תומר רזניק (31), מזכ״ל מרצ הצעיר, אולי לא מוכר לרבים, אבל מאחורי הקלעים הוא היה אחד האנשים שניהלו את המאבק האפקטיבי ביותר לשינוי רפורמות הענק בחוק ההסדרים, רפורמות שישפיעו על מיליוני ישראלים. ״מרצ בחיים לא תסכים לסיפוח״, הוא אומר ל"דבר", ״עכשיו הראנו שגם בתחום הכלכלי חברתי יש לנו גבולות״.
המהלך בו נבנה חוק ההסדרים, מסביר רזניק, הוא משהו שצריך להבין אותו היטב, בשביל לדעת איך להשפיע עליו: ״בהתחלה יש רק תקצירים, זה תהליך שדורש כל הזמן מעקב מאוד צמוד ולמידה. כל האופן שבו נעשה חוק ההסדרים וגיבושו הוא לא מהנגישים ביותר שיש, וזה לא מקרי.
״עשינו עבודת הכנה בכל השלבים, עוד מהשלב הראשוני, כשכל מיני טיוטות הגיעו אלינו, דרך דיונים מקדימים עם משרדי הממשלה. מלכתחילה בחרנו להתייחס לזה כמפלגה, ולא רק כיחידים, לא כל שר והמשרד שלו״.
איך נוהל המאבק באחד מחוקי ההסדרים הגדולים שנראו כאן?
״עשינו סדרי עדיפויות: מה יותר ופחות חשוב ברמה הערכית, מה מטופל בעוד ערוצים, ואיפה אנחנו יכולים להשפיע. כדי להפעיל כוח פוליטי אתה צריך להחליט מתי אתה מפעיל אותו ואיך. אתה צריך להבין את הרכב הקואליציה, יש מערכת איזונים ובלמים, אתה מרכיב חשוב, אבל לא בודד״.
למה בחרתם להתמקד דווקא בשלוש רפורמות: העלאת גיל הפרישה, החקלאות ורשות הרגולציה החדשה?
״התמקדנו בדברים פרדיגמטיים, כאלה שמייצרים שינוי כוללני, רחב וארוך טווח – לרעה. בממשלה אתה מקדם דיון ענייני בכל סעיף וסעיף, הבענו את דעתנו גם על סעיפים שלא קשורים אלינו. אבל יש הבדל גדול בין נושא שיש לך עמדה לגביו לנושא שאתה מנהל עליו מאבק, ואת זה עשינו בנושאים הפרדיגמטיים״.
״פעלנו באופן ענייני להחריד״
מרצ היא מפלגה אופוזיציונית מושבעת ב-20 השנים האחרונות. אחרי מדבר שלטוני ארוך נכנסה המפלגה לקואליציה, בהובלת שר הבריאות, ניצן הורוביץ. כעת היא צריכה להציג הישגים פוליטים בממשלה שכוללת מפלגות ימין מובהקות.
הכוונה של מרצ היתה לשנות את הרפורמות בחוק ההסדרים כבר בממשלה. ״ניסינו בממשלה, ולצערי לא הצלחנו", מודה רזניק, "זו בהחלט היתה התובנה שלנו. לא כיוונו לכך, הגענו שלא ברצוננו לעימות בכנסת. לא חיפשנו כיפופי ידיים, היינו ענייניים להחריד, לא חיפשנו שום מאבק פוליטי. חיפשנו ליישם את העקרונות שלנו לטובת המדינה והציבור, כפי שאנחנו מבינים אותם״.
אפשר להסיק מזה שיש לכם יותר כוח בכנסת מאשר בממשלה?
״החלטת ממשלה עוברת גם אם איקס שרים מצביעים נגד. בכנסת זה יותר מורכב. בגלל אופי הקואליציה, נדרשת הסכמה של כל הסיעות. מה שאתה אומר בהכרח נכון במצב הפוליטי הקיים. אנחנו מאוד זהירים, מהססים מאד להגיע למצב משברי. הצבענו עם הקואליציה בסופו של דבר. ניהלנו משא ומתן ודיאלוג עד הרגע האחרון״.
אתה מרוצה?
״בוא נגיד את האמת, זה לא שיצאנו וכל תאוותנו בידינו, וגם לא אף אחד אחר. זה תמיד קורה, קל וחומר בקואליציה כזו, שמשלבת ימין, מרכז ושמאל בנושא הכלכלי.
״למרצ יש סדר יום אידאולוגי, מחויבות ודבקות, ויש בזה המון כוח. ברור לכולם שאנחנו עומדים על העקרונות שלנו, לא מתוך כוחנות או ציניות פוליטית. גם מי שלא מסכים עם מרצ, יודע שזו מפלגה עם דרך. זה נכס שיש לנו״.
נשמעה ביקורת על החוק הנורווגי המורחב בכנסת הזו, אבל נראה שדווקא כאן זה עזר לכם.
