התכניות החינוכיות של הרשויות המקומיות לקראת שנת הלימודים הקרובה מנסות להתמודד עם הקשיים שזימנה הקורונה, ומנסות למנף הזדמנויות חינוכיות שעלו ממנה. בזמן שהשיח הציבורי עסק בעיקר במועד פתיחת השנה ובחיסונים בשעות הלימודים, באגפי החינוך ניסו לפתח את התכנים והאופנים שיענו על צרכי המורים והתלמידים: מכלים לחיזוק החוסן האישי, דרך השלמת פערים לימודיים, ועד אוריינות טכנולוגית למורים ולתלמידים כאחד. שלוש מנהלות אגפי חינוך, בתל אביב, ראשון לציון ורמת גן, מספרות ל'דבר' על ההיערכות לשנת לימודים אחרי שנה וחצי של קורונה.

חיזוק החוסן האישי

במציאות של מגפה וחוסר ודאות בריאותי, תכניות רבות ברשויות עוסקות בחיזוק החוסן האישי של הילדים והתלמידים. "הוספנו השתלמויות לצוותי ההוראה שמלמדות אותם לחזק את החוסן הרגשי והערכי של התלמידים, מתוך הבנה שאין לדעת מה צופן העתיד", אומרת אטי אדר, ראש מנהל החינוך בראשון לציון, "לאור שנת הקורונה, ברור כי הסתגלות למציאות משתנה היא מיומנות חשובה".

שירלי רימון, מנהלת מנהל החינוך בעיריית ת"א-יפו, אומרת ש"ילדים ובני נוער שהיה להם חוסן אישי וחברתי, הכולל מיומנויות תקשורת חברתית, ניהול זמן ואמפתיה לא סבלו מדיכאון ובדידות. לכן החלטנו לבנות תוכנית רחבה, הכוללת יעדים רגשיים-חברתיים לכל שלוש שנים החל מגיל שלוש. התוכנית מיועדת לצוותי ההוראה, שיוכשרו לאתר בעיות רגשיות-חברתיות בקרב התלמידים שלהם, על אף הקושי בגודל הכיתות ובלמידה הפרונטלית". בנוסף תגברה העירייה את הפסיכולוגים החינוכיים והמטפלים הרגשיים במרכזי הלמידה החינמיים בעיר.

משלימים פערים

אתגר נוסף שעומד בפני מערכות החינוך הוא הפערים הלימודיים בין תלמידים שונים, שהתעצמו עקב קשיי הלמידה מרחוק. בעיריית רמת גן יזמו פרויקט לצמצום הפערים בקריאה בקרב תלמידי כיתות ב' וג', שהחל בשנה שעברה ויתרחב בשנה הקרובה גם לתחומי המתמטיקה והאנגלית. במסגרת הפרויקט, מורים בבתי הספר ילמדו אחר הצהריים קבוצות קטנות של עד ארבעה תלמידים שנזקקים לתגבור. "החלטנו להתמקד בקריאה, מתוך חשש שפער כזה עלול ללוות את התלמיד לשארית חייו", אומרת אורית איתיאל, מנהלת אגף החינוך בעיר, "הבחירה בתלמידי כיתות ב'-ג' נובעת ממחשבה שתלמיד בכיתה א' עוד יכול 'לתפוס' את הפער.

לדברי איתיאל, "כל בית ספר בעיר קיבל תקציב לפרויקט בהתאם למספר התלמידים והמצב הסוציו-אקונומי שלהם. המנהלים בחרו חלק מהמורים, איתם חתמנו חוזה אישי על שעות למידה נוספות אחר הצהריים. בשעות אלו הם מלמדים קבוצות של עד ארבעה תלמידים שאותרו לאחר תהליך מיפוי של רכזות השכבה והמורים."

איתיאל מדגישה שניהול הפרויקט נתן את הסמכות והאחריות למנהלים בשטח. "כל תהליך בחירת התלמידים והמורים על ידי מנהלי בתי הספר עולה בקנה אחד עם האמון הרב שאני רוחשת להם. דוגמה נוספת לכך היא שהחרגנו תלמידים בכיתה א' במידה והצוות החינוכי הרגיש שזה ייטיב עימם".

