דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרשות הפלסטינית

פרשנות / מאחורי הקלעים של הסדר החוב הפלסטיני לחברת החשמל

כיצד קרה שאחרי כעשור של ניסיונות להסדיר את החוב הפלסטיני לחברת החשמל הצליחו הצדדים להגיע להסכמה? והאם יש להסכם שנחתם ביום שלישי השלכות רחבות יותר על הרשות הפלסטינית ויחסיה עם ישראל?

שר האוצר משה כחלון, השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית, חסיין א-שייח, האלוף פולי מרדכי מתאם פעולות הממשלה בשטחים ושי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר -  בעת החתימה על הסדרת חובות החשמל (צילום: דוברות משרד האוצר).
שר האוצר משה כחלון, השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית, חסיין א-שייח, האלוף פולי מרדכי מתאם פעולות הממשלה בשטחים ושי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר - בעת החתימה על הסדרת חובות החשמל (צילום: דוברות משרד האוצר).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ההסכם שנחתם ביום שלישי בין ישראל לרשות הפלסטינית, הסדיר את החזר החוב הפלסטיני לחברת החשמל, אחרי קרוב לעשור של ניסיונות מצד החברה לגבות אותם. כזכור, במסגרת ההסכם הסכימה ישראל לשני דברים משמעותיים – שחרור כספים מוקפאים לרשות הפלסטינית בהיקף של 1.14 מיליארד ש"ח ומחילה על חובות בגובה של מאות מיליוני שקלים.

השאלה עולה אם כך, איך קרה שדווקא הניסיון הנוכחי לגביית חובות הפלסטינים הצליח והאם בחתימה על ההסכם פעלה ממשלת ישראל חיזוק הרשות הפלסטינית כגוף שלטוני.

שינוי בעמדה הישראלית

שושבין ההסכם הנוכחי הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב מרדכי, שנכנס לעובי הקורה וניהל משא ומתן קודם כל במעמד צד אחד – הצד הישראלי. מהלכים קודמים של חברת החשמל לגבות את הכספים המגיעים לה נבלמו משפטית ופוליטית, ובעיקר חשפו את העובדה שלא הייתה עמדה ישראלית מוסכמת איך להתייחס לסוגיה.

גם ללא הפלסטינים, משק החשמל פועל תחת רגולציה כבדה של רשות החשמל, משרד האנרגיה, דרישות מערכת הביטחון, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. ואלו רק הראשיים שבהם. כדי להגיע להסכם ישראלי-פלסטיני, היה צריך קודם כל לנסח עמדה שתהיה מקובלת על כל זרועות השלטון בישראל. מרגע שזו התקבלה, נותר רק להגיע למצב דומה בשטחי הרשות ומשם הדרך להסכמה הייתה פשוטה יותר.

 השינוי בצד הפלסטיני

הפסקות החשמל שיזמו חברת החשמל הישראלית או החברות הפלסטיניות בניסיון לגבות את החובות פגעו בשירותים חיוניים בסיסיים בשטחי הרשות. על רקע זה ניתן להבין גם את המעורבות של המדינות התורמות לרשות הפלסטינית, ונורבגיה בראשן. הודעת הממשלה הנורבגית, שבירכה על ההסכם, מדגישה את החידוש לפיו מעתה והלאה הרשות היא אחראית על אספקת החשמל בשטחה, ועל מערך הגבייה מהתושבים והתשלום לישראל. זה עשוי להיות שינוי מהותי שמקפל בתוכו אופקים חדשים ליחסים בין הצדדים.

ההסכם הנוכחי, אם כך, הוא לא רק סביב כסף – אלא גם סביב הסכמה ישראלית ופלסטינית להתגברות כוחה השלטוני של הרשות. רשת חשמל מרכזית נשמעת הישג מאוד בסיסי לאזרח הישראלי, אך הרשת הפלסטינית מפוצלת בין המון גופים ללא הסדרה מרכזית. כעת הרשות הפלסטינית מקימה משרד לניהול הרשת באופן מרוכז, ולטיפול בתשלומים – נדבך משמעותי של אורח חיים מודרני ותקין שלא היה קיים ברשות עד היום. בהקשר זה חשוב להדגיש כי ההסכם שנחתם ביום שלישי הוא רק הסכם עקרונות, שילווה בעתיד בהסכם על הסוגיות התפעוליות והכספיות שבין חברת החשמל למשרד הפלסטיני החדש.

ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, העוסק ביחסי ישראל והרשות סבור כי להסכם השלכה רחבה על יחסי הרשות וישראל. "הרשות הפלסטינית מקבלת יותר אחריות כעת" אמר מיכאל בשיחה עם 'דבר ראשון', "וברגע שיש לה יותר אחריות זה מייצר גם תשתית מוצקה יותר, עמוקה יותר אם תרצה, לשיתופי פעולה נוספים, שיוצרים דינמיקה חיובית עם הגיון פוליטי. קשה להתקדם בערוצים האחרים, אז יוצרים שיתופי פעולה בערוצים הללו, שמהדקים את הקשר, לא רק סביב שיתוף פעולה ביטחוני, או היתרים שישראל נותנת לצד האחר, על בסיס הפער בין חזק לחלש".

 מי ישלם

רבים בישראל אינם מודעים לגובה הפערים הכלכליים בין תושבי הרשות לתושבי ישראל. ההבדלים בתוצר לנפש במונחי שווי כוח הקנייה (PPP) הם בערך פי 10, והפער ברמות ההכנסה הממוצעת למשק הבית הוא לפחות פי 3. מחיר החשמל ללקוח פלסטיני, לעומת זאת, זהה למחיר של הלקוח ישראלי. גם אם נביא בחשבון שמבחינה פוליטית יש לרשות הפלסטינית יכולת גבייה, לא בטוח שיש באמת כסף לגבות.

דני רובינשטיין, עיתונאי ותיק המסקר עבור העיתון כלכליסט את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות, מדגיש כי התלות הפלסטינית המוחלטת בישראל היא תולדה של הסכם אוסלו, שנועד ל5 שנים בלבד. "גם הדלק, וגם המים וכל מה שאנחנו מספקים להם זה בגלל הסכם אוסלו. זה לא מותאם לרמת השכר שלהם. פועל בניין מקצועי בגדה מרוויח 70-100 ש"ח ביום, אם הוא מוצא עבודה. בישראל הוא יקבל 300-500 ש"ח. מזמן היה צריך לעשות שינוי בהסכם. הפלסטינים היום הם שוק שבוי של ישראל. הם לא יכולים לקבל מים או חשמל שלא דרכנו".

גם מיכאל מסכים לטענה שההבדלים הכלכליים יוצרים קושי גדול לפלסטינים, אך מוסיף כי "מחיר החשמל בישראל הוא בין הנמוכים בעולם". התעריף הזול נקבע ע"י רשות החשמל, שלא עדכנה חלקים ממנו לא מאז שנת 2002, והיא זו שגם יכולה להחליט, למשל, על שינוי בתעריף לפלסטינים תוך פיצוי חברת החשמל באופן אחר. לחילופין, כאשר הרשות הפלסטינית היא האחראית לאספקת החשמל ולגבייה בשטחה, ועידת המדינות התורמות יכולה להחליט להעניק לה סבסוד כלשהו ובכך להעניק לפלסטינים הנחה בתעריף, באופן שיאפשר להם לעמוד בתשלומים, להסדיר את התשתיות ולהתקין מונים נפרדים בכל משק בית.

האינטרס הביטחוני

מיכאל הצביע על צד נוסף בהסכם. "עניין נוסף הוא ההבנה שחייבים להתייחס לסוגיות של חשמל ומים כגורמים מרסנים, מרסני אלימות ופוטנציאל של הסלמה" הסביר, "אם מגיעים למצב שבו האוכלוסייה סובלת במחסור של חשמל ומים, נגיע למצב שבו התסכול צף ועולה על פני השטח. המציאות הנוכחית ביהודה ושומרון זה יכול לגרום להידרדרות אלימה ולכן יש גם הגיון בטחוני".

יתכן שבעת הזו ברור למדי שהאינטרס הישראלי לפיתוח כלכלי בצד הפלסטיני צמוד קודם כל לאינטרס הביטחוני – מניעת התפרצות אלימה – ולא, למשל על אפשרויות של שגשוג כלכלי הדדי שמושתת על הכרה הדדית ושלום. אבל כך או כך, הדרך לשם עוברת דרך חיזוק הרשות ככוח שלטוני. מיכאל רואה בהסכם סנונית ראשונה, המבשרת עוד מהלכי הסדרה לשיפור הכושר השלטוני של הרשות וריסון האלימות, כך שאם וכאשר יתקיים משא ומתן רציני להסדר מדיני כולל, יהיה לו בכלל סיכוי להתממש בשטח.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!