דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
34.5°תל אביב
  • 28.5°ירושלים
  • 34.5°תל אביב
  • 29.7°חיפה
  • 29.0°אשדוד
  • 31.7°באר שבע
  • 32.9°אילת
  • 32.0°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 30.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

הרפורמה בפנסיה: ועדת הכספים דרשה הבהרות מהאוצר לפני קידום הליך החקיקה

ביום השני לדיונים על אגרות החוב המיועדות עלו שאלות רבות על האופן בו תתבצע הרפורמה | ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "אנחנו צריכים לדאוג רק לטובת האזרחים, לא לגרעון המדינה"

דיון ועדת הכספים ברפורמה בפנסיות. (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
דיון ועדת הכספים ברפורמה בפנסיות. (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יונתן קירשנבאום

ועדת הכספים המשיכה היום (שלישי) את הדיון ברפורמה במנגנון אגרות החוב המיועדות בחוק ההסדרים. לאור המספר הגדול של ההערות שהעלו חברי הוועדה וגורמים חיצוניים שנכחו בדיון, הורה היו"ר ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) לנציגי משרד האוצר להציג תשובות לפני המשך בהליך החקיקה.

ד"ר עדי ברנדר, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, ציין שהבנק תומך ברפורמה ברמה העקרונית אבל העלה מספר הסתייגויות מהמתווה שהוצג. אחת הטענות שלו הייתה שהמתווה הנוכחי לא מציג באופן ברור את אופן הצבירה בקרן שאליה יופרשו העודפים מעבר ל-5% תשואה, וממנה ימומן ההחזר במקרים בהם התשואה תהיה נמוכה יותר מ-5%.

ברנדר הדגיש שהמתווה הנוכחי לא נותן לחוסכים בהירות מספקת לגבי המנגנון דרכו תפצה במדינה את הקרנות במקרה של תשואות נמוכות. הוא הדגיש שלמרות העובדה שהתשואות בשוק היו גבוהות יחסית בשנים האחרונות, אין וודאות שמצב זה ימשך בשנים הבאות.

"בשגרה ברור שיש למכשיר תועלת בממוצע, אבל צריך להסתכל על עת משבר", אמר, "ההצגה הייתה שאם התשואה תהייה מעל 5% הקרנות יעבירו כסף, אבל אם התוחלת היא 3% אז לא יצטבר הרבה כסף, לכן הקושי של הממשלה בזמן משבר יהיה לשלם יותר כסף".

"כל עוד הממשלה לא אמרה כמה היא תשים בקרן חוץ מזה, אז לנו אין תשובה ואנחנו לא יכולים לעשות סימולציות", הוסיף, "אני מניח שהם יגידו לנו כשהם יסיימו את החישובים שלהם".

ברנדר הציע לשלב במתווה מנגנון של אג"ח הפרשים, במסגרתו ההתחייבות לעמוד בהתחייבות במקרים בהם התשואה נמוכה מ-5% תעוגן בעצמה באיגרת חוב. "המשמעות היא  שאם המדינה לא שילמה את הסכום לו היא מחויבת, היא כביכול לא שילמה מכשיר פיננסי", הסביר, "נוכח כל הסנקציות האפשריות זה משהו מאוד מאוד אמין, כי הסיכון של מדינה לא לעמוד בזה הוא סיכון גדול".

שאלה נוספת שנותרה ללא תשובה בדיון היא הבעלות על קרן העודפים. עו"ד נמרוד ספיר, מאיגוד בתי ההשקעות, ציין שהמתווה הנוכחי לא מבהיר את הבעלות על כספי העודפים שצפויים להצטבר בקרן.

גם חברי הכנסת המשיכו לתקף את המתווה כפי שהציג אותו האוצר. "הנקודה היחידה שאנחנו צריכים לדאוג לה היא טובת האזרחים החוסכים, שמשקיעים כל שנות חייהם כדי להגיע לזקנתם ולחיות חיים מכובדים", אמרה ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין (רע"ם), "אני לא רוצה לדאוג עכשיו לגרעון המדינה".

"אנחנו מדברים על פער שבין המצב הקיים למצב של עמימות מאוד גדולה", הוסיפה, "שמענו מנציג בנק ישראל ונציגים אחרים שבעת משבר המדינה יכולה לעשות שינויים".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד): "בא האוצר ואומר 'אנחנו נותנים ריבית גבוה יותר ואנחנו מפסידים, בשוק החופשי אפשר להשיג תשואה גבוה יותר', למה לא להפוך את זה למנוף כדי לשמר את הביטחון למי שרוצה ביטחון, ושהמדינה תשקיע בשוק החופשי את הכסף הזה? היא גם תרוויח יותר כסף מכספי החוסכים לפנסיה".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!