דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

האם ביידן יעשה טעות היסטורית עם הפדרל ריזרב?

ג'רום פאוול, נשיא הבנק הפדרלי של ארצות הברית (צילום: AP Photo/Susan Walsh, Pool, File)
ג'רום פאוול, נשיא הבנק הפדרלי של ארצות הברית (צילום: AP Photo/Susan Walsh, Pool, File)

30 השנים האחרונות היו צריכות ללמד את הדמוקרטים לשים את סדרי העדיפויות של המדיניות הכלכלית שלהם לפני מחוות סמליות של דו מפלגתיות. אם הנשיא ביידן לא יחליף את נגיד הפד ג'רום פאוול בליאל בריינרד, הוא כמעט בוודאות יצטער על כך

ברקלי – ב-1987, אלן גרינספן מונה על ידי הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן לעמוד בראש הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקני, כיורשו של הנגיד פול וולקר. שמונה שנים לאחר מכן, הנשיא ביל קלינטון, דמוקרט, התרשם מהמוכנות של גרינספן להשתמש במדיניות מוניטריות כדי לקזז את ההתכווצות הפיסקלית של הממשלה שלו. זה מנע את את עצירת הצמיחה בשנות ה-90, וגרינספן עשה זאת למרות אופוזיציה רפובליקנית שהוקיעה אותו בגלל מדיניות מוניטירית מרחיבה מידי. ב-1996, קלינטון מינה את גרינספן מחדש לקדנציה שלישית, ואז לרביעית בשנת 2000.

אבל הסיוע (היעיל ביותר) של גרינספן לצמיחת כלכלת הדוט.קום במהלך שנות ה-90 הייתה הפעם האחרונה בה הוא פעל בצורה אמיצה וחכמה באופן בלתי מפלגתי. בשנות האלפיים הוא שם את הנאמנות המפלגתית בראש, ואימץ את מדיניות קיצוצי המס של הנשיא בוש הבן בשנים 2001 ו-2003, למרות שככל הנראה ראה בהם מדיניות גרועה.

כאשר מושל הפד אדוארד גרמליך הזהיר שנדרשת בדיקה וההסדרה צמודה של משכנתאות, נגזרים, ונגזרים על משכנתאות, גרינספן דחה את הביקורת, והתעקש שזה לא תפקידו לעמוד בדרכם של לווים שרוצים להלוות ורוכשי בתים שרוצים ללוות. זאת למרות שתפיסת היציבות הפיננסית הזאת עומדת בסתירה לזו של וויליאם מקינזי, נגיד הפד לשעבר שאמר ב-1955, שהתפקיד של נגיד הפד הוא לקחת את קערת הפונץ' לפני שהמסיבה נהיית סוערת מידי, למרות שהמשתתפים במסיבה צפויים למחות.

כשגרינספן פרש בינואר 2006, ירש אותו בתפקיד בן ברננקי, שמונה על ידי בוש והרשים את הנשיא הדמוקרטי לשעבר ברק אובמה בנכונות שלו לעבוד על בסיס דו מפלגתי בניסיון להרחיב את גבולות המדיניות המוניטרית במאבק במיתון של המשבר הכלכלי הגדול. ב-2009, אובמה מינה מחדש את ברננקי, ששמר על אותו קו פעולה על ידי המשך מדיניות ההרחבה הכמותית של הפד, למרות ביקורת זועמת מצד הרפובליקנים.

עד 2010, כלכלנים רפובליקנים וגורמים אחרים במפלגה החליטו שהעדיפות העליונה מבחינתם היא להבטיח שאובמה יהיה נשיא של קדנציה אחת. הם התחילו לדרוש נורמליזציה מהירה, מה שהיה מביא בהכרח לאבטלה גבוהה יותר, ודחו כל שגשוג שנוצר מהרחבה מוניטרית כשקרי.

השגשוג לא היה שקרי, אבל הוא היה חלש מספיק כדי שהטיעון הזה יזכה למשקל. בדצמבר 2009, שיעור התעסוקה בארה"ב עמד על 58.3% מתוך האוכלוסייה, הרבה מתחת לרמתו לפני המשבר שעמדה על 63.4% (נכון לדצמבר 2006). שלוש שנים לאחר מכן, בדצמבר 2012, שיעור התעסוקה היה רק 58.7%. עד שברננקי עזב את התפקיד בינואר 2014, הוא לא עלה לשיעור גבוה יותר.

