קמפיין למען שימור מוניות השירות כחלק ממפת התחבורה הציבורית בישראל נפתח אתמול (רביעי) בתל-אביב. מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה בעיריית תל אביב יזמה כינוס שעסק במאבק בקיפאון בהסדרת הענף שנמשך מאז 2006, שמונע שיפורים בשירות שנדון לשחיקה ודעיכה.

עיקר המאבק נסב על סעיפים בחוק ההסדרים המרחיקים את הרפורמה בענף לשנת 2019 ומאריכים את הקיפאון הנוכחי. כעת הענף מתקיים ללא אופק, כאשר רישיונות ההפעלה של הקווים מוארכים לשישה חודשים בכל פעם ומונעים השקעות חדשות בתחום.

משתתפי הכינוס לקידום מוניות השירות (צילום: דבר ראשון).

על פי הנתונים שהציגה להבי, מוניות השירות מסיעות כ-300 אלף נוסעים מדי יום, יותר מרכבת ישראל, ומספקות כיסוי תחבורתי מורחב ביעדים ובזמנים, כולל פעילות בסופי שבוע, כאשר שאר מפעילי התחבורה הציבורית אינם פעילים.

בכינוס השתתף גם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני). "אם הייתה לי תחבורה ציבורית טובה, אין מצב שהייתי נכנס לרכב" אמר כבל, "מוניות שירות זה כלי נוסף במארג הנרחב של מתן שירות לציבור וחשוב שיפסיקו להסתכל על זה כמשהו בפני עצמו״.

נציגת הקואליציה היחידה בכינוס הייתה ח"כ נורית קורן (הליכוד). "אסור שמוניות השירות ירדו מהכביש. אני רוצה לראות יותר אנשים משתמשים בתחבורה ציבורית ולא פרטית" אמרה, "כשבאים מנתניה בבוקר, אנשים יוצאים ב-6:15 ועומדים שעה ושעה וחצי. זה טירוף ואתה מסתכל ורואה אדם אחד ברכב".

יח"כ דב חנין, המשמש כיו"ר וועדת המשנה לתחבורה ציבורית בוועדת הכלכלה של הכנסת, טען כי "הגיע הזמן שגם הממשלה תבין שמוניות השירות הן חלק מרכזי ממהפכת התחבורה הציבורית שדרושה לנו כאן. מוניות שירות הן אמצעי גמיש ומותאם ביקושים. לא במקרה הציבור מצביע ברגליים ומרבה להשתמש בהן למרות שאינן זוכות לסבסוד ואפילו אינן משולבות ברב קו. מקומם שבמקום לעודד הרחבה של רשת מוניות השירות הממשלה ממשיכה להפלות אותן לרעה ולהילחם בהן".

חנין הסביר כי המהלך המוצלח של הכנסת כרטיס הרב-קו הוזיל את עלויות התחבורה הציבורית, אך אי הכללתן בו ובמהלך שיזם השר אריה דרעי להוזלת התעריפים – גוזר על מוניות השירות לגווע. חנין הציע להגמיש את הרישוי ולאפשר למוניות אלו לפעול בבוקר כ'שאטל' למרכזי תעסוקה ובשעות אחרות במסלול אחר, והדגיש את היתרון של מוניות השירות באזורים שאין בהם ביקוש שמצדיק אוטובוס עם 50 מקומות, אבל יכול להצדיק מונית עם לעשרה נוסעים. לצד הביקורת ציין, כי "מאז כניסתה של קרן טרנר, (המנכ"לית החדשה של משרד התחבורה, א.ר.) יש שינוי מסוים בתחום המקצועי. גם במשרד האוצר יש התחלה של שינוי גישה". עם זאת הדגיש כי "חייב להיות לחץ ציבורי".

משה לוי, מהנהלת ארגון מוניות שירות קווים 4-5 הסביר את הקושי של המפעילים להתמודד עם חוסר הוודאות. "טווח הזמן בו מותר להפעיל את המוניות בחוק הוא עשר שנים, עוד חודשיים עוברות עשר השנים מאז הוראת השעה" הסביר לוי, "אנחנו לא יודעים מה עתיד הענף, יש לנו שישה חודשים וזהו. משרד התחבורה חייב להאריך את תוקף רישיונות ההפעלה לפחות לעשר שנים כדי שיהיה לנו אופק. אם אני יודע היום שיש לי עשר שנים לעבוד אני יודע שאני יכול להשקיע".

מוניות השירות נהנות מפופולריות בשל התכונות הייחודיות להן, לעומת אמצעים אחרים של תחבורה ציבורית. הן זמינות, מהירות יחסית וניתן לעלות עליהן בקלות, לא רק בתחנות מוגדרות, מה שמקל במיוחד על קשישים. לצד זאת, רמת השירות לא חפה מבעיות הקשורות לבטיחות – אי-שימוש בחגורות בטיחות ונהיגה לא זהירה – ותחנות יציאה לא מוסדרות. אך כאשר מדיניות משרד התחבורה היא קיפאון ואין אופק ברור לענף, לא ניתן לפתור את הבעיות העולות מהמתכונת הקיימת, שלא לדבר על עדכון קווים, ושילוב מוניות השירות בטכנולוגיות הזמנת היסעים חדישות בדומה לאפליקציית גט טקסי.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "מוניות השירות מהווה שירות משלים לתחבורה הציבורית וענף שאינו מסובסד ע"י המדינה ופועל במסגרת תאגידי שירות פרטיים. בימים אלה מגובשת מדיניות חדשה במסגרתה יבוצע תכנון קווי שרות מוניות חדשים, ישולבו מערכות טכנולוגיות חדשות, יקבעו סטנדרטים לרמות שרות, פיקוח ובקרה ועוד. כמו כן נבחנות גם אפשרויות תשלום באמצעות רב – קו".

תגובת המשרד מעניקה, לכאורה, מענה לבעיות המרכזיות בענף, אך לא מציינת לוחות זמנים. בינתיים, מספר המוניות הפעילות כבר ירד מ-2,000 ל-1,200 מעניין כמה יישארו עד שמשרד התחבורה יחיל את תכניות ההסדרה החדשות.