ערב ראש השנה החדשה, למרות המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה, יו״ר ההסתדרות מכריז: ״אני אופטימי״. ארנון בר-דוד רואה בחיוב את אישור התקציב בקריאה ראשונה: ״זקוקים ליציבות פוליטית״, מצפה לחתימה על עסקת החבילה במשק: ״אנחנו מביאים בשורות גדולות לעובדים הצעירים ולשכבות החלשות״, ומתחייב: ״עובדי ענף התעופה לא יופקרו, אין מצב״.
מה דעתך על התקציב וחוק ההסדרים שעברו בכנסת?
״קודם כל אני מברך על זה שיש תקציב אחרי שלוש שנים שבהם המדינה התנהלה על פי החלטות מקומיות, ואי אפשר היה לקדם שום דבר.
״ההסתדרות הצליחה להוציא מחוק ההסדרים כל רפורמה שקשורה לעובדים. לא מכל מה שעבר אני מרוצה, יש כמה דברים שצריך לתקן כמו למשל העלאת גיל הפרישה, ואני עדיין לא שלם גם עם הנושא של איגרות החוב המיועדות.
״אבל בסך הכול ההסתדרות רואה את עצמה חלק מהכלכלה הישראלית והניסיון לייצב אותה ולקדם אותה הוא חשוב. העברת התקציב תיתן יציבות פוליטית שהיתה חסרה מאוד בשנתיים וחצי האחרונות״.
"בשורה גדולה לדור הצעיר"
בהסתדרות עובדים על ״עסקת החבילה במשק״ כמעט מהרגע הראשון של הקמת ממשלת בנט-לפיד. העסקה תשקף הסכמות בין העובדים, המעסיקים והמדינה, ותהיה צעד משלים ונוסף לתקציב ולחוק ההסדרים. לאחרונה רמז מנכ״ל משרד האוצר, רם בלניקוב, במספר הזדמנויות שהעובדים יזכו להעלאת שכר ויותר ימי חופשה.
תוכל לחשוף חלק מההסכמות אותן מובילה ההסתדרות בדיונים על עסקת החבילה?
״הבסיס של המשא ומתן על עסקת החבילה הוא הקפאת שכר לשנת 2022, וכמה דברים נוספים שאני לא יכול לפרט. במקביל, ההסתדרות דורשת לעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקלים בחודש וזה בדרך להסכמה. העלייה הזו תתחיל בפעימות ב-2021, ותמשך כמה שנים קדימה.
״אני חושב שזו בשורה גדולה לדור הצעיר במדינת ישראל. ההסתדרות מביאה פה בשורה דווקא לעובדים הלא מאוגדים, לדור הצעיר שמשתחרר מהצבא. זה מהלך חברתי שמחזק קודם כל את השכבות החלשות והעובדים הצעירים.
״מצד שני, אני לא מרוצה ממצב הדיונים על שישה סופי שבוע ארוכים בשנה. כרגע אנחנו לא מצליחים לפרוץ שם דרך. אולי נוסיף שני ימי חופשה בשנה לעובד, כי בישראל עובדים יותר מדי שעות, ויש פחות מדי ימי חופשה, בהשוואה ל-OECD.
״גם פה אנחנו דואגים לעובדים ברמות הנמוכות. יש בעסקה הזו עוד כמה דברים, וייתכן שבתחילת או אמצע אוקטובר כבר נוכל להיות עם עסקה ביד״.
סופי שבוע ארוכים וקיצור שבוע העבודה הם שני רעיונות סוציאל דמוקרטים שההסתדרות מנסה להנהיג בישראל, בדומה למדינות המפותחות ומדינות הרווחה הסקנדינביות. מטרתם, על פי יו״ר ההסתדרות, לאפשר צריכה גדולה יותר, שתמריץ את העסקים, ולהגדיל את הפריון של העובדים כמו גם את רווחתם האישית.
יש משהו שההסתדרות לא תהיה מוכנה להתפשר עליו בעסקת החבילה?
״הפחתת שכר לעובדים. הורדנו את זה מהשולחן״.
