דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בתשרי תשפ"ב 23.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

דיירי הבניין בחולון עדיין לא מעכלים: "הוא יכול היה גם לקרוס עם כולם בפנים"

"אנשים יצאו בלי כלום", מספרת אחת הדיירות, "יש פה אישה שרק ילדה עם תינוקת קטנטנה שלא הצליחה לקחת כלום, יש פה חולה אונקולוגי שלא הצליח לקחת מספיק תרופות, יש פה זוג לפני חתונה שהוציאו את כל כספם על השמלה והחליפה והטבעות והכול היה בבית, מבוגרים וניצולי שואה שאיבדו את כל התמונות שיש להם מהמשפחה"

הבניין שקרס בחולון. "ראיתי את הקריסה מול העיניים, כל החיים שלי הלכו" (צילום: הדס יום טוב)
הדס יום טוב

האווירה ברחוב סרלין בחולון הבוקר (שני), יממה לאחר קריסת בניין 38 ויומיים לאחר פינויו, מלאה בבלבול, והאוויר מלא ריח של אבק ובטון. ברחוב כולם מדברים רק על זה. בדרך למסגרות החינוך, במספרות הרבות בשכונה, בטלפונים. מסתובבים בעיניים נפוחות מעייפות ומדמעות, ומספרים שכל דיירי השכונה לא ישנו כל הלילה. בבניין אחד ברחוב מישהו גרר כיסא והקפיץ בטעות את הכוחות.

דיירי הבניין מתחילים להתאסף מחוץ לאזור שגידרו כוחות הביטחון, צופים על ערימה של טיח עם בגדים, חתיכות מתכת, עציצים, מתלי כביסה, צעצועי ילדים, כלי מטבח. חיים שלמים, החיים שלהם, בערימת הריסות. חלק בוכים, חלק דווקא מחייכים במבוכה, אבל הם מנסים להיות ממוקדים. יש פה אנשים בלי ביטוח, יש אנשים מבוגרים, יש אנשים חולים שנותרו ללא תרופות.

"צריך לקום על הרגליים מחדש, אין ברירה. ברוך השם, כולם בריאים ושלמים, בסוף קרה פה נס", אומר ל'דבר' לירן כהן (40), דייר בדירה עורפית בסרלין 38. "אחרי הלחץ של אתמול, הבנתי מחברים שעוסקים בתחום שבניין שקורס תוך 24 שעות והצליחו לפנות את כולם זה נס. זה יכול היה גם לקרוס תוך דקה עם כולם בפנים".

לירן כהן. "צריך לקום על הרגליים מחדש" (צילום: הדס יום טוב)

כהן גר בדירה 2 שקרסה אתמול לגמרי. זו דירה של ההורים שלו, והוא גר בה איתם כל חייו. "אתמול ראיתי את הקריסה מול העיניים, כל החיים שלי הלכו", הוא מספר. הוא גם היה זה שהזעיק את מכבי האש. "קמתי בשבת בבוקר וראיתי סדק ענקי בסלון. רציתי ללכת לבית הכנסת, ניסיתי לפתוח את הדלת והיא לא נפתחה. ישר הזעקנו מכבי אש, כי הבנו שקרה משהו. אבל לא שיערנו שזה יגיע לממדים האלה.

"מכבי האש הגיעו במהירות, תוך משהו כמו 5 דקות. הם פרצו לנו את הדלת והטיסו את כל הדיירים מהבניין. לא חשבנו שזה יהיה כזה חמור, אז לא לקחנו כלום באותו הרגע. פשוט עפנו מהבית. אנשים יצאו עם פיג'מות, במקרה הטוב עם טלפון נייד או מפתחות של המכונית. זהו, אף אחד לא הצליח להציל שום דבר מהבתים".

בינתיים כהן שוהה אצל אחותו, והוריו נמצאים אצל האחות השנייה. כל 32 הדיירים שפונו מוצאים פתרונות אצל חברים או משפחה. לטענתו, העירייה לא נותנת מענה ראוי. "זה המצב של כולם כרגע. להתפנות למתנ"ס ולישון במיטה צבאית זה לא תנאים שאפשר לשכן בהם דיירים מבוגרים, אנשים חולים, בטח ובטח בתקופת קורונה.

"אנשים עדיין בהלם. עכשיו אנחנו מנסים להתגבש ולהתקדם גם מול העירייה וגם מול עורכי דין. הדירה שלנו לא הייתה מבוטחת. ובכלל, ביטוח לא מקבלים מעכשיו לעכשיו. צריך לבדוק פוליסות, אלה דברים שלוקחים זמן, ואף אחד לא רץ לשלם לך פיצויים.

