דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בתשרי תשפ"ב 23.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

עלייה של 14% בפליטת חומרים מסרטנים, וירידה קלה בזיהום האוויר ב-2020

המשרד להגנת הסביבה דווח היום (ב') על שיפור ברמת זיהום האוויר במפרץ חיפה, אך פליטת גזי החממה בישראל עדיין גבוהות מהממוצע העולמי | נתוני האמת של הזיהום בישראל בשנה החולפת

זיהום אויר מתחנת כוח ליד באיזור רמת חובב (צילום: יניב נדב / פלאש 90)
ארז רביב

המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) את מדד פליטות גזי החממה לסביבה (מפל"ס) שמצביע על ירידה קלה בזיהום האוויר בישראל. לצד הירידה בזיהום הכללי, הדו"ח מצביע על עלייה של 14% בפליטת חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים.

גורמים בתחום הסביבה הסבירו ל"דבר" שההפחתה בזיהום נובעת לדעתם לכניסה גוברת של גז מחצבים במקום דלקים מזהמים יותר; צמצום השימוש בפחם; סגירת מפעלים והקורונה, שגרמה לירידה זמנית בהיקף הפעילות התעשייתית, בעיקר בתחום התחבורה.

(מקור: המשרד להגנת הסביבה, מפל"ס לשנת 2020, אוגוסט 2021)

הנתונים מעידים על הפחתה שנעשתה ב-2020 בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 7% עד 18%. אך עדיין נרשמה עלייה של 4% עד 14%, בפליטת חומרים מסוימים, בהשוואה לשנת 2019.

עלייה של 14% בפליטת חומרים מסרטנים

המגמה השלילית הבולטת ביותר היא עלייה של 14% בפליטת חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים, ואילו המגמה החיובית ביותר היא ירידה של 18% בתחמוצות גופרית.

(מקור: המשרד להגנת הסביבה, מפל"ס לשנת 2020, אוגוסט 2021)

אשקלון בולטת לרעה 

מהנתונים שפורסמו עולה כי העיר אשקלון בולטת לרעה. במפרץ חיפה לעומת זאת, נרשמה ירידה משמעותית בפליטות של בין 45% ל-95% בהשוואה לשנת 2012. בין הגורמים שסייעו לירידה: אפקטיביות של אמצעי הפחתת פליטות לצד ירידה בפעילות התעשייתית והשפעת החיבור לגז.

(מקור: המשרד להגנת הסביבה, מפל"ס לשנת 2020, אוגוסט 2021)

בהשפעת משבר הקורונה, חלה ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובהתאם לכך חלה הפחתה בהיקף הפעילות של בז"ן בשיעור של 15%. הפחתה זו הביאה להפחתה בשיעור דומה בפליטות פחמן דו-חמצני, תחמוצות גופרית, NMVOC, בנזן ועוד.

גם סגירת מפעל 'שמן תעשיות שמנים' הביאה להפחתה בפליטת תחמוצות גופרית ו-NMVOC. עלייה של 10% נרשמה בפליטת תחמוצות חנקן בשל עלייה של 19% בפליטות בתחנת הכוח בחיפה.

בפליטת תחמוצות גופרית חלה הפחתה של 58% בעקבות סגירת 'שמן תעשיות שמנים' וכן בשל יישום תוכנית בבז"ן לצמצום פליטות תחמוצות גופרית, והפחתה ב'דור כימיקלים'.

מפרץ חיפה 2017. (צילום: ארז רביב)

כמות הפליטות ירדה, אך המחיר עלה

העלות החיצונית של הפליטות לאוויר הסתכמה ב-2020 ב-12.9 מיליארד שקלים. עלות זו כוללת 7.7 מיליארד שקלים מפליטת גזי חממה.  ב-2020 חלה עלייה של 20% במחירי הפחמן הדו-חמצני, מ-140 שקלים לטונה ל-167 שקלים  לטונה. לפיכך, חלה עלייה בעלות החיצונית של הפליטות לאוויר במפל"ס מ-12.4 מיליארד שקלים בשנת 2019 ל-12.9 מיליארד שקלים בשנת 2020.

