מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, פרופ' עפר מרין, דרש מחברי הכנסת מהקואליציה שלא לתמוך בתקציב המדינה כל עוד לא נפתר המשבר התקציבי של בתי החולים הציבוריים. שבעת בתי החולים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת – פועלים כבר שבוע במתכונת חירום בלבד, בגלל עיכוב בהעברת מאות מיליוני שקלים שסוכמו עם האוצר בינואר.

פרופ' מרין, שדיבר בוועדת הבריאות של הכנסת, אמר ש"שלושים שנים אני רופא, ובמקום להציל חיים, בגללכם אני צריך לשלוח חולים הביתה היום. בנק הדם לא מוכן לספק לי יותר דם בלי תשלום במזומן, ואין לי מאיפה לשלם. כל חבר כנסת, מהקואליציה או מהאופוזיציה שיצביע בעד התקציב, לפני שנפתר משבר בתי החולים הציבוריים, צריך להתבייש בעצמו".

לדביר מרין, "אני לא מבין איך חברי כנסת מסוגלים לשבת בנחת על הכיסא הזה. איפה הכבוד של המדינה הזאת? למה אנחנו צריכים להגיע? אנחנו מקיימים שיחות אל תוך הלילה ומנסים לשכנע אחד את השני לא לסגור מערכות. לא מוכנים לתת לנו עוד מנות דם ללא תשלום מיידי. יש לי עשרות מכתבים שכתבתי לספקים, שהכנסת התחייבה לנו להעביר כסף אבל הם לא סומכים עליכם יותר. אנחנו לא נצא מהמשבר הזה במילים".

יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות, עידית סילמן, אמרה ש"לא ניתן למצב הזה של עבודה במתכונת חירום בבתי החולים להימשך". לדבריה, "אנחנו מבינים את הקשיים והפערים של כל צד, אבל חייבים להגיע לפתרון למען אזרחי ישראל ולמען טיפול מיטבי ומקסימלי".

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש אמר בדיון: "ההסכם עם האוצר שכולנו מכירים הוא מורכב מאוד לביצוע על בסיס מבחני תמיכה שלוקחים זמן. בשבוע האחרון עשינו מאמץ גדול מאוד לקדם מה שאפשר והצלחנו להביא עוד קצת כספים מהחלק הראשון. המנגנון הזה לא מתאים לתקופה הזאת, הוא מסורבל ולוקח זמן. הם יקבלו את כל הכסף והם יודעים את זה".

עם זאת, סמנכ"ל תקציבים במשרד הבריאות, חיים הופרט, אמר בוועדה: "אני מלווה את כל בתי החולים הציבוריים מכיר את המצב הפיננסי והכלכלי ויודע הכל עליהם. מצוקת בתי חולים הציבוריים היא אמיתית".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב: "כל התקציב של ה-960 מיליון תוקצב. כדי לבצע אותו צריך לבצע מבחני תמיכה, זו לא גחמה. הם אכן עורכים יתר על המידה ולכן משרד האוצר העביר מקדמות בסך 550 מיליון שקלים בינתיים. הן לא יכולות להיות בגובה 100% מהתקציב המתוכנן כי אז זה לא מקדמות. אנחנו מקווים שבתי החולים יעמדו במבחני התמיכה. אין לנו כוונה לסגת בשקל אחד מההתחייבות כלפי בתי החולים. אני ואנשיי חושבים על חיי החולים בדיוק כמו כל אחד מכם".

מנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס: "הקורונה הבליטה את אי הצדק בחלוקת המשאבים במערכת הבריאות. נניח שבית חולים מכניס מיליארד שקלים. אם הוא מחויב לתת בחזרה 25% מההכנסה, כשהתמחור כבר מראש הפסדי, אין מצב שיצליח לשרוד. יש בתי החולים שסוגרים להם את ההפסד באופן אוטומטי, ואנחנו רק מבקשים חלוקה הוגנת. אני היום שקוף למדינה יותר מבתי החולים הממשלתיים ואני גאה בזה, כל מה שקורה בהדסה גלוי. קיבלנו עכשיו תקני רופאים, אבל אני לא אגייס כי כתוב במכתב שצורת השיפוי ייקבע בהמשך, ואני לא יכול לגייס עובדים על שיפוי בהמשך. אני כבר פיטרתי את העובדים שגייסתי בגלים הראשונים. פונה אליכם שתבינו שאת הכשל הזה צריך לתקן."

לדברי וייס, ""אנחנו עובדים על מכונת לב ריאה ולא מסוגלים יותר. מה ביקשנו? חלוקה שווה כדי שנוכל לשרוד. כל מה שקורה היום בהדסה שקוף יותר למדינה מכל בתי החולים הממשלתיים. לא יכול להיות שלא נוכל לתפקד, לא יכול להיות שיבקשו מאיתנו לגייס תרומות כדי לממן משכורות. משרד הבריאות ביקש מאיתנו לגייס צוותים, אני לא יכול לגייס בלי מקור תקציבי. למה התושבים בירושלים שווים פחות? אנחנו במצב של החייאה".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר בדיון: "שבעה בתי חולים במתכונת חירום כמעט שבוע. אלפי מטופלים לא מקבלים את הטיפול המגיע להם. ואף אחד בממשלה לא לוקח על עצמו להוביל את סיום המשבר הזה. שהוא משבר בתוך משבר. הממשלה החדשה הבטיחה לציבור שינוי, ומקיימת, שינוי לרעה. ושוב מנהלי בתי החולים נאלצים לעזוב הכל ולנהל משא ומתן על הסכם שכבר סוכם עם משרד האוצר, ולא מקוים עד היום. את המשבר הזה יצר משרד האוצר והוא יכול לסיים אותו, עוד היום".

פרופ' פהד חכים, מנכ"ל בית החולים האנגלי בנצרת: "אתם יודעים למה לא הופכים אותנו לבתי חולים ממשלתיים? כי זה יעלה הרבה-הרבה יותר כסף למדינה. לא יכול להיות שאני צריך להחזיק 5 אחיות במשמרת במקום 7, כי אין לי תקציב. המערכת חולה. אני לא יכול להסתכל לאמא שלי בעיניים אחרי שביטלתי לה את התור לפני יומיים."

מנכ"ל לניאדו, נדב חן: "השבע לעולם לא יבין את הרעב. במקום שהמדינה תממן אותי – הספקים שלי מממנים אותי. והם לא רוצים לממן אותי יותר. אני משלם להם שוטף פלוס 270. זה בלתי הגיוני. בזמן שבהלל יפה מאיישים כח אדם, אני לא יכול לאייש – כי אין לי כסף. בנצרת, בנתניה, בבני ברק, בירושלים יש פחות אחיות ורופאים לחולה. וזה פוגע במטופלים. עקרון אחד ביקשנו – עקרון השוויון. שני מיליון תושבים שלנו צריכים לקבל את אותה נגישות לרפואה. אם אנחנו במלחמה – תעצרו את כל הבירוקרטיה ותעבירו את כל המשאבים עכשיו. אני לא מטפל בחולים שלי כמו שצריך בגללכם".