"זו בעיה של מדינת ישראל. התמזל מזלנו קודם כל שאנחנו בחיים, ופעם שנייה שאנחנו גרים בחולון. יש כאן אפשרויות, אם העירייה תעזור, לפינוי-בינוי מהיר יחסית. יש מקומות בארץ שהדבר הזה לא מתאפשר. עיריות עוצרות תמ"א 38, הדברים האלה כבר קרו גם בבני ברק וברמת גן. אם לא יפעלו מהר, זה רק עניין של זמן עד שיקרה אסון".

"לקחתי את הכלבים על הידיים וברחנו החוצה בפיג'מות"

"קמתי בשבת בבוקר ושמעתי רעשים של מכשירי קשר, חשבתי שמישהו נתקע במעלית" מספרת חן חיה ארד, דיירת נוספת בבניין. "פתחתי את הדלת ושאלתי את השכנים מה קרה. אמרו לי: 'הבניין עומד לקרוס, לפנות את הדירה'". ארד גרה בבניין מזה כ-15 שנה עם בעלה, שלושת ילדיה ושני הכלבים של המשפחה.

חן חיה ארד. "אנשים מבוגרים בכו פה כמו תינוקות" (צילום: הדס יום טוב)

"נכנסתי הביתה בהיסטריה מוחלטת. הילד החייל שלי לא היה בבית, בעלי והילדים הקטנים עדיין ישנו. הערתי אותם כמו משוגעת. כיבוי אש דפקו חזק על הדלתות והעירו את כולם, הקפיצו אותנו שנצא מהבניין. לקחתי את הכלבים על הידיים וברחנו החוצה בפיג'מות.

"יצאנו לכאן המומים. אנשי הצוות שבאו לחלץ היו המומים בעצמם. היינו פה שלוש שעות עד שהביאו לנו מים ואוכל, לקחו פרטים. אנשים מבוגרים בכו פה כמו תינוקות, זה היה הזוי. אבל צריך להגיד ברכת הגומל, כולנו בחיים".

בהתחלה, היא מספרת, הבהלה גרמה לה לצאת מהדירה בלי כלום. אבל אחרי כמה שעות אפשרו לחלק מהדיירים, שגרו בחלק שלא קרס, להיכנס בליווי שוטר לדירות כדי לקחת קצת דברים. "הוא מחכה ליד הדלת ואני עומדת שם בשוק טוטאלי. לא יודעת מה לעשות, מה לקחת מכל החיים שלי שבבית.

הבניין שקרס בחולון. "היה חסר מישהו שירגיע, שיגיד לנו שעוד מעט מפנים אותנו למקום נאות" (צילום: הדס יום טוב)

"ישר לקחתי את המדים והנעליים של הבן החייל שלי שהיו בבית. לא רציתי שהוא לא יתקע בלי מדים או שיענישו אותו. לקחתי אוכל לכלבים, בקבוקים, וכמה דברים שאני בכלל לא זוכרת, פשוט דחסתי מה שבא ליד לתיק.

"אנשים יצאו בלי כלום. יש פה אישה שרק ילדה עם תינוקת קטנטנה, מניקה, שואבת, היא לא הצליחה לקחת כלום. יש פה חולה אונקולוגי שלא הצליח לקחת מספיק תרופות, יש פה זוג לפני חתונה שהוציאו את כל כספם על השמלה והחליפה והטבעות והכול היה בבית, מבוגרים וניצולי שואה שאיבדו את כל התמונות שיש להם מהמשפחה".

לדבריה, הדיירים לא קיבלו מענה מהרשויות. "היה חסר מישהו שירגיע, שיגיד לנו שעוד מעט מפנים אותנו למקום נאות. התגלגלנו. כל אחד מצא איפה לישון. אני ישנה אצל חמותי בראשון לציון, עם הילדים, עם הכלבים. זה לא שאנחנו יכולים לישון על מזרנים במתנ"ס, אני לא בת 16 בתנועת נוער".

לאט-לאט מגיעים עוד ועוד דיירים, מהבניין שקרס ומהבניינים שלידו, שפונו גם הם בעקבות הקריסה. שוטרים ואנשי ביטחון מנסים לחלץ מעט חפצים מערימת הטיח וההריסות, דיירת אחת מצליחה לחלץ אלבום תמונות משפחתי.

עיריית חולון: "אסון כבד נמנע, איננו יכולים לממן שהות במלונות או לספק דירות מגורים"

בעלי הדירות מנסים למצוא אחראים, מדברים על כך שהתמ"א לא הייתה משתלמת ליזמים כי לא אישרו מעל 6 קומות, אז הכול נשאר ישן ומט לנפול, אומרים הרבה את המילה "אינטרסים". מגיעה לאזור עורכת דין שמתגוררת בשכונה ובאה מיוזמתה לנסות לעזור, להסביר. אבל נראה שכלום לא מפצה על הבלבול ועל חוסר האונים.

