בשנת 2020 במהלך המשבר התעסוקתי החמור בתולדות מדינת ישראל, מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה פחת ב-64% לעומת שנת 2019, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום. גם מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה, פחת ב-40% בשנת 2020 – זאת על אף ההערכות שמאות אלפים מבין העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת יתקשו להשתלב מחדש בשוק התעסוקה בשל פערי מיומנויות.
כ-335 אלף מובטלים דיווחו במהלך המשבר לשירות התעסוקה כי אין להם כל מיומנות בתפעול מחשב או שהם בעלי מיומנות בסיסית בלבד בכך, רבים מהם מהפריפריה הגיאוגרפית, מהחברה הערבית ומהחברה החרדית. יחד עם זאת, בין שנת 2019 לשנת 2020, פחת מספר המשתתפים בקורסים של השירות לשיפור מיומנויות מחשב מ-2,283 ל-1,888 (הפחתה של כ-17%). 34% מ-144 אלף המובטלים בחברה הערבית, דיווחו כי אינם יודעים עברית כלל או יודעים עברית בסיסית בלבד (כ-50 אלף איש), אף על פי כן, בשנת 2020 היו רק 66 משתתפים בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית – לעומת 98 משתתפים בשנת 2019.
נוכח פערים אלו המליץ המבקר לזרוע העבודה, שירות התעסוקה ומשרד האוצר להכין תוכנית לתמרוץ מובטלים לשפר את מיומנויותיהם במהלך תקופת הזכאות לדמי אבטלה, תוך היוועצות עם השלטון המקומי וגורמים רלוונטיים נוספים במגזר השלישי המכירים את מאפייני האוכלוסיות השונות. עוד קרא המבקר להקמת צוות מנכ"לית בינמשרדי לקידום המלצות ועדת 2030 לקידום תעסוקה.
הדו"ח ציין לטובה כי בסקר טלפוני שנערך כחצי שנה לאחר הסגר הראשון 80% מהמובטלים ציינו כי היו מרוצים עד מרוצים מאוד מהשירות שקיבלו מהביטוח הלאומי. לצד זאת ציין כי ישנם למעלה מ-90 אלף איש שהביטוח הלאומי שילם להם דמי אבטלה בסכום כולל של 380 מיליון שקלים, מבלי לדעת אם הם עובדים או לא, וציין כי שירות התעסוקה איננו יוזם פניה שיטתית מדי חודש למובטלים על מנת לברר האם הם עדיין מחוסרי עבודה.
מתחילת משבר הקורונה ועד לחודש ינואר 2021, נוצרו חובות של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה למי שאינו זכאי לכך, בסכום של קרוב למיליארד ש"ח. הדו"ח מותח גם ביקורת על מדיניות החל"ת שיצרה לדבריו תמריץ שלילי להשתלבות מחודשת בשוק העבודה, ואף לתרום ליצירת אבטלה כרונית.
על אף התוספת של כ-200 מוקדנים, בעלות של כ-36 מיליון שקלים, למוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי בתקופת הקורונה, ציין המבקר כי המוקד לא הצליח לעמוד בעומס השיחות, וכי באוקטובר 2020 זמן ההמתנה היה כ-12 דקות בממוצע, פי ארבע מהזמן שנקבע בהסכם השירות. במאי 2020 שיעור השיחות שננטשו היה 37% ובין יוני לאוקטובר התייצב על 22% – חריגה של למעלה מפי ארבע מהיעד שנקבע במכרז. באשר לשירות התעסוקה, ציין המבקר כי ביוני 2020, לאחר שהקים מוקד טלפוני במיקור חוץ והגדיל את הקיבולת של המרכזייה ואת מספר המוקדנים, חל שיפור בזמינות המענה של המוקד.
המבקר קרא לשירות התעסוקה, זרוע העבודה והביטוח הלאומי לפעול בשיתוף משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר כדי להסדיר את מנגנוני העברת המידע בין הגופים, באופן שיהיה זמין לכל הגורמים שהוסמכו לטפל במובטלים, וכן לטייב את מאגר המידע שבשירות התעסוקה באופן שיאפשר להגדיר אפיון תעסוקתי מדויק יותר.
