זוג קשישים בני 75 התגוררו בדירתם בשכונת קריית אליהו בראשון לציון במשך עשרות שנים בדירה צנועה. השכונה הקהילתית סיפקה להם את כל מה שהיו צריכים: קופת חולים נגישה, חנות מכולת, פארק לשבת בו עם חברים. ואז יום אחד זה הגיע: העירייה, ביחד עם קבלנים מקומיים, התחילה להציב שלטים ברחובות השכונה שמודיעים על תהליכי פינוי-בינוי באזור.

דיירים התכנסו ואספו חתימות כדי שאפשר יהיה לפנות את הבניין ולהיכנס למשא ומתן מול הקבלן, אבל הזוג המבוגר מסרב לחתום מחשש לעתידו. "מתחיל לחץ מטורף. עורכי דין, יחס מהשכנים, אפילו העובדת הסוציאלית שנשלחה דחפה אותם לכיוון הפינוי", מספר ל'דבר' דוד סונינו, יו"ר הפורום להתחדשות עירונית, שעוסק בסוגיות החברתיות של תהליכי ההתחדשות העירונית. "הם נכנסו ללחץ, ובשלב מסוים הקשיש נפטר בגלל בעיות לב, ולאחר כמה חודשים אשתו נפטרה גם היא. כששמעתי את זה אמרתי לעצמי שאני נכנס בכל הכוח לנושא. זה קומם אותי".

פרויקט התחדשות עירונית. "זאת לא רק תלישה מארבעה קירות, זאת תלישה ממרקם החיים" (צילום: דבר)

הפורום מתכנס סביב הסוגיה הזו כבר כמה שנים כדי להתמודד עם מה שהם מכנים "כוחות שוק חזקים מאוד, שמולם אין סיכוי". בניסיון לאזן בין הכוחות ב-2018, לאחר דיונים של כמה שנים בוועדות הכנסת, עבר תיקון 6 לחוק הבינוי, שדרש מהמדינה להתייחס לצורכי הקשישים בפרויקטים על ידי דרישה מהקבלן להציע חלופות: מעבר לבית אבות או כל מסגרת דיור אלטרנטיבית, שתי דירות חלופיות, אחת מהן להשכרה והשנייה למגורים, או קבלת תשלום שווה ערך לדירות או דירה קטנה יותר בתוספת סכום שיכסה את ההפרש. לפי הגדרת החוק, הפיצוי יינתן לאדם שגילו מעל גיל 75, ואם מדובר בשני בני זוג, שניהם חייבים להיות מעל גיל זה.

סעיף ההתחדשות העירונית שנכלל בחוק ההסדרים שעבר בקריאה ראשונה בשבוע האחרון הוריד את הרוב הדרוש לפינוי דייר סרבן מארבע חמישיות לשני שלישים. ביולי פנו חברי הפורום בדחיפות למשרדי המשפטים, העבודה והרווחה, השוויון החברתי והשיכון בניסיון לעורר את הסוגיה. "שר העבודה והרווחה מאיר כהן הסכים להיפגש איתנו, לדעתנו הוא מודע למידת החומרה של הבעיה", אומר סונינו. לדבריו, דווקא הסוגיות החברתיות הרגישות מוסמסו בוועדות, שדנו בהיבטים הכלכליים של הסוגיה. "איילת שקד לא נכנסה לעניין הקשישים, רק נשארה בשאלת ההשבחה. בוני הארץ רוצים לפנות דיירים כמה שיותר מהר כדי שיוכלו לבנות כמה שיותר מהר. כשהם נתקלו בחומות הם פעלו להורדת החסימה לשני שלישים. ארז קמיניץ, המשנה לעוזר המשפטי לממשלה, וכרמית יוניס, ראש אשכול התחדשות עירונית במשרד המשפטים, שהיא האוטוריטה הבכירה ביותר בעניין, הסכימו איתנו שזה רף לא סביר".

ברוב הפרויקטים של התחדשות עירונית אנשים רוכשים דירות לא לשם מגורים, אלא לצורך השקעה, מספרים חברי הפורום. בעוד כיום הדיירים היו צריכים להתכנס, לשכור עורך דין ולתבוע את הדייר שמסרב, בחוק ההסדרים החדש הקבלן יהיה זה שיתבע את הדייר הסרבן, מצב שיהפוך את העניין ליעיל יותר עבור הקבלן.

הפורום הוקם לפני כמה שנים במטרה לסייע לאנשים להתמודד עם סוגיות הרוחב שעולות בעקבות תהליכי פינוי-בינוי. חברי הפורום אומרים שמלבד השאלה מדוע אדם קשיש מוגדר סביב גיל 75 ולא ברגע יציאתו לפנסיה, התיקון מציב בתוכו מלכודת: ההחלטה איזה מהחלופות להציע יושבת בידיו של יזם בלבד. חוק ההסדרים הקל כאמור עוד יותר על הקבלנים לפנות אנשים מביתם. בפורום טוענים שלמרות ההצהרות, החקיקה רופפת ומאפשרת לקבלנים להציע את הפתרונות הזולים ביותר עבור הקשישים בלי להתחשב בצרכים שלהם.