״אולי אכניס את ענף התעופה גם לעסקת החבילה״
עובדי ענף התעופה והתיירות בישראל הגיעו למשבר אבטלה עמוק. ענפי התעסוקה האלה לא התאוששו, רשתות הביטחון הסתיימו, והחזרה לעבודה לא נראית לעין. בחודש האחרון חסמו עובדי חברות התעופה את נתיבי הנחיתה וההמראה בנתב״ג בגופם.
״בתוך משבר הקורונה״, אומר בר-דוד, ״יש לנו עולם שלם שעדיין לא חזר לאיתנו. העובדים בתעופה ובתיירות. הם מעסיקים אותי מאוד. אני מטפל בנושא הזה יום ולילה, ובעיקר בחברות התעופה. זה ממש מדיר שינה מעיני. אני מקווה מאוד שחברות התעופה יתחילו להתאושש. ברגע שהן יתאוששו, העובדים יוכלו לחזור לעבודה מסודרת״.
מה הפתרונות שעל הפרק?
״יש מאבק על חברת על אל, מה יהיה היקף החברה. כבר עשינו צמצומים בקורונה, היום הם עם 2,000 עובדים פחות ממה שהיו ערב המשבר. כרגע אין מודל חל״ת לעובדים האלה. אנחנו יצרנו מודל חל״ת פנימי, מקומי, עד סוף אוקטובר, שההסתדרות נותנת חלק מהכסף, אבל בסוף אוקטובר זה יגמר. כרגע אין פתרונות, זה דבר שאני לא מצליח לפתור עם האוצר״.
מה תעשה?
״יכול להיות שנושא ענף התעופה יכנס כולו כתנאי לעסקת החבילה. אי אפשר להפקיר את העובדים האלה, אנחנו עומדים מאחוריהם כחומה בצורה יחד עם ראשי הוועדים בחברות התעופה, ובעיקר שרון בן יצחק, שמוביל את המאבק הזה. זה אחרי שכבר צמצמנו כמויות אדירות של עובדים. אנחנו כל הזמן נמצאים שם עם יד על הדופק, ואני מקווה שיבואו ימים טובים יותר לעובדים האלה״.
"מדברים על רשת ביטחון לעצמאים, אבל אף אחד לא עושה"
בר-דוד מתאר יומיום רווי במאבקים וגם בהסכמים: ״אין יום שאני לא חותם בו על לפחות הסכם אחד גדול. יש מקומות שמנסים למקסם רווחים על חשבון העובדים, ואנחנו לא נאפשר את זה בשום פנים ואופן״.
מה הדברים הבוערים עכשיו?
״בחודשים האחרונים התעסקנו עם התורים בנמלים שהיו קשורים למחסור בעובדים, ופתרנו את זה ממש בשבוע האחרון. באשדוד יש קליטה של עוד 80 עובדים, ויש קליטה של עובדים גם בחיפה.
״אנחנו עובדים על הסכמי שכר בעולם הבריאות, שחלקם הגדול יגיע מתוך עסקת החבילה. ברכבת ישראל אנחנו מנהלים משא ומתן מתמשך על רפורמה חדשה, אבל כל הזמן יש שם עליות ומורדות.
״בקבוצת ׳אלפא׳ (בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes) יש חוסר אמון מצד ועדי העובדים ומצידי כלפי ההנהלות שם, והם שובתים כבר מספר ימים.
״הגשתי, יחד עם חבר הכנסת מיקי זוהר, הצעת חוק לרשת ביטחון לעצמאים, ועל הבסיס הזה צריך שיהיה חוק חדש שייתן מידה של ודאות לעצמאים ברגע שסוגרים את המדינה".
לא חסרים ארגוני עצמאים.
״אנחנו רצים קדימה עם ׳פורום העצמאיים׳. כולם מדברים על רשת ביטחון לעצמאים, אבל אף אחד לא עשה ולא עושה את זה. מבחינתי עצמאי צריך לקבל רשת ביטחון כמו שכיר, עד 10,400 שקלים, לא פחות מזה. ראינו מה קורה בשעת משבר. האוצר מתנגד לזה כרגע, רק הבוקר היו לי שיחות איתם בנושא. אולי גם זה יהיה חלק מעסקת החבילה.