המרחב הפתוח

הקורונה לימדה את בתי הספר והרשויות המקומיות לשכלל את מרחבי הלמידה מעבר לשולחנות ולכיסאות בכיתה. ברמת גן ובראשון לציון אפשרו לכל בית ספר להפוך מרחבים שונים בתוכו למרחבי למידה לפי צרכיו. "הבנו שילדים לומדים הרבה גם בהפסקה", אומרת איתיאל, "ילד לומד בכל מקום וזמן". אדר מספרת שמרחבי הלמידה השונים הוקדשו לעידוד קריאה, כישורי חיים ואפילו מציאות רבודה.

התאמה ללמידה מרחוק

שבועות וחודשים ארוכים של למידה מרחוק הביאו את העיריות להכשיר את המורים לפדגוגיה של למידה מרחוק ולשימוש באמצעים טכנולוגיים. ברמת גן ערכו השתלמויות מורים בנושא בניית מצגות, שימוש מועיל בזום והתאמה של השיטות הפדגוגיות ללמידה מרחוק. בנוסף, בעיר ממשיכים לסייע לתלמידים שחסרים להם אמצעים ללמידה מרחוק: "אנחנו ממשיכים לרכוש אמצעי קצה, כמו מחשבים וטאבלטים, לתלמידים שאין בידם את היכולת לרכוש אמצעים אלו", אומרת איתיאל, "לאחר מכן הם קונים את המכשיר מאתנו במחיר סמלי."

בראשון לציון החליטו 'ללמד' את התלמידים ללמוד מרחוק. כל בית ספר נדרש לפתח תכנית לימודים ייעודית שתחזק את המיומנויות הנדרשות לכך בקרב התלמידים. "הקורונה חשפה שהתלמידים לא יודעים ללמוד לבד", אומרת אדר, "כיון שלדעתנו זו מיומנות חשובה, החלטנו להכניס את זה לתוכנית הלימודים."

זמן גמיש לשיעור

היציאה מה'קופסה' של הכיתה בזמן הקורונה הובילה את מנהל החינוך בראשון לציון לחשוב מחדש על מערכת השעות, ולאפשר הגמשה של משך השיעורים. "אם לדעת מנהל בית הספר שיעור מסוים דורש שעה וחצי, אז יקציבו לו שעה וחצי, ואם שיעור אחר דורש עשרים דקות יקציבו לו עשרים דקות וכך הלאה", אומרת אדר, "מי קבע ששיעור חייב להיות 45 דקות?"

להכשיר גם את ההורים

מלבד התלמידים וצוותי ההוראה, התכניות החינוכיות נותנת מקום מרכזי גם להורים. בתל אביב פעל השנה ב-40 גני ילדים מעין בית ספר להורים, שכלל סדנאות, ליווי וקו פתוח של השירות הפסיכולוגי. "בשנה הבאה החלטנו להכפיל את הפרויקט", אומרת רימון, "על מנת להשיב להורים נוספים את המסוגלות ההורית שלהם". אדר מספרת שבראשון לציון הועברו עשרות סדנאות להורים בכל הגילים, במגוון נושאים: "מהתמודדות עם חרדות בקרב ילדים, מצבי חירום, גמילה מחיתולים, ועד גיל ההתבגרות".

הוגנות מגדרית מגיל לידה ועד התיכון

יוזמה נוספת של מנהל החינוך של תל אביב, שאינה קשורה ישירות למציאות הקורונה, היא תכנית ל'הוגנות מגדרית' המיועדת לצוותי החינוך של גילי לידה עד י"ב, כולל החינוך המיוחד. "המטרה היא להעניק 'משקפיים' של הוגנות מגדרית. כלומר העלאת ערכן של הבנות, וחינוך הבנים שהבנות שוות להם. משקפיים אלו מסייעות לצוותים לחשוב על נראות הכיתה והגן מערכי השיעור היחסים עם התלמידים ועוד."