אילו סיפורים מגיעים אליכם?
"אנחנו מטפלים בכ-50 אנשים בשנה, בעיקר ממרכז הארץ, שם תהליכי ההתחדשות קורים בשנים האחרונות באופן מואץ. יש סיפורים באמת קשים: זוגות שירקו עליהם ברחוב, קשישים שהשפילו אותם, אנשים בעשור השמיני והתשיעי לחייהם שמקבלים תביעות במיליונים. אנשים מרגישים שמגרשים אותם".

חברת הפורום דינה ואנונו ישי מוסיפה: "נשים מצפון תל אביב שמנסות להזיז אותן פנו אלינו ואמרו: הרופא שלי פה, השכן שלי פה. לאן אני אלך? זאת לא רק תלישה מארבעה קירות, זאת תלישה ממרקם החיים. למשפחה שאני מכירה בקריית אונו תכננו גן ילדים בתוך מתחם יחידות הדיור שלהם. זה טוב למשפחה צעירה, אבל האם זקנים רוצים לגור מעל גן ילדים? בסופו של דבר, הם מפחדים שיהיו עול על ילדיהם, ולכן נכנסים לחיי אי-ודאות מאוד גדולים שמסכנים את בריאותם הפיזית והנפשית".

פרויקט התחדשות עירונית. "עורך הדין מחויב לקבלנים, כי הם אלה שמשלמים לו את השכר" (צילום: דבר)

חבר הפורום אמיר דניאלי נאבק במשך שנים כדי להגן תושבים מבוגרים מבת ים שנדרשו לפנות את דירתם. "סרבן הוא לא חמדן, יש לו צרכים אחרים", הוא אומר. "תהליך ההתנגדות הוא לא מאבק בפושע, אלא לתת מקום לקשיש להגיד את דעתו, לשאול מדוע מפנים אותו. תיקון מספר 6 מחק את חוק הדייר הסרבן הישן ואמר שאין דבר כזה יותר. עד שאין הליך ושופט שיבין מדוע יש דייר שמסרב, אין פינוי".

סונינו טוען שהצליח לשכנע את קמיניץ שיש ניגוד עניינים בכך שהקבלן שוכר עורך דין שמנהל את האינטרס של הדיירים. "בסופו של דבר, עורך הדין מחויב לקבלנים, כי הם אלה שמשלמים לו את השכר". בחוק ההסדרים נכתב שיזם לא יוכל למנות יותר עורך דין, אבל סונינו מתעקש שהדבר לא צריך להסתיים שם. "אני מציע להקים קרן שיזמים שרוצים להרים פרויקט יזרימו לתוכה כסף, והיא תהיה אחראית לממן עורך דין לדיירים. הקבלנים מתנגדים לזה כמובן".

דניאלי מבקר שני היבטים בעייתיים בתהליך ההתנגדות: אגרת תשלום, שמראש שמה מחסום תודעתי (וכלכלי) מלגשת אליה, והסטטיסטיקה. "על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 2% מההתנגדויות מתקבלות", הוא אומר. " היכולת להצליח בהתנגדויות לא פעם קשורה לקרבה למועד הבחירות, כי אפשר להפעיל לחץ פוליטי".

חברי הפורום מפנים את האשמה העיקרית לקבלנים, שלדעתם אינם מנסים להקל על ציבור  המבוגרים. "עברתי על עשרות חוזים בבת ים", אומר דניאלי. "קשיש מקבל מסמך של 100 עמודים שמציג לו נציג הוועד שמנהל את הפינוי בבניין. לרוב מדובר בדחיפות אגרסיביות, איומים בתביעות, שפת עורכי דין וכו"".

סונינו מוסיף: "לפי החוק, קבלן לא יכול להחתים דיירים לפני שקיבל היתר בנייה. כיום מחתימים דיירים עוד לפני שיש תכנית. ברגע שאתה חתום, אתה שבוי אצלו. האמת היא שמי שעני היום, בהתחדשות עירונית יהיה עני יותר. האנשים האלה גרים בשכונות שהיו כבר בשנות ה-60 שכונות הקצה. עם השנים הן הפכו לשכונות מרכז. עכשיו רוצים להעביר את התושבים למקום אחר לחלוטין".

מה האחריות של היזמים מול אלו שאינם רוצים להתפנות?
"יזם נפגש עם קבוצת אנשים ומנסה לשכנע אותם שילכו לפרויקט. הוא לא מספר על החוקים או מה שבאמת חשוב וצריך לדעת, אלא מה שיכול למכור. אנשים נתפסים לעניין שתהיה להם דירה חדשה, אבל אנשים מבוגרים אינם רוצים לעשות את השינוי, בגלל טראומה שכרוכה בשינוי כל כך רציני. קבלנים מגיעים מנקודה של כסף ורווח, לא מעניין אותם סיפור הקשישים. פתאום אומרים להם לעבור לעיר אחרת והם לא מצפים לזה".

סונינו דורש את הורדת סעיף בית האבות לאלתר, מכיוון שזה יתמרץ קבלנים להשתמש בו כאופציה הזולה והנוחה ביותר. "אי אפשר להפריד בין הדברים. החוק חייב לדרוש שהפיצוי ההוגן לאלו שאינם רוצים דירה יהיה פיצוי כספי הולם בדיוק כפי שהוא דורש היום מתן דירה חלופית".