״הבשורה המרכזית לעצמאים היא שיש להם בית. הם באים לבית של ההסתדרות ואומרים ׳אנחנו מרגישים בבית׳, פעם הם עברו ליד ההסתדרות וקיללו, והיום מרגישים בבית. מפה זה מתחיל. זה חלק משינוי השיח שאני מוביל מאז שנכנסתי לתפקיד יו״ר ההסתדרות״.
"ההסתדרות נגישה הרבה יותר מבעבר"
בר-דוד מכהן כמעט שנתיים וחצי כיו״ר ההסתדרות. את הקדנציה שלו, בינתיים, תופסת ברובה הקורונה (הסכמי המגזר הציבורי, גמישות בעבודה מהבית ועוד) לצד רפורמות גדולות בנמלים, במקורות ובחברת חשמל. הוא מחלק את עשייתו לשלושה חלקים: פוליטי, מקצועי ושירותי. ובוחן את התקדמות ההסתדרות על פי הצירים האלו.
״אנחנו מנסים לפעול בכמה רבדים, כשהרובד הראשון הוא הפוליטי. ההסתדרות פועלת בכל המפלגות. לא עוד הסתדרות שיש לה מפלגה, ולא מפלגה שיש לה הסתדרות. אנחנו מיצרים קווי הגנה נרחבים לעובדים במדינת ישראל. איומים בחקיקות שהיו בכנסת לא קיימים כרגע.
״ברובד המקצועי אנחנו נמצאים כל הזמן במאבקים, אני חותם על מאות הסכמים קיבוצים בשנה. ראשי האיגודים, המרחבים, האגפים, כולם נמצאים בעשייה מרובה מאוד, נמצאים בשטח בכל המפעלים מדן ועד אילת. אני חושב שההסתדרות נגישה הרבה יותר מבעבר.
״הרובד השלישי הוא של השירות לחבר ותדמית ההסתדרות. חברי ההסתדרות נהנים היום מהפעילויות שלנו, מהמוצרים החדשים שלנו, ממועדון הטבות, תכניות הלימודים ואפילו מקבלים את העיתון שלנו.
״אני כל הזמן בוחן אותנו על פי שלושת הרבדים האלה. האם אנחנו מתקדמים בהם, האם מצליחים להשתפר, ואני מקווה שגם השנה נמשיך להשתפר, ונהיה עוד יותר טובים״
יש כבר היערכות לקראת הבחירות הקרובות להסתדרות?
״ההסתדרות כבר מוכנה לבחירות. מבחינת ועדת הבחירות נעשתה עבודה גדולה. אנחנו עובדים לפי לוחות הזמנים שהם קבעו. השנה הבחירות יהיו ממוחשבות. אחרי שעה-שעה וחצי כבר יהיו תוצאות. אנחנו נהיה הארגון הגדול במדינת ישראל שהבחירות בו ממוחשבות, ולא בפתקים. דווקא ההסתדרות תהיה הראשונה שיהיו בה בחירות ממוחשבות״.
עשרת ימי תשובה הם זמן לחשבון נפש ומשאלות חדשות. האם יש החלטה אחת שאתה מתחרט עליה, ומה אתה מבקש לשנה החדשה?
״קיבלתי הרבה מאד החלטות השנה, אני חושב שהן היו טובות. בתפקיד הזה צריך לקבל החלטות כל הזמן. אנחנו משפיעים על מאות אלפי משפחות במדינת ישראל. בסופו של דבר יש החלטות שקשורות באנשים. אני בן אדם שמאמין באנשים, ולפעמים גם מתאכזב.
״אם אני מסתכל קדימה, המשאלה שלי שההסתדרות תמשיך להיות גוף רציני, מוביל וממלכתי בישראל. שהשינוי שאני מוביל פה יתרחב, ונהיה רלוונטיים לעוד 100 שנים. זו אחת המשימות המרכזיות שלקחתי על עצמי כשנכנסתי, ואני מקווה שנתקדם בה. אני מאוד אופטימי לגבי הדרך שאנחנו מובילים״.
