השבוע יעלה חוק ההסדרים לכנסת, ובו הרפורמה שתבטל לחלוטין את מנגנון אגרות החוב המיועדות שמנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה. הרפורמה משכה ביקרת מצד גופים רבים, ביניהם בנק ישראל ורשות שוק ההון, שמזהירים שההגנות שמציע האוצר אינן מספיקות. רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, מתכנן להיאבק נגד הרפורמה בדיונים בוועדת הכספים בחודשים הקרובים.

"אני בהחלט חושש מתרחיש בו האוצר לא יעמוד בהתחייבות שלו" אומר מימרן. "על פי חוק הגנה על הנכסים הפיננסיים, אם הממשלה מנפיקה אג"ח ל-15 שנה, במהלך כל הזמן הזה הממשלה לא יכולה לפגוע בנכס הזה של קרן הפנסיה. ברגע שזה יוחלף בהתחייבות- אולי יהיה גירעון בתקציב המדינה והממשלה תרצה לסגור את הגירעון, אז היא תחליט שלא מכסים את ההפרש, ופשוט מבטלים את החוק. אין על זה שום הגנה חקיקתית. אפשר לבטל אותו בחוק ההסדרים של השנה הבאה".

גם בנק ישראל ורשות שוק ההון הביעו עמדה דומה בשבועות מאז שפורסמה הרפורמה. בהתייחסויות שפרסמו שני הגופים הוזכר כי מנגנון הפיצוי שהציע האוצר אינו מספיק כדי להבטיח הגנה על החוסכים, ועלול להתבטל במקרה של לחץ תקציבי על הממשלה.

למה שקרנות הפנסיה יתאמצו?

"לפני כמה שנים הממשלה החליטה לשנות את איך שאג"ח מיועדות מתחלק, והחליטו לתת לפנסיונרים הגנה גדולה יותר על חשבון הצעירים, שלא צריכים את הכסף הזה בהווה. היה בזה היגיון, אבל הוא התבסס על ההנחה שהצעירים יגיעו לגיל מבוגר ויזכו גם הם להגנה גבוהה של אג"ח מיועדות" אומר מימרן.

"עכשיו, אם מנגנון אג"ח מיועדות מתבטל, ונשארת רק ההגנה שהאוצר מציע, מי יודע מה יהיה עוד עשר שנים? יכול מאד להיות מצב שבו הממשלה תבטל את ההגנה לגמרי, ואז מה קרה לצעירים? הם גם וויתרו על ההגנה של אג"ח מיועדות עכשיו, וגם לא יזכו להגנה שהבטיחו להם כשהם יהיו מבוגרים".

"זה מנגנון אמורפי ומסובך, החוק עצמו לא מספיק ברור. רוב האנשים לא מבינים איך הוא יעבוד, ומי שמבין לא מרוצה ממנו" אומר מימרן. אחד הדברים המרכזיים שמימרן מבקר ברפורמה היא ההצעה להפריש כל תשואה מעל ל-5% לקרן שתממן את הפיצוי לקרנות במקרה של תשואה נמוכה. "מצד אחד אומרים לבתי ההשקעות וקרנות הפנסיה שישקיעו את כל הכסף בשוק, ולא רק את ה-70%. אבל מצד שני אומרים להם שעל אותם ה-30% שהיו עד עכשיו יש מגבלת תשואה של 5%. אם הם לא יכולים לזכות בתשואה גבוהה מזה, למה שהם יתאמצו להשיג תשואה גבוהה?"

מנהלי ההשקעות מבקרים

לדבריו של מימרן, לא רק עצם הגבלת התשואה היא בעייתית בעבור החוסכים, אלא שמנגנון הפיצוי המוצע נכון להיום לא ברור. "מאז שהרפורמה פורסמה פניתי למנהלי השקעות ראשיים בגופים המוסדיים. אלו אנשים שמנהלים נכסים בהיקף של 300-400 מיליארד שקלים, וכולם אמרו לי את אותו הדבר: המנגנון כמו שהוא מופיע בחוק כרגע בעייתי מאד".

לדבריו, בעיה מרכזית נוגעת לאופן חישוב התשואה. "אמור להיות מנגנון התחשבנות פעם בחמש שנים בין האוצר לקרנות הפנסיה. אבל צריך לזכור שאנשים יכולים לעבור ממוצר פנסיוני או מחברה אחת לשנייה בכל רגע. כל הזמן אנשים עוברים בין קרנות, ויש תנועות גם בין מסלולים בתוך קרנות. אם חוסך עבר, איך תחשב את התשואה 5% צמוד למדד שהוא אמור לקבל? צריך להסתכל כל פעם באיזו קרן הוא היה בכל נקודת זמן. יהיה כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי זה. זה יכול ליצור כל כמני עיוותים. נגיד, אם היית לאורך ארבע שנים חבר הקרב שהשיגה תשואה גבוהה אז לקראת סוף התקופה דווקא יכול להשתלם לך לעבור לקרן שהשיגה תשואה נמוכה וליהנות מהתוספת. החוק עצמו לא מפרט איך מתמודדים עם זה".

מימרן נשאר אופטימי לגבי הסיכויים לשנות את תוכן החוק לפני אישורו הסופי. "אני מאמין שהחוק יגיע כמו שהוא לכנסת, אבל אנחנו מתכוונים להיות שם בוועדת הכספים ולהשפיע על תוכן החוק לפני שהוא מאושר. אני מעריך שהחוק לא יעבור כמו שהוא" הוא אומר.