פרופ' יעקב בלוך מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל טוען שהמבנה שהתמוטט בחולון הוא רק אחד מתוך עשרות אלפי מבנים מהסוג הזה שנמצאים היום בסכנת התמוטטות, ודורשים בדיקה דחופה של מהנדס מטעם העירייה.

״מדובר בבניין שנבנה ככל הנראה לפני 70 שנה, כשהוא מיועד להחזיק משהו כמו 30 שנה בלבד״, מסביר בלוך, ״בניינים מהסוג הזה יכולים להחזיק אולי 50 שנה, אבל הם מתבלים מהר מאד, ודורשים טיפול. כשהם מזדקנים אין איך לשפץ אותם, צריך להרוס ולבנות בניין עמיד יותר. הדבר הזה נכון לגבי בנייני בלוקים ישנים, ולא לגבי בניינים חדשים יותר שנבנו תחת תקן מודרני״.

למה הבניין התמוטט?
״יש כמה סיבות שבגללן הבניינים האלו מתמוטטים. הם בנויים מבטון שמחוזק על ידי פלדה. כשהפלדה הזו מחלידה היא יכולה להגדיל את הנפח שלה פי 10, וזה הרבה יותר ממה שהבטון ממנו הבניינים האלו עשויים יכול להחזיק. אז בהדרגה הפלדה סודקת את הבטון, עד שהבניין כולו קורס.

״זו תוצאה של סטנדרטים נמוכים בין היתר. פעם, הקבלן היה מכין את הבטון במקום, באתר הבנייה. היום אין דבר כזה, ומזמינים בטון שמוכן במפעל״.

מי אחראי לפיקוח על המבנים האלה?
"העירייה היא זו שאחראית לדאוג לכך שהדברים האלו נמצאים תחת שליטה ובקרה. בכל עירייה אמורה להיות מחלקה שזו תפקידה. תושבים שמודאגים ממצב הבניין שבו הם גרים יכולים לפנות לעירייה, והיא צריכה לשלוח מהנדס שיבחן את מצב הבניין מבלי לגבות תשלום מבעלי הדירות.

״העירייה אמורה לערוך סקרים תקופתיים כדי לגבש תמונת מצב של הבניינים בשטחה כך שכל מבנה יקבל בדיקה בפעם ב-3-5 שנים, אבל בפועל הדבר הזה לא קורה משיקולים תקציביים כנראה. לכן מאד חשוב שהתושבים ישימו לב וייקחו אחריות בעצמם לבדוק את המבנה באופן תקופתי, ובטח כשיש סימנים שיכולים להעיד על שחיקה ובלייה מסוכנים.

״במקרים בהם מצב הבניין מסוכן, יש צורך לפנות את הדיירים. במצב כזה אין מה לעשות עם הבניין, חייבים למוטט אותו באופן מבוקר ולבנות במקומו בניין חדש. זה כבר עניין שבעלי הבית צריכים להסכים עליו, אבל זו יכולה בהחלט להיות השקעה רווחית״.

איך אפשר לדעת שצריך לפנות לעירייה?
"בכל מבנה ישן, סימנים של בלאי צריכים להדליק נורה אדומה. סימנים מדאיגים הם סדקים גדולים כל כך שמוטות הפלדה נחשפות לחלוטין – את זה אפשר לראות בלא מעט בלוקים ישנים, באזור העמודים התומכים.

״גם לפני השלב הזה כבר אפשר לראות בלייה מסוכנת בחומרים. אם מסתכלים למשל בעמודים התומכים אפשר לפעמים לראות שהבטון נפוח, והדבר הזה מעיד על זה שהפלדה התנפחה ודוחפת את הבטון כלפי חוץ״.

יש מידע או הערכה לגבי מספר המבנים מהסוג הזה שקיימים בארץ?
״מידע מרוכז לא קיים, אבל להערכתי עשרות אלפים. חלק גדול מגוש דן בנוי ככה, ולא רק בגוש דן. את הבניינים האלו צריך להחליף בהדרגה בבניינים חדשים יותר שעומדים בתקן המודרני, אבל זה יקח עוד שנים.

״לכן מאד חשוב שהתושבים ידעו לבחון את הבניין כשצריך, ולקרוא למהנדס. במצבים מסוימים אפשר לבצע תיקונים, וזה עולה כסף. אבל בחלק גדול מהמקרים אי אפשר להציל בניין כזה, וצריך לבנות מחדש״.