מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון מחדש את היקף תכניות ההאצה למשק, ולהשוות אותם לאלו במדינות אחרות, כך נכתב בדו"ח המבקר שפורסם היום (שלישי), העוסק בהתנהלות התקציבית של המדינה בזמן משבר הקורונה.

הוא מציין כי תקציב תכניות ההאצה נמוך מאד ביחס למדינות אחרות בעולם וקורא להגדיל את שיעור ההוצאה על מנועי צמיחה ליציאה ממשבר הקורונה.

מבקר המדינה גם מציין כי לעומת שיעור הביצוע של סעיפים הנוגעים לקצבאות בחבילת הסיוע של הקורונה, שיעור הביצוע של הסעיפים הנוגעים להאצת המשק עומד בשיעור נמוך במיוחד. מבקר המדינה מציין כי שיעור המיצוי של סעיף "יציאה מהמשבר- תשתיות, טכנולוגיה ודיגיטציה" עומד על 67% בלבד מהתקציב, וסעיף "מטרות אחרות" בתכנית הסיוע עומד על 49%. הוא ממליץ לבחון מדוע סעיפים אלו סובלים משיעור נמוך כל כך, ולמצות את התקציבים שהוקצו.

בנוסף, מבקר הדו"ח את התמיכה במלונות ובמוסדות מגזר שלישי, שלא התקבלה בזמן רלוונטי.

לעומת זאת, הדו"ח מציין את המענקים האוניברסליים כסעיף שבוצע באופן הנרחב ביותר מבין כל צעדי הסיוע, שעמד כמעט על 100%. מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה לבחון את הסיבות לביצוע הגבוה לעומת סעיפים אחרים. כמו כן, מבקר המדינה ממליץ לבחון את יתרונות וחסרונות הצעד, ויבחנו גיבוש כללים ליישום תוכנית מעניקים לאוכלוסייה רחבה בזמן משבר.

מבקר המדינה גם מציין את העובדה שלא הייתה היערכות כלכלית מוקדמת לסיכון של מגיפה, ולא הייתה תכנית מגירה שניתן היה ליישם בעת התפרצות משבר הקורונה. מבקר המדינה קורא למשרד האוצר לבחון את הצעדים שנעשו במסגרת המשבר ולגבש תכנית כלכלית לזמני משבר מסוג זה.