רוב רפורמות הבריאות הופרדו מחוק ההסדרים שהונח אתמול (שלישי) על שולחן הכנסת, בעקבות מאבק שניהלה ההסתדרות הרפואית ובהתערבות יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות, עידית סילמן (ימינה) ויו"ר הכנסת, מיקי לוי (יש עתיד).

סילמן הופיעה בכנס חירום שערכה ההסתדרות הרפואית בתחילת אוגוסט כנגד הרפורמות בחוק, והתחייבה שיהיה דיון מעמיק בוועדה בראשותה רפורמות שהוצעו, תוך שיח עם ראשי מערכת הבריאות. "יש כמה דברים בחוק ההסדרים שאנחנו בוחנים לעומק", אמרה, "כל הרעיון של התקציב ושל חוק ההסדרים זה לתת משהו ולקחת משהו. כל דבר בתוך חוק ההסדרים, נצטרך לראות איך עושים אותו הכי טוב. הזמנתי את מנכ"לי קופות החולים ובתי החולים לדבר על ההשלכות של גל הקורונה, ואת האוצר שיגידו איך עושים את זה".

בסופו של דבר, כל הרפורמות בתחום הבריאות, שמשרד הבריאות כלל לא היה שותף לניסוחן, הופרדו לחלוטין מהחוק. הן לא ירדו לחלוטין מהפרק, וייתכן שמשרד האוצר ינסה לקדם אותן בהליכי חקיקה רגילה, אך בהליכים אלו לכנסת יש עצמאות גדולה בהרבה מאשר בדיונים על חוקים בחוק ההסדרים. הליך חקיקה רגיל מאפשר דיון מעמיק, ללא החרב של הפלת הממשלה אם תקציב המדינה לא יעבור, או לחץ הזמן בו נדרשת הכנסת לקיים דיונים בעשרות רפורמות שונות במסגרת חוק ההסדרים.

הרפורמה היחידה שנותרה בחוק שהוגש היא הסדר ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, שכולל את הגדלת ההנחה שבתי החולים מחויבים לתת על שירותים בסל הבריאות, הסדר שבתי החולים מתנגדים לו עקב הגדלת הגרעון שלהם. גם בתיקון זה, שמתייחס לשנים 2022 עד 2024, הנוסח שהוגש מרוכך יותר מהנוסח המקורי של האוצר, וכולל את הגדלת ההנחה מ-18.5% כיום ל-20%, ולא 21% כפי שהוצע בנוסח המקורי. גם הרפורמה הזו תגיע לדיון בוועדת הבריאות בראשותה של סילמן, ובבתי החולים מקווים שהחובה לתת הנחה תבוטל, או שלפחות תישאר בשיעור הנוכחי ולא תגדל.

עם זאת נוסח החוק מכיל סעיף שבהסתדרות הרפואית ובבתי החולים התנגדו לו בחריפות: אפשרות להטלת סנקציות על בתי חולים שייקלעו לגירעון. הסנקציות כוללות עצירת תכניות פיתוח, מינוי חשב מלווה ופיטורי הנהלה. לטענת ההסתדרות הרפואית, משרד האוצר הוא שיוצר את המציאות הגרעונית בבתי החולים, והסנקציות יעודדו קבלת החלטות כלכליות שיפגעו בחולים, ומבטאות חוסר גיבוי למנהלי בתי החולים.

הצעת החוק קובעת ששר האוצר יקבע בהסכמת שר הבריאות תקנות להטלת סנקציות כאלה, עד סוף דצמבר השנה, ומציין מספר מהלכים כסנקציות אפשריות.

בין הרפורמות שהאוצר ניסה לקדם כחלק מהחוק ובוטלו: קנס למטופל על אי-הופעה לרופא מומחה בקופת חולים. לפי הרפורמה המטופל היה משלם על התור מראש ואם הוא לא מגיע או מבטל פחות מ-24 שעות, הכסף לא מוחזר לו. קופות החולים חששו שלא יצליחו לגבות את הכסף. בגרסה מוקדמת של הרפורמה ניסה האוצר להגדיל את התשלום על התור במידה שלמטופל אין הפנייה מרופא המשפחה שלו, מהלך חסר הצדקה רפואית שהיה מגדיל את העומס על רופאי המשפחה.

בנוסף הוצאה מהחוק רפורמה שמגבירה את הפיקוח של משרד האוצר על תאגידי הבריאות שבבעלות בתי החולים, המאפשרים לבתי החולים גמישות בהעסקת עובדי בריאות.

בנוסף הופרדו מהחוק: תשלום 'קנס' לקופות החולים על הפניית מטופלים לשב"ן לשירותים בסל הבריאות, מהלך שנועד לתמרץ את קופות החולים לייעל את התורים, אך לטענת ההסתדרות הרפואית היה מגלגל בסופו של דבר את העלויות לחולים, וכן רפורמה שמקשיחה את התנאים הנדרשים להקמת מרפאות כירורגיות וחדרי ניתוח פרטיים.