דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בתשרי תשפ"ב 23.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

סיור על גבול הצפון עם חקלאים וחברי ועדת הכלכלה חשף כעס ועלבון: ״אנשים פה יפגעו בעצמם, זה החיים שלנו״

מוטי אלקבץ, לולן ממושב ספסופה: ״ביטול המשק המתוכנן יהפוך 3,000 משפחות לעניות״ | ירון בלחסן, מגדל אגסים: ״שר האוצר האשים שאנחנו חקלאים גרועים״ | גילי טננבאום, מגדלת וחוקרת: ״חושבים שאנחנו מיליונרים״ | יו"ר הוועדה מיכאל ביטון: ״כל שינוי יעשה בהסכמה״

רונן ודורון סאסי. ״אם יירד המכס, החקלאים לא יקבלו יותר מ-2 וחצי ש״ח לקילו״ (צילום: דוד טברסקי)
דוד טברסקי

נילי טננבאום מגדלת וחוקרת גידולים חדשים מעל ל-20 שנים במטעי קיבוץ מנרה. לא מזמן ננטעו מספר זנים חדשים בחלק הצפוני של המטע, והם צומחים בשיטות גידול חדשות. "אנשים חושבים שאנחנו מרוויחים מיליונים", היא אומרת בעודה מביטה לעבר מגדל המים, עליו מצויר דגל לבנון ענקי שמשקיף על המטע.

במטע צוות של שישה עובדים קבועים אבל היא משמשת כמקור פרנסה למאות עובדים זמניים מהאזור בימי הקטיף והגיזום. למרות שהמיקום הוא מהקרים בארץ וצלפי ומנהרות  החיזבאללה מהווים איום מתמיד, המטע נחשב למעבדת חדשנות מהמובילות בארץ בגידול זני תפוחים.

משה פרץ מאביבים ונילי טננבאום ממנרה. ״חקלאי מקבל גרושים״ (צילום: דוד טברסקי)

"חקלאי מקבל גרושים אבל אנשים אומרים לי, השנה הנקטרינות יקרות, בטח הרווחתם", אומרת טננבאום וצוחקת בציניות. "אנשים לא מבינים שהחקלאות חייבת להישאר בארץ, בטח עכשיו בקורונה כשראינו איך הכל נסגר, אנחנו חייבים לגדל את המזון שלנו".

בעקבות הוויכוח על הרפורמה בחקלאות, יצאו אתמול (ראשון) חברי ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) לסיור במטעים ובלולים של יישובי גבול הלבנון. שם הם מצאו חקלאים ולולנים ותיקים מודאגים מאד.

"המחיר ייפול ל-2.5 לקילו, מי ישאר לעבוד?״

עמוס לוין, חבר כפר גלעדי ויו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים, מבקש מחברי הכנסת להמנע מלהתקרב לגדר, ומתאה בזני התפוח שפיתח. "גידלנו פה זנים בשלג, אנשים אמרו שלא נצליח והצלחנו. אנחנו אמנם מתקדמים במחקר אבל אין לנו תקציבי מחקר – הוצאנו מתקציבנו". לוין מספר שנאלץ לפטר עובדים במחקר כחלק ממערך קיצוצים "המדינה חייבת להקדיש למו"פ הרבה יותר, אני צריך להילחם במדינה בשביל חדשנות?"

דורון סאסי. ״המדינה רוצה שנעבוד עם הרפורמה? בסדר גמור. שיבואו לקראתנו עם מחיר המים״ (צילום: דוד טברסקי)

דורון סאסי, חבר רמות נפתלי, מגדל מעל 200 דונם אגסים, נותן ליו"ר הוועדה, בעודו מחזיק באגס ביד, הסבר מהיר על כלכלת האגסים: התשלום אותו הוא מקבל כבר עשור על קילו אגסים הוא 3 וחצי שח לקילו. בעוד המחיר בקרית שמונה עומד על 15 שח ברמי לוי. ייבוא האגסים והתפוחים עומד על 50  אלף טון בשנה שעובר תחת גדר מכס של שקל וחצי לקילו. "גם כיום המגדלים בקושי מסתדרים", אומר סאסי, ״אם יירד המכס, החקלאים לא יקבלו יותר מ-2 וחצי ש״ח לקילו, מי יישאר לעבוד אחרי זה?״

בית האריזה של סאסי שירת פעם 115 נחלות חקלאיות, 2,500 דונם של מטעי אגס, תפוח וכרמים, המושב רוצה להמשיך לנטוע ולפתח את המשק אך עקב ירידה ברווחיות, מספר מגדלים שיצטמצם ועליית מחירי התשומות, מתוך 115 נשארו רק  30 משפחות שעוסקות בחקלאות.

