ. היה אחד מאיתנו. היה קרוב אליי מאוד. הייתי מוצא אותו בכל רגע ביום ובלילה", מספר אלאעסם. "הוא נאבק על הזכויות של תושבי הכפרים הלא-מוכרים. הוא היה בכל מקום בכל אירוע. הוא היה שותף בחזית".
"סוד כוחו היה התבונה, הסבלנות והאמונה בדרכו", מוסיף אלאעסם. "הוא האמין בצדקת דרכנו. הוא היה סבלני וחביב ללא כעס, הוא ענה והרגיע את הקרוב והרחוק. הוא ידע לדבר אל מי שתקף אותו. היו שחלקו על דרכו אבל לא היו לו אויבים".