כ-56 אלף טונות צמיגים ממוחזרים בישראל בשנה, כך עולה מהדוח השנתי ליישום החוק לסילוק ולמחזור צמיגים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה, ואת מתוך 73 אלף טונות צמים ששווקו.
המשרד להגנת הסביבה בחן את דיווחי 126 יצרנים ויבואנים, החייבים במיחזור על פי חוק, אשר מתוכם 52 יבואני רכב מנועי ו-74 יבואני צמיגים.
על-פי החוק, על יצרני ויבואני הצמיגים לפעול לסילוק ולמִיחזור של צמיגים משומשים, והם אחראים לאיסוף הצמיגים לאחר גמר השימוש בהם ולהעבירם למיחזור. בחוק נקבע יעד של 85% לפחות ממשקל הצמיגים שהיצרנים והיבואנים שיווקו בישראל, ויעד מחושב של 25.5% לפחות מסך צמיגי הרכב ששיווקו יבואני הרכב.
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה: "14 שנה אחרי כניסת חוק הצמיגים לתוקף, אנו רואים כי הוא ניקה את הארץ מפסולת צמיגים משומשים. אנו בוחנים את החסמים והאתגרים ליישום טוב יותר של החוק ובעיקר את הדרכים להגדלת הביקושים לשימוש של הגומי הממוחזר מפסולת הצמיגים. כל זאת, במטרה להגדיל את כמות פסולת הצמיגים הממוחזרת בישראל"
חוק הצמיגים מתבסס על עקרון המקובל במדינות רבות בעולם לטיפול בבעיות סביבתיות, הנקרא "אחריות יצרן מורחבת". על-פי עיקרון זה, האחריות לטיפול בהשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה משימוש במוצר כלשהו מוטלת על היצרן או היבואן של המוצר, שמהווה את החוליה הראשונה בייצורו ומכירתו של המוצר ולכן ראוי להטיל עליו את החובה לטפל במוצר גם בסוף חייו, כאשר הוא הופך לפסולת מזהמת.
כיום, האתגר הגדול ביישום חוק הצמיגים הוא מציאת הדרכים והסרת החסמים להגדלת הביקושים לשימוש של הגומי הממוחזר מפסולת הצמיגים – במטרה להגדיל את כמות פסולת הצמיגים הממוחזרת ומתן עדיפות לגומי ממוחזר תוצרת הארץ.
לפי החוק, עיצום כספי בגין אי דיווח הוא בסך של 75.3 אלף שקל. על אי עמידה ביעדי המיחזור הקבועים בחוק, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך כ-2,400 שקל לכל טונה פסולת צמיגים חסר שלא מוחזר.