באופן לא מפתיע, ברננקי התאכזב בצורה מרה מההתאוששות האנמית שלאחר המשבר של 2008. עד שנות ה-90 המאוחרות הוא טען בקול רם שהבנק המרכזי של יפן צריך לעשות כל מה שנדרש כדי להחזיר את הכלכלה היפנית לתעסוקה מלאה. אבל דברים נראו אחרת כשהוא עזב את האקדמיה והפך לנגיד בבנק המרכזי. רק אחרי שהוא עזב את התפקיד שיעור התעסוקה בארה"ב החל לעלות באחוז אחד כל שנה, הקצב הנדרש כדי להחזיר את הכלכלה לתעסוקה מלאה. הוא הגיע לרמה זו רק במהלך כהונת הנשיא דונלד טראמפ, שהחליף את נגידת הפד השנייה שמינה אובמה, ג'נט יילן, בג'רום פאוול.

כעת נראה שהנשיא ג'ו ביידן עומד למנות מחדש את פאוול לעוד ארבע שנים. הסיבה להחלטה זו היא מעבר להבנתי. התפיסה של פאוול לגבי מאקרו כלכלה ורגולציה אפילו לא קרובה לקונצנזוס הדמוקרטי. למרות שבארבעת השנים האחרונות ניהל מדיניות ריבית והרחבה כמותית התואמת את העמדה הדמוקרטית הרווחת, חשוב לקחת בחשבון שני הגורמים מאחורי התנהלות זו.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. נראה שהוא עומד למנות מחדש את פאוול לעוד ארבע שנים (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. נראה שהוא עומד למנות מחדש את פאוול לעוד ארבע שנים (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

הסיבה הראשונה היא שהמפלגה הרפובליקנית התפלגה בשנים האחרונות, בקונפליקט חריף בין הגישה המוניטרית הנוקשה של בכירים במפלגה הרפובליקנית, לגישה המקלה של יזם הנדל"ן טראמפ, פילוג שניטרל את כוחה של המפלגה בתחום זה. הסיבה השנייה היא שחברת מועצת הנגידים של הפד ליאל בריינרד הייתה משכנעת במיוחד בטענתה כי גובה הריבית הטבעית הוא עדיין מתחת לאפס, וכי יש להכיל את האינפלציה של צד ההיצע שנגרמה בגלל הקורונה.

הסיבה הראשונה נעלמת. בלי טראמפ בבית הלבן, ובלי החשש שמדיניות נוקשה תשחוק את תמיכת המצביעים במפלגה בזמן הקרוב, הרפובליקנים עומדים להתאחד באופן גורף מאחורי הטיעון לפיו המדיניות המוניטרית צריכה להצטמצם באופן מידי. פאוול, כרפובליקני מן השורה, יקשיב לתפיסה זו ויקדם אותה.

בעבור מי שחושב שהגישה הסטנדרטית של הרפובליקנים, מדיניות מוניטרית מצמצמת, היא הרצויה בשלב זה של ההתאוששות ממשבר הקורונה, אז פאוול הוא המינוי הנכון. אבל מי שדוחה גישה זו, צריך לצאת באופן נחרץ נגד המינוי מחדש של פאוול. האלטרנטיבה הברורה היא בריינרד, כלכלנית אקדמית לשעבר, שהייתה במשרד האוצר האמריקני ומשמשת כנגידה בבנק הפדרלי מאז 2014.

כדי למנות מחדש את פאוול, ביידן ויועציו יהיו חייבים להמציא טיעון משכנע נגד בריינרד. האם הם הולכים להגיד לנו שחסרים לה כישורים טכניים הכרחיים, ניסון, כריזמה, או כושר שכנוע לגבי מדיניות מוניטריות ורגולציה? אני בהחלט מקווה שלא. בריינרד נשארה במסלול גם תחת הימים האפלים של משטר טראמפ. לממשל דמוקרטי שנכון לעכשיו נהנה רק מרוב זעום בסנאט, המינוי שלה אמור להיות החלטה קלה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!