דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ה בשבט תשפ"ב 27.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
השכלה גבוהה

חינוך / המל"ג הציג תכנית שש-שנתית לקידום ההשכלה הגבוהה

במסיבת עיתונאים שערכה המועצה להשכלה גבוהה בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט והממונה על התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי הוצגו עיקרי התכנית שעלותה הכוללת עומדת על כ-7 מיליארד ש"ח.

הצגת התכנית הרב שנתית לקידום ההשכלה הגבוהה (צילום: דבר ראשון)
דוד טברסקי

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) קיימה הבוקר (שלישי) מסיבת עיתונאים בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט והממונה על התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי, בה הוצגה תכנית שש-שנתית לקידום ההשכלה הגבוה בארץ שתקציבה מוערך בכ-7 מיליארד ש"ח.

" להשכלה הגבוה תפקיד מרכזי בשימור היתרון היחסי של מדינת ישראל" פתח בנט את מסיבת העיתונאים, "אנו מביאים למערכת שחוותה רק לא מזמן עשור אבוד, תקופה חדשה של חדשנות וקידמה".

בנאומו התייחס בדבריו גם לתפקידה החברתי של האקדמיה. "אנו מציבים רף גבוה יותר: לא על המחקר לבדו ניבחן, אלא גם על תרומתה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל" אמר השר, "נדע שהצלחנו כשחתן פרס הנובל הבא יגיע משדרות, וכלת מדליית פילדס תגיע מאלעד, כשפרס וולף יוענק לחוקר מרהט וכשהפקולטה לרפואה מתל אביב תהיה מלאה בסטודנטים מהפריפריה".

על פי התכנית שהציגו היום אנשי המל"ג, הסכם שש-שנתי שנחתם עם משרד האוצר מבטיח את העלאתו המדורגת של בסיס התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה במאות מיליוני שקלים. התכנית תיושם החל מהשנה הנוכחית. במהלך השנה יגדל בסיס התקציב בכ-450 מיליון ש"ח. בשנה השישית והאחרונה ליישום התכנית, תשפ"ב (2021-2022) יגדל בסיס התקציב בכ-1.8 מיליארד ש"ח ויעמוד על כ-12 מיליארד ש"ח. העלות המצטברת של תוספות התקציב נאמדת בכ-7 מיליארד ש"ח.

עיקרי התכנית השש-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה:

  • תוספת של כשני מיליארד ש"ח עבור הקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית
  • הגדלת תקציב קרנות המחקר ב-1.2 מיליארד ש"ח
  • תוספת של כ-2.3 מיליארד ש"ח עבור שילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה. בכללן החברה הערבית, החברה החרדית, יוצאי אתיופיה ותושבי הפריפריה
  • הרחבת ההשתתפות של סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק במערכת ההכלה הגבוה המקומית מכ-12,000 עד לכ-25,000 בתוך כחמש שנים
  • שילוב שיטות  וטכנולוגיות חדשות להוראה ומחקר. בכלל זה הקצאת סכום של 120 מיליון ש"ח למענקים להפקת קורסים מקוונים, הקמת מעבדות חדשות והמשך התוכנית לשיפור ההוראה
  • הקמת חממות יזמות באוניברסיטאות
  • כ- 80 מיליון ש"ח עבור שדרוג וייעול המכינות הקדם-אקדמיות
  • הקמת מערך להתאמת המקצועות הנלמדים למקצועות הנדרשים במשק
  • תוספת של כ-1.4 מיליארד ש"ח עבור הגדלת מספר חברי סגל והסטודנטים בדגש על תחומי הנדסה ומדעי המחשב
  • הכפלת התקציב המיועד למדעי הרוח לכמאה מיליון ש"ח
  • כ-70 מיליון ש"ח לטובת קידום נשים באקדמיה והוצאה לפועל של עיקרי דוח נשיאת האקדמיה למדעים, הפרופסור רות ארנון. ביניהן: הכוונת נשים למחקר אקדמי, הגדלת מספר מלגות ההצטיינות לנשים, שיפור תהליכי חניכה במהלך הדוקטורט, גיוס נשים לסגל האקדמי הבכיר, גיוס פרואקטיבי והכשרה מגדרית של ראשי ועדות הגיוס וראשי המחלקות; קידום נשים בסגל האקדמי הבכיר ותימרוץ המוסדות לטיפול בנושא

יו"ר המל"ג הפרופסור יפה זילברשץ התייחסה לכך שהשקעה בתשתיות צריכה לעמוד בראש סדר העדיפות התקציבי של האקדמיה. "תפקידה של ההשכלה הגבוה הוא בראש ובראשונה לייצר ידע וקידום המחקר. לא ניתן לקדם מחקר בלי תשתיות מחקר נאותות . במשך שנים הן לא היו בקדמת האמירה והדרישה של המערכת", דברי זילברשץ

אמיר לוי הציג את ההשקעה של האוצר בתכנית כקידום המאבק באי-השוויון. "משרד האוצר הכריז על צמצום אי-השוויון בישראל כיעד המרכזי שלו בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות" ציין לוי, "המשרד רואה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט ככלים מרכזיים לחיזוק הצמיחה והפריון במשק ומתן שוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל"

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, ציין את חשיבות הדיון על מהות ההשכלה הגבוהה. "יש כסף ויש מעטפת , עכשיו השאלה היא מה הרלוונטיות של התואר ואיך יוצרים אותה, הרבה סטודנטים חווים את הבעיה הזו" אמר, "ההשכלה הגבוהה צריכה להיות מאתגרת ומסקרנת . כזו שנותנת ערך נוסף לסטודנט ולחברה – בטח בתקציבים שמדינת ישראל שמה עליה. בשביל זה המערכת צריכה לזוז מאזור הנוחות שלה"

"אסור שמרצים, כשהם נכנסים לכיתה , הדבר המרכזי שהם ירצו יהיה לצאת מהכיתה" התייחס ארדיטי לאופן הלימוד, "הם צריכים לחשוב איך הם יגרמו לסטודנטים לרצות ללמוד אצלם. חוקר טוב חייב להיות מרצה טוב כי חוקר טוב חייב שמישהו ימשיך אותו בעתיד.

"מהצד השני" הוסיף, "אסור שסטודנטים ירצו לסמן כמה שיותר מהר וי ולסיים את התואר. המערכת צריכה לאתגר אותם ולא רק לְרַצּוֹת אותם. למוסדות אסור לראות את עצמם כמפעלים למתן תארים"

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!