משפחת סאסי. עפרה (משמאל), משה, דורין ומעוז סאסי, יחד עם סער ואריה משה (צילום: דוד טברסקי)

"המדינה רוצה שנעבוד עם הרפורמה? בסדר גמור. שיבואו לקראתנו עם מחיר המים", אומר סאסי. על פי ארגון הפירות, בארצות העיקריות מהם מייבאים משלם החקלאי כ-40 אג' לקוב למים בעוד בישראל כ-2.5 שקלים, כך גם בהדברה וכוח אדם. סאסי מזכיר שמחירי המים עלו בתחילת השבוע בעשר אגורות ."זה חשבון פשוט של 300 אלף שקל הם אומרים שאפשר לייבא יותר בזול ושנהיה בתחרות? אז בוא נדבר על שכר העובדים, על מכסות עובדים זרים. ואם נותנים תמיכה אז ישירות לחקלאים פעילים, שגם כאן נדרש פיקוח להגיד מי פעיל ומי סתם רשום על נייר".

"כל שינוי יהיה בהסכמה"

מהמטע במנרה לבית האריזה של משפחת סאסי ברמות נפתלי ללולים של מושב דלתון עולה אותה הדאגה. למרות שהרפורמה יצאה, באופן מנהלי וחלקי, מחוץ לחוק ההסדרים, החקלאים והלולנים מרגישים שישנו איום אמיתי באוויר המוגבה על ידי, מה שהם מבינים, כשרי אוצר וחקלאות נחושים במיוחד.

העברת הרפורמות לדיונים בוועדת הכלכלה, אותה מוביל ביטון, שהתעקש על כך שהיא תגיע אליו ולא להתחיל את הדיונים לפני הגעה לשטח, מרגיעה את החקלאים, אך רק במעט. ביטון מחבק כל עובד, קשוב ויורד לפרטים. בחלק מהמפגשים הטונים עולים בגלל סערת הרוחות שהרפורמה הביאה איתה אבל ביטון מתעקש שהוא ייבחן לעומק את סוגית הפערים בין החקלאים ורשתות השיווק לפני שימשיך לקדם את הרפורמה.

יו״ר ועדת כלכלה, מיכאל ביטון: ״הודעתי לשר האוצר שכל דבר שיהיה בהסכמה הוועדה תאשר״ (צילום: דוד טברסקי)

כבר בתחילת הסיור הבהיר ביטון שסיכם עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי כל הרפורמות בחקלאות יובאו לדיון רק בוועדת הכלכלה. "החקלאות זו הזדמנות לפרנסה, שמירת גבולות וביטחון תזונתי, והשילוב בין תיירות לחקלאות יכול להביא פרנסה לא רק לחקלאים", אומר ביטון. בשלושת החודשים הקרובים ימשיכו הדיונים על הרפורמה מול המדינה אך נראה שחברי הועדה מטילים ספק עד כמה היא תטיב עם הצרכנים. "הודעתי לשר האוצר שכל דבר שיהיה בהסכמה, הוועדה תאשר".

"שר האוצר והחקלאות האשימו אותנו שאנחנו חקלאים גרועים", אומר ירון בלחסן, מזכ"ל ארגון מגדלי הפירות, "אלפי אנשים השקיעו פה מיליוני שקלים בענף בשביל שתהיה פה את החקלאות היעילה בעולם, הטובה בעולם. אבל מה, יש לה גם את העלויות הגבוהות בעולם", בלחסן מצטרף לדבריו של סאסי, בן משקו ברמות נפתלי, אותו הם מעבדים עשרות שנים. "אי אפשר להתחרות בזה, יבוא בלי מכס זו מכת מוות מהירה לכל חקלאי ישראל, קודם כל לתת כסף לפיתוח ואז נושא המכסים".

מחוץ למשק הלולים החדש בפאתי מושב דלתון משה סאסי מתגאה ביבול הטרי של הגליל "תראה איזה אפרסקים מדהימים", הוא אומר עם חיוך ענק על פניו, "מאיפה תביאו כאלו אפרסקים יפים? מאוקראינה? מקבלים עליו חמש ש"ח לקילו. רמי לוי מוכר ב-22 לקילו".