בינתיים יוצא מהבניין ההרוס מהנדס שהזמינו הדיירים בבניין מספר 36, שצמוד לבניין שקרס, לחוות דעת על מצב הבניין שלהם. הוא מנסה להרגיע. בין השורות הוא אומר שלדעתו השלד של הבניין בסדר, ויכול להיות שצריך רק לשפץ ולחזור לגור. "תחתום לי פה שהבניין לא קורס עליי", צועקת אחת הדיירות. "אני לא יכולה לישון בלילה, אני שומעת פצפוצים. איך אני אחזור לגור כאן? אני לעולם לא אשן שוב".

רוני נוי וקופפר. "זה הבית שלי. הילדים שלי נולדו כאן, כל השנים וכל החוויות היו פה" (צילום: הדס יום טוב)

רוני נוי ודורית קופפר, בעלי דירות בבניין מספר 36, שניזוק רבות גם הוא וכל הדיירים בו פונו, אומרים ל'דבר' שבינתיים כל מה שאומרים להם זה 'נראה מה יהיה'. "זה היה שוק מאוד מאוד גדול", אומרת קופפר. "מעבר לכסף, זה הבית שלי. הילדים שלי נולדו כאן, כל השנים וכל החוויות היו פה".

נוי מספר: "אני גר 200 מטר מפה, וכבר בשבת בבוקר שלחו לנו בקבוצת הווטסאפ של השכונה הודעות שיש התרחשות. התחילו לרוץ הודעות, סרטונים, סיפורים. הדייר שלי עזב את הדירה לפני 3 ימים, והתקשר אליי שלא נותנים לו לעלות לקרוא את המונים. הגעתי לפה וניסיתי להיכנס לחדר השעונים דרך הבניין האחורי, לא הסכימו והלכתי הביתה. 15 דקות אחר כך הבניין קרס".

קופפר מספרת: "אצלי יש דייר, איש מבוגר בן 80, שפינו אותו. דאגתי לו נורא. באוקטובר הוא אמור היה לעזוב לבית אבות, הוא נורא רצה לקחת כמה רהיטים עתיקים שהיו לו. הוא יצא בלי כלום, הכול הלך. ראיתי בחדשות את המיטה שלו באוויר".

נוי מוסיף: "נפלו הקירות, יש סדקים, הרצפה אצלי נפלה לגמרי. הכול עכשיו מיועד להריסה. ברור לנו שחייבים לעשות פה פינוי-בינוי, לא שישאירו פה חצי בניין ויבנו את החלק האחורי. אם החלק האחורי התמוטט, עוד קצת וגם החלק הקדמי יתמוטט. הבניינים פה בעצם מחוברים, מה שקרה ב-38 עוד מעט יקרה בכל אחד מהבניינים באזור הזה.

דיירת בבניין שהצליחה לחלץ מההריסות אלבום תמונות משפחתי. "אני לעולם לא אשן שוב" (צילום: הדס יום טוב)

"זה בכל זאת רכוש שלנו. אני בפנסיה, והדירה הזו היא חלק מהפנסיה שלי. באנו לפה זוגות צעירים, והיום הרבה מאיתנו בפנסיה ומשכירים. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה, מחכים בינתיים שיירגע, ושקודם כל ידאגו לדיירים".

מעיריית חולון נמסר: "עם פינוי הדיירים אתמול, נמצאות עובדות סוציאליות משירותי הרווחה בקשר עמם. העירייה פתחה מתקן שהייה מצויד זמני ללא תשלום באחד מהמרכזים הקהילתיים כדי לספק להם מענה ראשוני ואפשרה להם להתקלח בקאנטרי העירוני, אך התושבים העדיפו להתפנות לבתי קרוביהם. עירייה אינה יכולה לממן בכספי ציבור שהות במלונות או לספק דירות מגורים, אבל היא הביאה לידיעת הדיירים שמי שמעוניין בכך יכול להתאכסן במלונית דירות בבת ים בעלות מוזלת של 400 שקלים ללילה.

"לבנו עם המשפחות בשעתן הקשה, אולם חשוב לזכור שנמנע אסון כבד בחולון בזכות מקצועיותם ונחישותם של עובדי העירייה. העירייה תמשיך לסייע לתושבים ככל שניתן, כולל קידום מהיר של פינוי-בינוי במקום אם ירצו".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על בארץ:
כ-150 אלף מטיילים פקדו את שמורות הטבע והגנים הלאומיים
אלפים הגיעו לרחבת הכותל להשתתף בברכת הכהנים המסורתית
גבר נמצא ירוי ללא רוח חיים בנאות חובב בנגב, נסיבות האירוע נבדקות
תגובות