״הביקורת על החוק הנורווגי לא נכונה בעיני. היא יוצאת מנקודת הנחה שחברי הכנסת הם סוג של בובות. זה לא נכון, בטח לא במפלגה דמוקרטית כמו שלנו. חברי הכנסת לא מייצגים בוס פוליטי אחד, הם מייצגים מפלגה, תנועה, פעילים, בוחרים סניפים.
״הדברים האלה מחייבים את חברי הכנסת שלנו, את השרים שלנו, ומחייבים אותי כמזכ״ל. הדבר הזה מייצר לנו מסגרת מחויבות, ובהחלט גם מעצים. במרצ יש כבוד גדול לכנסת כמוסד, וחברי הכנסת לא רואים בזה מושבת עונשין. תפקיד הכנסת הוא לחוקק, וחלק מהתהליך הוא להעביר ביקורת ולשנות״.
״רגולציה היא לפעמים מיותרת״
חברי הכנסת של מרצ, לצד חברות כנסת מהעבודה, הכניסו שינויים בהעלאת גיל הפרישה לנשים (מיכל רוזין); ברפורמה בחקלאות (יאיר גולן); ובהקמת רשות הרגולציה (מוסי רז). מבין שלושת הרפורמות, הבחירה להתמקד ברשות הרגולציה הכי פחות צפויה. מדובר במהלך אפרורי, שקשה להסביר את משמעותו לציבור.
מה גרם לכם לשים כל כך הרבה משקל על הרפורמה ברגולציה?
״היו לנו המון בעיות אתה, יש מסמך של 16 עמודים ששטחנו בפני הקואליציה. הרובד הראשון הוא שהמטרות הראשוניות של החוק נתנו בלעדיות לשיקולים כלכליים, ומטרת החוק המרכזית היתה להפחית רגולציה ולא לטייב אותה. אני אומר, כסוציאליסט, לפעמים רגולציה היא מיותרת, או כזו שאפשר לשפר. אבל הגישה שלנו תומכת בשיפור, ולא בהפחתה כערך.
״הרובד שני היה ביחס לתהליכי העבודה של הרשות מול משרדי הממשלה. אבל הלב של הסיפור היה בסמכויות הרשות. על זה גם טענו שיש שינוי משטרי. מה שהוצע זה שהרשות תקבל סמכות סטטוטורית לעכב ואף לבטל כל רגולציה.
״ראוי שלשרים שנושאים באחריות תהיה גם הסמכות להחליט. זה היה עניין פרדיגמטי. לכן בסופו של דבר על זה התעקשנו. יש הבדל בין גוף מייעץ, אני לא בטוח שאני מבין את מטרת הגוף, אבל אפשר לחיות איתו, לבין הסיפור של סמכויות הקצה, שמעבר לייעוץ״.
מה סוכם?
״הדיון בסמכויות הקצה של הרשות יפוצל מחוק ההסדרים, וכל החקיקה לגביה תעשה בהסכמת סיעות הקואליציה. תוקם רשות, תהיה גם חובת התייעצות איתה, אבל היא לא תוכל לבטל ולעכב רגולציה.
״אני חושב שזו פשרה טובה ונכונה בנסיבות העניין. כל הסיעות יביעו עמדות, אבל זה יפוצל מחוק ההסדרים. אנחנו שאפנו שכל הדיון יהיה מחוץ לחוק ההסדרים. אבל כאמור, אתה עושה פשרות בקואליציה, והפשרה שלנו הייתה שהרשות תקום״.
הדיונים נמשכו ממש עד ההצבעה. הפעלתם לחץ פוליטי כבד כדי שזה יוסכם?
״הבהרנו שהעמדה שלנו בנושא הזה ברורה, ושלא נוכל לתמוך בחוק ההסדרים אם זה לא ישתנה. הבהרנו את זה באופן ברור ועקבי. כל הזמן קיימנו דיונים, אבל היינו מאוד ברורים בעניין הזה, פשוט כי זה היה בנפשנו״.
״יידרשו תיקונים נוספים״
ההסכמות שהתקבלו ביחס לחוק ההסדרים לא הוטמעו עדיין בחוק שאושר. הן התקבלו בעל פה, ויעלו שוב רק בדיוני הוועדות אחרי החגים. רפורמות נוספות בחוק שנחשבות ללא חברתיות כמו ביטול איגרות חוב מיועדות לפנסיה, הפרטת מערך הכשרות, מס גודש בכניסה לתל אביב ושינוי מערך התקינה בישראל עדיין מופיעות בחוק ההסדרים.
מה תכנית הפעולה שלכם להמשך?
״את גיל הפרישה, החקלאות והרגולציה סימנו כנושאים שחייבת להתקבל בהם הכרעה לפני הקריאה הראשונה. בגלל שדרשנו שם דברים משמעותיים, לא נכון היה לחכות עם זה.
״עכשיו הרפורמות יעברו לוועדות ויהיה דיון על כל סעיף וסעיף, כל חוק וחוק. חברי הכנסת ישתתפו בדיונים בוועדות, יוודאו שהתיקונים עליהם החלטנו נעשים, ויידרשו תיקונים נוספים. זה העבודה שלנו״.
