השנה רק התחילה, אבל אני כבר בחרתי את איש השנה שלי: רשף יוני בוצ'קובסקי, שקנה את עולמו כשקיבל החלטה אמיצה ולא פופולרית לפנות את בניין המגורים ברחוב סרלין בחולון, ובכך ככל הנראה הציל חיים רבים.
בשבת האחרונה, לאחר שנשמע בבניין פיצוץ מסתורי, בוצ'קובסקי הגיע לזירה, הבחין שהעמודים התומכים בבניין התערערו. הדיירים דיווחו שהם מתקשים לצאת מהדירות כיוון שהפתחים זזו והדלתות לא נפתחות.
בוצ'קובסקי החליט לפנות לאלתר את כל הדיירים, ולחסום את הבניין לחלוטין, למרות השבת, ולמרות שדיירים התרעמו: "פינו אותנו בלי יכולת לחזור ולקחת את הציוד שלנו, כל רכושנו נותר מאחור, הפכנו להומלסים". בוצ'קובסקי לא ויתר.
למחרת, בראשון בצהריים, הבניין קרס. אז התבררה חשיבות ההחלטה שקיבל. בוצ'קובסקי הלך נגד הזרם וככל הנראה הציל חיים רבים.
רשף בוצ'קובסקי הוא עובד ציבור, לוחם אש, שבמהלך עבודתו ראה בוודאי לא מעט שריפות וכשלים הנדסאיים. העומס והשגרה היו יכולים להפנות אותו למסלול המוכר כל כך של "יהיה בסדר", שבסופו היה נכנע ומאשר לדיירי הבניין להמשיך ולשהות בו עד יום ראשון. אבל הוא גילה אחריות, קיבל החלטה מהירה ולא פופולרית. מה יותר מזה ראוי לתואר איש השנה?
