"אני מחויב לקדם את הרעיון השיתופי והקואופרטיבי מתוך המשרד, וגם להביא לו תקציבים", כך אמר אתמול (שני) סגן שרת הכלכלה, ח"כ יאיר גולן, בכנס בנושא קואופרטיבים בישראל שנערך במכון יד טבנקין. "לא כל דבר יקרה בן לילה, אבל יש הזדמנות פוליטית, אולי בלתי חוזרת לייצר שינוי מגמה, ולהתחיל להוביל את הכלכלה והחברה הישראלית מהניאו-ליברליזם הפוגעני והגס שאליו הלכנו".
"העבר המפואר של הקואופרציה בישראל מבקש את חידוש ימיה כקדם. מה יותר מתבקש מכלכלה שאינה עוסקת רק ברווח אלא גם ברווחה, כזו ששמה את רווחת האדם לפני הרווח?" אמר גולן. הדברים נאמרו בכנס ביד טבנקין לרגל יציאת הספר "הקואופרציה בישראל: עבר, הווה, עתיד", בעריכת ד"ר מנחם טופל.
לדברי גולן, מצב התנועה הקואופרטיבית בישראל אינו טוב בהווה, והדבר מתבטא גם בהיעדר התייחסות לנושא הקואופרציה בתוכניות משרד הכלכלה לשנת 2021. "לא מזמן ישבתי עם מנכ"ל המשרד, רון מלכא, ואמרתי לו שצריך לעודד את האיגוד השיתופי, והוא אמר לי שבכלל לא ברור לו למה. הסברתי שכמדינה אנחנו לא צריכים להיות אחראים רק על כמה כסף אנשים עושים, אלא גם על איך הוא מתחלק, לאן הוא הולך ולמה הוא משמש. אם הוא מרפד את חשבונות הבנק של מעט אנשים בישראל זה רע, אבל אם הוא תומך בחינוך טוב יותר, בריאות טובה יותר ופנאי לאזרחי ישראל זה נפלא. אם הוא מתחלק בין יותר אנשים, זה נפלא. הרי הכלכלה צריכה לבנות חברה טובה יותר, ולגרום לכך שאזרחים יהיו מאושרים יותר".
גולן הוסיף כי להשקפתו, על מנת ליצור מחדש תנועה קואופרטיבית משמעותית בישראל, נדרשים משאבים לאומיים. "היו אצלי אנשי אגודת האשראי הקואופרטיבית אופק. אם המדינה חושבת שזה חשוב, המדינה יכולה מחר בבוקר לשים את כל הכסף שנדרש כדי שהגוף הזה יתחיל לעבוד. זו תהיה היענות ליוזמת שטח, אבל אפשר גם ליזום – ליצור תנאים מחבקים למי שאומר, אנחנו רוצים להתארגן כלכלית באופן שדואג לרווחת האזרחים, לרווחת השותפים שלנו. לדעתי לשם אנחנו צריכים לחתור, אבל לא פשוט לעשות את זה".
בכנס דיברה גם עו"ד שלומית שיחור רייכמן, מנהלת האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה, ורשמת האגודות השיתופיות שנכנסה לתפקידה לפני כתשעה חודשים. "קואופרטיבים הם כלים חברתיים כלכליים לקידום ערכים. לקואופרטיבים יש צבע, וזה דבר טוב. צבע של שיתוף פעולה, שוויון – גם מגדרי, דמוקרטיה, סולידריות וערבות הדדית", אמרה, והוסיפה שהיא רואה עצמה לא רק כרגולטור של נושא האגודות השיתופיות, אלא גם כמי שצריכה לפעול באופן יזום לקידומן. לדבריה, האגף מקבל גם רוח גבית מהשרה הנכנסת אורנה ברביבאי.
עו"ד שיחור רייכמן דיברה על הפוטנציאלים הגלומים בקואופרציה, לקידום מטרות לאומיות כגון חיזוק התעסוקה בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, הגדלת הפריון במשק, צמצום פערים כלכליים וכן הורדת יוקר המחיה, למשל באמצעות קואופרטיבים צרכניים.
לדבריה, בישראל כ-4,200 אגודות שיתופיות, מהן כ-90% התיישבותיות או קשורות להתיישבות. מדי שנה נפתחות בממוצע כ-120 אגודות שיתופיות חדשות, אך נסגרות גם כ-120 אגודות אחרות. כך לדוגמה, בשנים האחרונות התפרק קואופרטיב הצרכנות הגדול וההיסטורי קו-אופ, וקואופרטיב התחבורה אגד הפך לחברת מניות רגילה. עם זאת, הציגה שיחור רייכמן גם יוזמות קואופרטיביות חדשות שקמות חדשות לבקרים – קואופרטיבים צרכניים, חברתיים, בהם בין היתר אגודת האשראי אופק, מכולת העגלה במצפה רמון, קואופרטיב הניקיון של עובדות ניקיון ערביות ועוד.
"אנחנו מתכוונים בשנה הקרובה לבחון את האפשרות ליצור מסלולי תמיכה ייעודיים בקואופרטיבים של עובדים ועובדות, מסלול תמיכה ייעודי בקואופרטיבים של צרכנים וצרכניות, ובוחנים את האפשרות להקים קרן ייעודית למתן הלוואות לקואופרטיבים לצורך הקמה, ליווי בשנים הראשונות, השקעה בציוד ובתשתיות, הדרכה והרחבת העסק. החלום שלי הוא לקדם גם קואופרטיבים בתחום הדיור".
בנוסף לתמיכה הכלכלית, במשרד הכלכלה מתכננים גם להדריך וללוות חברים בקואופרטיבים. "אנחנו הולכים לכיוון של הקמת בית ספר לקואופרציה", אמרה. תכניות המשרד לשנה הקרובה כוללות כתיבת תוכנית הדרכה, הן לנושאי תפקידים והן לחברים בקואופרטיבים, לצד מערך לליווי התארגנויות קואופרטיביות.
מטרה נוספת של האגף היא הסרת חסמים שונים בתחום הקואופרציה. "בראש ובראשונה אנחנו מוודאים שכל תכניות המענקים, ההלוואות והסיוע שניתנות על ידי משרד הכלכלה ניתנות גם לאגודות שיתופיות. מחוץ למשרד אנחנו מטפלים גם בסוגיית חוק משק החשמל, שאיננו מאפשר היום לאגודה שיתופית לקבל רישיון לייצור חשמל. פעלנו מול הקרן להכוונת חיילים משוחררים, כדי לוודא שצעירים יוכלו להשקיע את כספי המענק שלהם בהקמת קואופרציה. בימים אלה היה ניסיון לשנות בחוק ההסדרים את המיסוי של שותפויות ואגודות שיתופיות, והגענו לפשרה מסוימת מול האוצר, שהשר יתקין תקנות שיאושרו על ידי שרת הכלכלה, ובימים אלה הם מקיימים מגעים בנושא".