"המועצות יהפכו למרכזי רווחה"

"בלי התכנון בענף ההטלה, הוא יחדל להתקיים כמשק משפחתי", אומר מוטי אלקבץ, מזכיר איגוד מגדלי העופות ולולן ממושב ספסופה שהוביל את המאבק נגד הרפורמה בלולים, והצליח לפצלה מחוק ההסדרים. "אין הצדקה לבנות לול גדול כאן, אפשר להקים במרכז הארץ גדולים ואם יבנו יהיו פה 3,000 משפחות עניות מאוד, המועצות יהפכו למרכזי רווחה". שמעון ביטון, חבר נוסף במשק, הוסיף: "שום פיגוע או מצב בטחוני לא גרם לאנשים לעזוב את אביבים אבל הרפורמה בלולים עלולה לפרק את היישוב".

״קשה להגיד את זה אבל יהיו אנשים שיפגעו בעצמם, אנשים השקיעו את החיים שלהם״ (צילום: דוד טברסקי)

סאסי, חברם של אלקץ וביטון, הוא חקלאי ולולן ותיק עלה לדלתון עם משפחתו מלוב בתחילת שנות ה50 וכיום בתוך המשק גדל לו הדור השלישי, "אנחנו לא מרוויחים מיליונים כמו שכולם חושבים". "זו עבודת האדמה, זה מה שלימדו אותנו – לייצר ביצה הכי טרייה. להביא את הירק הכי טוב" אומרת עפרה, אשתו "היחס עם השנים לחקלאים השתנה לרעה, זו האמת".

"מה ההיגיון להביא באותו מחיר ביצים מתורכיה בזמן שהביצים שלנו נרקבות" אומר משה, בשנים האחרונות השקיע המשק כחמישה מיליון שח בשדרוג הלולים ללולי מעוף. לולים מודרניים גדולים, הנמצאים מחוץ למושב עצמו שנחשב גם יעיל יותר וגם רווחתי יותר לעופות. היום הוא מזכיר לחברי הועדה שהמדינה אמנם עזרה בשדרוג, אך חלק מהסכום הגיע מכיסו. "אם יורידו את המכס לא יהיה לנו מה לעשות פה, לא משנה כמה מיליונים נשים פה בלולים".

יו״ר סיעת העבודה רם שפע. ״מדובר באנשים שמגדלים לנו בעמל כפיים את הפירות הירקות והביצים שלנו ושומרים לנו על הגבול בלי פחד״ (צילום: דוד טברסקי)

"קשה להגיד את זה, אבל יהיו אנשים שיתאבדו", אומרת עפרה, ״מערכת התכנון כפי שהיא כיום טובה דיה ולא נדרשת בשינוי, פרט להמשך התמיכה בשיפור הטכנולוגי. חייבים להבין, אנשים ממושכנים פה, השקיעו את החיים שלהם, למה שלא נוכל להתפרנס בכבוד?"

"כשענקי הקמעונאות מגיעים לוועדות ואומרים שפערי התיווך לא אצלם – הם משקרים", אומרים יוסי אלגלי ואשר ארביב, שעובדים במשק בדלתון, לדבריהם, בשנים האחרונות עלות המזון עלתה ב-30% בעוד מחיר הביצה לא התייקר כלל "גם בלי המכס,  אם מחיר הביצה לא יעלה אנחנו נסגור. רוצים להגיד לי ש-4 רשתות שיווק גדולות שמשרתות 10 מליון אנשים זה לא ריכוזיות? אני מוציא מהלול חבילת ביצים  ב-12.90. אצלנו זה נמכר ב-32. אני מוכן אישית למכור פה לכל אחד קרטון".

"התפקיד שלנו להביא לשגשוג"

"נקודת המוצא של הרפורמה שגויה, החקלאות היא לא טקסטיל ואי אפשר לוותר עליה" אמר ח"כ ניר ברקת (הליכוד), "צריך לראות איך מקפיצים את הייצוא החקלאי מ-5 ל-50 מיליארד ש"ח בשנה".

"מדובר באנשים שמגדלים לנו בעמל כפיים את הפירות הירקות והביצים שלנו ושומרים לנו על הגבול בלי פחד", אומר ל'דבר' ח"כ רם שפע (העבודה) שהוביל את הוצאת רפורמת הלולים מחוץ לחוק ההסדרים, "התפקיד שלנו עכשיו שלא תעבור רפורמה בחטף אלא תכנית שתביא שינוי צמיחה ושגשוג לחקלאות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על כלכלה:
"התשובה לפריון הנמוך: העלאת שכר המינימום וקיצור שבוע העבודה"
"פינוי בשבילי זה רק רחוב": הפגנה מול ביתו של השר אלקין נגד פינויים בדיור הציבורי
באופן מקוון וללא עלות: הרפורמה למעבר מהיר בין בנקים יצאה לדרך
תגובות