עידן הקורונה הביא לכך שבכמה מחלקות לרפואה דחופה (מיון) ובמחלקות לטיפול נמרץ והנשמה הוכנסו פרמדיקים כעוזרי רופא. למרות שהדיווחים על תרומתם בתחום הסיוע והטיפול בחולים היו חיוביים, התבשרנו בימים האחרונים, שמשרד האוצר לא מעוניין להמשיך לתקצב את התקנים שלהם בבתי החולים.
מקצוע הפרמדיק נולד לפני יותר משלושים שנה בארה"ב, מתוך רצון להביא את מיטב הרפואה קרוב ככל האפשר לנזקק לשירותיה, בזמן המוקדם ביותר שבו ניתן ליישמה.
בכל מצב של פגיעה, החל מהתקף לב, עבור בפגיעה באספקת הדם למוח ועד טראומה, מתקיים חלון הקרוי בשפת המקצוע "שעת הזהב", שבו מתן טיפול מיטבי ומיידי משנה לחלוטין את התמונה הסופית של מצב הנפגע.
אם בעבר ראינו, למשל, קורבנות של חסימת עורקי המוח הסובלים משיתוק במחצית גופם או אנשים שאחרי התקף לב לא מסוגלים לפעילות מאומצת כלשהי, הרי שהיום אנו רואים אנשים רבים, שנחסכה מהם נכות משמעותית, כיוון שאובחנו וטופלו מיידית.
הפרמדיקים הם אותם אנשים, שהוכשרו והוסמכו לאבחן בהקדם, בעודם בשטח, את מצבו של המטופל. הם הוסמכו להעניק לו טיפול מציל חיים, ואף להביאו בתנאים אופטימליים אל בית החולים להמשך טיפול.
כך, למשל, המסת קריש בעורק מוחי או עורק כלילי, שנעשית בבית החולים, תלויה במידה רבה בפעולתם המקדימה של הפרמדיקים, שנוקטים בצעדים רפואיים מתאימים בטיפול בחולה בדרכו לבית החולים.
רופאים שקלטו בבית החולים את ניצולי האסון בהר מירון אישרו את הקביעה לפיה רבים מהפצועים חייבים את חייהם לצוותי הטיפול המיידי. אלה ששהו במקום מלכתחילה או שהוזעקו אליו, אלה שטיפלו בפצועים בשטח, והביאו אותם לבית החולים במצב האופטימלי.
הפרמדיקים אינם אחים או אחיות, אך בהינתן שבמקומות רבים הכשרתם היא אקדמית, קיימת תאימות גדולה בין לימודיהם לבין אלה של אחים ואחיות. הרשאותיהם של הפארמדיקים לאבחון ולטיפול אפילו רבות יותר מאלה של האחים והאחיות.
כך, באופן טבעי, החלו ממסדים רפואיים רבים, בהם בתי חולים, לראות בפרמדיקים אנשים, שהכשרתם מאפשרת לשבצם כעוזרי רופא, בדגש על מחלקות לרפואה דחופה או לטיפול נמרץ.
בתי החולים שעשו כך ראו, כאמור, ברכה במהלך זה, במיוחד בעידן הקורונה. מרביתם מעוניינים להמשיך להעסיק את אותם הפרמדיקים שכבר עובדים אצלם.
ישראל נמצאת נמוך מאוד ברשימת ממוצע הרופאים והרופאות, כמו גם במספר האחים האחיות לנפש ולמיטות אשפוז ב-OECD.
היות ולא עתידים להגיע למערכת הבריאות זרם גדול של רופאים ורופאות, או תוספת תקנים משמעותית לרופאים ולרופאות במערכת הבריאות, נראה שהפתרון של שיבוץ פרמדיקים להקלת העומס בבתי החולים ובמערכות רפואיות אחרות הוא פתרון טוב, בעלות שעשויה להיות נמוכה יותר.
מקצוע הסיעוד אמנם לא מעוגן בחקיקה ראשית, אבל הסטנדרטים שלו מקובעים בעקבות שנים רבות של עיסוק בתחום. תחום לימודים זה אף מגובה בבחינת רישוי ממשלתית.
מתן הרישוי לפרמדיקים נעשה כיום באמצעות קורסים מקצועיים מטעם מד"א ודרך שני מוסדות אקדמיים (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמכללה האקדמית צפת) שמעניקים לבוגריהם תואר ראשון בתחום יחד עם תעודת מקצוע (בשיתוף מד"א).
הגיעה הזמן שהרישוי המקצועי לפרמדיקים יעבור דרך מד"א, כגוף המקצועי, אך בשיתוף ובאמצעות רישוי פורמלי של משרד הבריאות. כמו כן, הגיעה השעה לקביעת תקנים קבועים לשיבוץ פרמדיקים במערכת הבריאות.
הדבר יאפשר להתברך בניסיונם, ביכולותיהם ובתרומתם המשמעותית בדרך המלך לחיזוק מערכת הרפואה בישראל.
פרופ' יזהר בן-שלמה הוא ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת ורופא מומחה ביילוד וגינקולוגיה