מנכ״ל משרד האוצר, רם בלינקוב, לא אוהב את הביקורת שמושמעת נגד המהלך לביטול איגרות החוב המיועדות לפנסיות. אלא שהטענה שהוא מציג פרדוקסלית: בלינקוב מלין על הזלזול של המבקרים בכנסת, בעוד שרפורמת הענק שהוא מוביל עוברת כחלק מחוק הסדרים שמאחד אלפי סעיפים יחד.

***

הרפורמה לביטול איגרות החוב המיועדות תובא היום (שני) לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בשינוי מבני, גדול ומורכב בכלכלה הישראלית.

המצב נכון להיום: 30% מכספי הפנסיות מושקעים באיגרות חוב שהמדינה מנפיקה בתשואה קבועה (4.86%). ההשקעה הזו מעניקה ביטחון בסיסי לחוסכים, בגיבוי המדינה.

הרפורמה מציעה להפסיק את המנגנון הזה, ולהשקיע את כל כספי הפנסיות בשוק ההון. בשביל לא להפקיר את החוסכים לגמרי לחסדי השוק, המדינה תייצר מעין מנגנון ביטוחי שיתמודד עם מצבים של שפל בשוק ההון. המדינה תבטיח לפצות את הקרנות בכ-5% תשואה על כ-30%מהחיסכון הפנסיוני במצב של ירידה בחסכונות.

שני הגופים הכלכליים המרכזיים בתחום: רשות שוק ההון ובנק ישראל מבקרים את הרפורמה בחריפות. הביקורת מתמקדת בכך שהבטחת הממשלה מספקת ביטחון נמוך יותר מאשר איגרות החוב.

״המנגנון המוצע מחליף את ההתחייבות של המדינה המעוגנת כיום באיגרות חוב״, כתבו אנשי בנק ישראל, ״להתנערות מהתחייבות כזו יש השלכות משמעותיות על מעמדה הבינלאומי של המדינה בשווקים הפיננסיים… התחייבות המדינה הקבועה בחוק לעומת זאת ניתנת לשינוי מעת לעת לפי הצורך״.

***

מנכ״ל משרד האוצר רואה בביקורת הזו חוסר אמון במדינה: ״על פי התיקון לחוק, הממשלה מתחייבת לתשואה. באו ואמרו ׳אנחנו מעדיפים שפקיד ממשלתי ינפיק איגרות חוב, וזה חזק יותר מהכנסת, כי לממשלה לא תהיה בעיה לשנות את החוק׳״, אמר בלניקוב ערב הצגת התקציב, ״מבחינה מקצועית אין לי אלא לדחות את הטענה הזאת״.

בראיון לכלכליסט אמר בלינקוב על הטענה שאיגרת חוב חזקה יותר מחוק שניתן לשינוי: ״מוטב שזה מעולם לא היה נאמר״. את רשות שוק ההון ובנק ישראל הוא כינה ״ציר מטריד״.

אפשר לדון ברצינות בטענות של בלניקוב, אבל קשה להתעלם מכך שבלינקוב טובל ושרץ בידו. חוק ההסדרים העצום שהגישה הממשלה לחקיקת בזק פוגע אנושות במעמד הכנסת.

***

דווקא מהלך דורסני כמו חוק ההסדרים מוכיח את טענתם של בנק ישראל ורשות שוק ההון. לאיגרות החוב אכן יש ערובה חזקה יותר מתיקוני חקיקה שנתונים ללחצים פוליטיים. האיום הקבוע של פגיעה בקרנות הפנסיה הוותיקות ״אם גיל הפרישה לנשים לא יעלה״, הוא דוגמה חיה לכך. בכל שנה ההסתדרות נאלצת להיאבק בכך מחדש, והפנסיונרים שחסכו כל חייהם נלקחים כבני ערובה.

בלינקוב קורא להתייחס בכבוד להבטחות המדינה, תוך כדי שהוא מפרק אותה מכוחה. אם ממשלה יכולה לעשות מהפכה בסדר גודל כזה בפנסיות של מיליוני ישראלים, בחקיקת בזק, באמצעות חוק הסדרים מנופח, קשה להאמין שהבטחת המדינה לכיסוי ביטוחי תחזיק עוד 20 שנה. עד אז, לא בלינקוב ולא אף אחד מהאחרים שנמצאים שם היום, כבר לא יהיה בתמונה.