הקמת הרשות לרגולציה היא אחד הצעדים הגדולים ביותר בחוק ההסדרים. על פי טיוטת החוק, הרשות תחזיק בכוח רב מול משרדי הממשלה, ותהיה נתונה להשפעה ניכרת של משרד האוצר. אחרי שהדיונים בנושא הגיעו היום למבוי סתום, אומר ח"כ מוסי רז (מרצ): "אם לא יחול שינוי בנוסח המוצע של רשות הרגולציה והיא לא תוצא מחוק ההסדרים אאלץ להצביע נגד חוק ההסדרים".
לדברי רז למרות הדיונים הוא תומך בהקמת הרשות, אבל ההצעה כפי שהיא מנוסחת כרגע מזיקה לבריאות ולסביבה, וכי במפלגת ימינה מסרבים לכל פשרה כעת ומוכנים לפרק את הקואליציה על מנת להעביר את החוק כלשונו.
בדיונים מרתוניים שנערכו בימים האחרונים בין ח"כ רז ואיתן גינזבורג (כחול לבן), לבין סגן השר אביר קארה (ימינה) המקדם את הרפורמה, הושגו אמנם כמה הסכמות, אבל הפער בין הצדדים נותר משמעותי. במרכז המחלוקת: מה יהיו סמכויות הגוף החדש להתערבות ברגולציה, האם תהיה נציגות למשרדים חברתיים בדיוני הרשות, והגבלת הרשות לפקח על אופן קבלות ההחלטות ולא על תוכנן.
"הסמכות לרשות, האחריות למשרדי הממשלה"
רשות הרגולציה נועדה להיות גוף מפקח על כל המשרדים והגופים הציבוריים, שיהיו מחויבים להיוועץ בה לפני שהם קובעים רגולציה חדשה. החוק נותן לרשות אפשרות לבלום רגולציה ולהביאה להכרעת ועדת שרים מיוחדת לרגולציה. בנוסף, היא רשאית להציע שינויים לרגולציה קיימת, ולחייב את משרדי הממשלה לקבל את ההצעה או לנמק מדוע לא.
רז וגינזבורג מבקרים את ההפרדה בין הסמכות לקבוע רגולציה בצורה עצמאית, שנלקחת ממשרדי הממשלה, לעומת האחריות לתוצאות, שנשארת בידיהם. הרכב ועדת השרים ומליאת הרשות מדגיש את האינטרס הכלכלי באופן בלעדי, ולא מתייחס לאינטרסים ציבוריים אחרים בתהליך הרגולציה. בנוסף מבקשים השניים להבטיח שהרשות תעסוק רק בפיקוח על אופן קבלת ההחלטות, ולא על תוכן הרגולציה, בה אין לה מומחיות והבנה בניגוד למשרדי הממשלה.
"מביאים פה חקיקה שתצר את צעדי השרים וגורמי מקצוע, והכל בשם השיקול הכלכלי. לא יכולה להיות שתהיה פה רשות מרוכזת שעומד בראשה ראש הממשלה, שכל מי שנמצא בה זה נציגי האוצר והמשפטים, והם יקבעו לכולם מה כן ומה לא", אומר גינזבורג.
לשקף את האינטרס החברתי
על פי החוק המוצע, הן במליאת הרשות והן בוועדת השרים בה מתקבלות ההחלטות יושבים נציגי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ואגף התקציבים באוצר. ח"כ רז דורש לשלב בהם גם נציגים שישקפו את האינטרס החברתי הרחב: נציגים שימונו על יד משרד הבריאות והגנת הסביבה במליאה, ונציג המשרדים החברתיים בוועדת השרים.
בהקשר זה כבר סוכם על תוספת של מטרות בנושאי סביבה, בטיחות ובריאות למטרות החוק והרשות.
נושא נוסף שנמצא במחלוקת הוא סמכויות הגוף החדש. מאחר ורגולציה היא תחום בו נדרשת מומחיות ומקצועיות שלא תהיה בידיה, אמורה הרשות החדשה להתרכז באופן קביעת הרגולציה, ולא בתוכן הרגולציה עצמה. רז דורש לחדד הגדרה זו בחוק, וכן לוודא שהיא תקפה גם כלפי רגולציה קיימת, ולא רק ביחס לרגולציה חדשה.
בנוגע לרגולציה קיימת, דורש רז כי היא תיבחן מחדש ותשונה רק בהסכמת השר הממונה. בין הצדדים כבר סוכם כי כמות הרגולציה שתיבחן במשרד ספציפי בכל שנה על ידי הרשות תהיה מוגבלת.
בנוסף דורש רז להגביל את הזמן בו יכולה הממשלה להשתהות עם אישור רגולציה שמתגלגלת לפתחה, במקום חצי שנה בהצעה הנוכחית, בין שבעה ימים לחודש לכל היותר. זאת על מנת למנוע מצב בו ועדת השרים תוקעת בפועל רגולציה חדשה גם מבלי לקבל החלטה.
נכון להיום כל רגולציה שעלותה מעל 100 מיליון שקלים, מחייב התערבות וחוות דעת של הרשות. ח"כ רז מבקש לקבוע סכום גבוה יותר.