השוואה של העלויות לפי מחירי 2019, מעלה שיש הפחתה של 5.7% מהעלות בשנת 2019 (בהיקף של 700 מיליון שקלים).

עלויות חיצוניות של זיהום אוויר וגזי חממה מטבען קשות לחישוב מדויק, ולא ברור מי משלם אותן. שיטת ייקור פליטות הפחמן לאורך זמן, מוצדק בכך שבהינתן רמת פחמן מסוימת באוויר, הרי שכל פליטה נוספת משפיעה על אפקט החממה יותר מהפליטות שקדמו לה.

פליטת גזי החממה גבוהה מהממוצע העולמי

מהדו"ח עולה, כי ב-2020 פחתו פליטות גזי החממה בישראל ב-3% בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, ובגלל העובדה שלא התרחשה עלייה בביקוש לחשמל  בתקופת הקורונה. (העלייה הממוצעת בחמש השנים שלפני 2020 היא 2.2% בשנה).

הסברים נוספים הם צמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, סגירת מפעל פניציה בנוף הגליל והפסקת הייצור במפעל 'מלט הר טוב' בבית שמש.

בסך הכל, פליטות גזי החממה לנפש גבוהות יחסית בישראל, וגבוהות ב-82% מהממוצע העולמי וב-36% מהאיחוד האירופי. במתאן בלבד, ישראל פולטת 20% יותר מהממוצע העולמי לנפש וב-46% יותר מהממוצע באיחוד האירופי, אך בסך הכל עומדת על 0.15% בלבד מסך הפליטות בעולם.

(מקור: המשרד להגנת הסביבה, מפל"ס לשנת 2020, אוגוסט 2021)

מהדו"ח עולה, שפליטת מתאן לנפש בישראל עומדת על כ-1.3 טונות CO2e לנפש, בעוד שהממוצע העולמי הוא 1.07 טון לנפש, והממוצע של האיחוד האירופי הוא 0.89 טון  לנפש (על פי נתוני הבנק העולמי), אך המדידות של הפליטות הן ראשוניות בלבד ולא מקיפות את כל מקורות הפליטה.

כיום מתבצע ניטור של דליפות מתאן באמצעות מצלמות אופטיות ובאמצעות דיגומים רק באסדות ההפקה (לוויתן ותמר) ולא במקטע ההולכה, אפשרות שבשלב זה רק נבחנת.

לפי רשות הגז יש פער של 0.06 BCM (0.4% מכלל כמות ההפקה) בהיקף גז מחצבים בין כמות האספקה לבין כמות הצריכה, הנגרם בשל מה שהגדירה כ"איבודים ופערי מדידה בתהליכי הולכת וחלוקת הגז". כמות זו של כ-40 אלף טונות מתאן שוות ערך לכ-15% מכלל המתאן הנפלט בארץ ולכ-1.3% מכלל פליטת גזי החממה.

עמדת רשות הגז היא שהאיבודים מהווים 0.5% בלבד מכמות זו (כלומר 0.002% מכמות ההפקה, שהם כ-200 טונות מתאן, שוות ערך ל-0.08% מכלל המתאן הנפלט בארץ וכ-0.007% מכלל גזי החממה). זאת, על-פי דוח של נתג"ז שטרם נבדק על ידי המשרד להגנת הסביבה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על תשתיות:
הרעלת נבלניי, מאבקי סביבה והכשלון של טראמפ: סיפורו של צינור הגז הימי הארוך בעולם
מחקר אוסטרלי: שילוב של צמחים מסייע לייצור חשמל סולארי על גגות
"56 אלף טון צמיגים ממוחזרים בשנה, מתוך 73 אלף טון שמשווקים"
תגובות