איסוף ושימוש בנתוני המיקום של אדם פוגעים באופן משמעותי בפרטיותו גם כשהדבר נעשה במהלך עבודתו, כך נכתב בגילוי דעת שפרסמה היום (שלישי) הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. גילוי הדעת פורסם להערות הציבור.
הרשות הבהירה שמעסיקים שמבקשים לעשות שימוש במערכת שאוספת נתוני מיקום של עובדים, רשאים לעשות כך רק אם מדובר באיסוף נתונים לתכלית לגיטימית, שחיונית למקום העבודה עומדת בדרישת המידתיות ובהעדר חלופה אחרת שלא אוספת נתוני מיקום. עוד הובהר שעל מעסיקים לוודא שהם עומדים בשורה של תנאים שפורטו בגילוי הדעת לפני שהתחילו לאסוף נתונים כאלה.
המסמך התפרסם בעקבות פניות שונות שקיבלה הרשות בנוגע לשאלת חוקיות המעקב של מעסיקים אחר המיקום הפיזי של עובדיהם. המעקב מתבצע באמצעות אפליקציות ייעודיות אותן הם מתבקשים להתקין במכשיר הסלולרי הפרטי שלהם, או במכשיר המסופק להם על ידי מקום העבודה, וגם באמצעות מערכות שאוספות נתוני מיקום ברכב השייך למעסיק ובו משתמש העובד.
ברשות הדגישו שאיסוף נתוני מיקום באופן שיטתי הוא בעל 'אפקט ממשטר', שיוצר אצל העובד תחושת מעקב תמידית ופוגע בזכותו לפרטיות. עוד הדגישו שקבעה זו נכונה גם כשהמעקב נעשה אחר פעולותיו של העובד רק במסגרת יום העבודה.
עמדת הרשות נתמכת גם בשני פסקי דין של בית המשפט העליון מהחודשים האחרונים. בשני המקרים קבעו שופטי העליון שנתוני מיקום זוכים להגנה מיוחדת, בשל רגישותם הרבה ופוטנציאל הנזק שהם יכולים להסב לאדם אם ייחשפו.
כאמור, עמדת הרשות להגנת הפרטיות היא שאיסוף נתונים תהיה אפשרית רק לתכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה שעומדת בדרישת המידתיות. כך למשל, יהיה קשה להצביע על אינטרס של המעסיק שיוכל להצדיק איסוף רציף של נתוני מיקום של עובד שעיקר עבודתו היא פעילות משרדית רגילה, או כשהנתונים נאספים גם מעבר לשעות העבודה.
גם אם קיימת תכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה, והמעסיק בוחר לעשות שימוש במערכת שאוספת נתוני מיקום, הדגישה הרשות שנדרשת הסכמה ספציפית של העובד לאיסוף הנתונים, שהמותאמת ומוגבלת למטרה שלשמה נתבקשה.
כמו כן, על המעסיק לגבש מדיניות ברורה, שתוצג בפני העובדים. עליו לנהוג בשקיפות מלאה, ולהביא לידיעת העובדים בפירוט ובבהירות, טרם תחילת איסוף המידע והשימוש בו, את כללי המדיניות שלו בנוגע להיקף השימוש בנתוני המיקום שייאספו, מטרות השימוש שייעשה בהם, טווח השעות בהן מופעלת מערכת האיסוף, משך שמירת המידע ומי יהיה רשאי לצפות במידע.
עוד נכתב בגילוי הדעת שיש להימנע מאיסוף נתוני מיקום של עובד מחוץ לשעות העבודה בפועל. איסור זה חל גם במקרה של שימוש באפליקציה ייעודית וגם במקרה של איכון רכב שהמעסיק התיר לעובד לעשות בו שימוש מעבר לשעות העבודה. עמדה זו נובעת מהחשש שהדבר יביא לאיסוף מידע אישי רגיש על בני משפחתו של העובד.
המעסיק גם לא רשאי לעשות במידע כל שימוש שחורג מהמטרה הראשונית לשמה נאסף, ושהוגדרה באופן ברור והוצגה לעובדים. מטרת שימוש כוללנית וחסרת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה, קבעה הרשות, לא עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה.
על המעסיק לעמוד בדרישות אבטחת המידע שנאסף במסגרת השימוש במערכת בהתאם להוראות תקנות הגנת הפרטיות. כמו כן, על מעסיק המתקשר עם גורם חיצוני לצורך איסוף, עיבוד או אחסון המידע, לוודא שהוא עומד בהוראות התקנות לעניין זה. הרשות גם מזכירה, כי לעובד זכות לעיין במידע שנאסף אודותיו, בהתאם להוראות החוק.
הרשות להגנת הפרטיות היא גוף ממשלתי המפקח ואוכף את החוק להגנת הפרטיות ופועל להגנה על זכות היסוד לפרטיות ולהגנת מידע אישי בישראל. הרשות מופקדת על הגנת המידע האישי במאגרי מידע דיגיטליים ועל ביצורה של הזכות לפרטיות לתכלית זו מפעילה רגולציה, לרבות אכיפה מנהלית ופלילית, על כלל הגופים בישראל, פרטיים, עסקיים וציבוריים, המחזיקים או המעבדים מידע אישי דיגיטלי.
לקריאת גילוי הדעת המלא – לחצו כאן.
הרשות מזמינה את הציבור להעביר לה התייחסויות ו/או הערות למסמך עד ליום חמישי ה-21 באוקטובר 2021 באמצעות כתובת הדוא"ל ppa@justice.gov.il. בשורת הנושא יש לציין "גילוי דעת בנושא איסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב".
