ארגון ה-OECD לאיחוד האירופי: יש לשמור על ריביות נמוכות בעתיד הקרוב, ולהימנע מעליות ריבית עד שההתאוששות ממשבר הקורונה תייצב. הארגון התייחס לדאגה מרמות אינפלציה עולות בעקבות משבר הקורונה, והמליץ להמשיך לדבוק במדיניות המוניטרית המרחיבה גם למול עליות מחירים נקודתיות, עד שהאינפלציה תגיד ליעד של הבנק המרכזי- 2% בממוצע לאורך הטווח הבינוני, גם כשבחלק מאותה התקופה רמת האינפלציה עולה על אותו 2%.

הארגון אמנם צופה שיפור ניכר בתוצר באיחוד האירופי בשנת 2022, עם רמת צמיחה של 4.4%, לעומת צמצום של 6.7% בשנת 2020, ושיעור אבטלה שיורד מ-8.2% בשנת 2021 ל-7.9% בשנת 2022. עם זאת, על אף ההתאוששות בארגון ממליצים שלא להסיר מוקדם מדי את הסיוע שניתן על ידי הבנק המרכזי.

"מדיניות מוניטרית מקלה צריכה להמשיך עד שהאינפלציה תעמוד ביעדים שהציב הבנק המרכזי" אומרים בארגון. ב-OECD מתייחסים לשינוי מודל מדדידת האינפלציה ב-ECB, ואומרים שההחלטה לאפשר רמת אינפלציה שחורגת כלפי מעלה מהיעד לאורך תקופות ארוכות יותר תאפשר לבנק לנהל מדיניות מוניטרית שתתמוך בהתאוששות המשק באיחוד האירופי.

הדיון מגיע על רקע חשש מפני עליות מחירים שהחלו לעלות לכותרות בחודשים האחרונים. חלק מהכלכלנים מאשימים את ההרחבה המוניטרית והפיסקלית המשמעותית שמנהלים כמעט כל הבנקים המרכזיים והממשלות מאז תחילת המשבר. תומכי הטענה הזו ממליצים להתחיל בצמצום הסיוע כבר עכשיו, על אף שקיים קונצנזוס שיש עוד מקום ניכר להתאוששות.

מהצד השני, חלק מהכלכלנים מסבירים את עליות המחירים דווקא כתוצאה של שיבושים בשרשראות האספקה בעקבות משבר הקורונה, שממשיכים להשפיע עד היום. על פי אותו ההסבר, חלק הבעיתיות נעוצה בקשיים שעדיים קיימים בחלק מהשלבים בתהליך הייצור בגלל המגיפה, וחלקו בגלל השיבושים שמקורם בסגרים הראשונים במרץ 2020 שמהם חלק מבעלי העסקים עוד לא התאוששו.

ה-OECD גם רומז לכך שיש מקום לממשלות להמשיך לתמוך במשקים מבחינה תקציבית, על אף שיעורי החוב והגירעון הגבוהים באופן יחסי אחרי שנה וחצי של הוצאות מוגברות. עם זאת, הארגון  ממליץ למדינות האיחוד לאמץ מדיניות עתידית שתגביל את יכולתן של ממשלות המדינות החברות להחליט על הרחבה תקציבית, ובכך מתמקמת בעמדה שמרנית יותר מקרן המטבע העולמי, שנמנע מהמלצות הנוגעות בצמצום הסיוע התקציבי שנותנות מדינות העולם במסגרת משבר הקורונה.