7,444 נפטרים ממחלת הקורונה בישראל. מחלה שלא נודעה בעולם עד לפני שנה וחצי. במעבה הרקמות של יצור חי כלשהו נוצרה מוטציה, נולד וירוס, והחברה האנושית הצטוותה בלית ברירה להתמודד איתו, בדיוק כשעשירי ומנהיגי העולם חשבו שהם סיימו להשתלט על הטבע, והגיע הזמן לכבוש את הכוכבים.
יום כיפור הוא זמן טוב לעצור ולשאול, האם מדינת ישראל מתמודדת בצורה ראויה עם האתגר שהוכתב לה? מצד אחד, מערכות המדינה לא קרסו. מצד שני, אלפים מתו וקרוב למיליון ישראלים חלו. חלקם ימשיכו לסבול מתופעות לוואי נשימתיות, כאבי שרירים, כאבי ראש ועוד. ״לונג קוביד״, זה נקרא, וכיום עדיין ידוע על זה מעט מאוד.
ייתכן שיהיו עוד גלי תחלואה, עוד מוטציות ועוד תופעות לוואי, לא רק למחלה אלא גם לחיסונים. הלוואי שלא. אבל סביר שהקורונה תוסיף להיות אתגר בשנים הקרובות. ודווקא משום כך השאלה מתחחדת ביתר שאת: האם ישראל מתמודדת בהצלחה עם האתגר?
שאלו את מנהיג סין, מאו צה טונג, האם המהפכה הצרפתית הצליחה. ״עוד מוקדם לומר״, הוא ענה כ-200 שנים אחרי שהיא הסתיימה. התשובה הזו נכונה גם לכאן ועכשיו. אבל את המצפן הערכי של מקבלי ההחלטות בישראל, אפשר כבר לבחון. לאן מכוונת החוגה של העומדים בראש? והתשובה: במבחן הזה הממשלה הנוכחית מקבלת ציון נכשל.
***
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר לציבור הישראלי, בערב השנה החדשה: ״הסגרים הביאו לאובדן של 200 מיליארד שקלים״. ראשית, הסכום לא נכון. בנק ישראל העריך את הסגרים בכ-50 מיליארד שקלים. שנית, ויותר חשוב, כיצד אפשר לכנות תקציבים, שהושקעו במניעת מוות וביצירת רשת ביטחון לאזרחים, ״אובדן״?
שרת הפנים איילת שקד, שותפתו הפוליטית של בנט, השלימה את תפיסת העולם הזו כשאמרה ברגע של כנות: ״צריך להכיל את המתים״. כאילו שהישראלים והשקלים עומדים ביחס שווה זה לזה, וצריך לאזן ביניהם.
הכשל הערכי הזה אינו מעידה חד פעמית. זו תפיסת עולם סדורה שמיושמת בישראל ורואה בכלכלה אלוהים. תוכנית סינגפור, שהיתה הבטחת הבחירות של בנט, מבקשת לקצץ בחצי את תקציב המדינה, ולהותיר את רוב תחומי החיים בישראל לכוחות השוק. רגע לפני תפילות כל נדרי, שליח הציבור צריך להכיר במציאות: האידיאולוגיה של ממשלת בנט הפוכה ב-180 מעלות לערכי היהדות. העדפת הכסף על פני חיי אדם היא עבודת אלילים.
במסכת סנהדרין נכתב: ״הוו יודעין, שלא כדיני ממונות דיני נפשות״, ומסבירים: ״דיני ממונות – אדם נותן ממון ומתכפר לו; דיני נפשות – דמו ודם זריעותיו תלוין בו עד סוף העולם. לפיכך, כל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב, כאילו איבד עולם מלא״.
***
ממשלת בנט לא מוכנה להגביל התקהלויות כיוון שהיא לא מוכנה לפצות עסקים בכסף. חלק מהשרים התנגדו בצדק להגבלת התקהלות שלא מגובה בסיוע לנפגעים כלכלית. וההתקהלויות נמשכות. הממשלה לא יכולה להפנות אצבע מאשימה רק אל הלא מתחסנים כשהיא עצמה נוהגת בחוסר מוסריות.
באותו נאום המשיך ואמר ראש הממשלה: ״בסכום הזה היה אפשר לבנות מאה בתי חולים ברחבי הארץ, או להעניק חינוך חינם מלידה ועד תואר ראשון לכלל ילדי ישראל לצמיתות״. הדברים מכעיסים במיוחד לנוכח מאבקם של מנהלי בתי החולים הציבוריים, בחירוף נפש עד כדי שביתה, בעקבות תקציבים שהובטחו להם, ולא הועברו על ידי האוצר. משא ומתן של ימים הביא לדחייה של ניתוחים וטיפולים רפואיים.
קמפיין של ההסתדרות הרפואית קורא בימים אלה לממשלה לבקש ״סליחה״ מאזרחי ישראל בעקבות ייבוש מערכת הרפואה הציבורית. מיליארד שקלים התווספו לתקציב הבריאות, בהובלת השר ניצן הורוביץ, אבל המערכת צמאה למיליארדים רבים.
עשרות מיליארדי השקלים עליהם מדבר בנט קיימים בקופת המדינה. עודפי תקציב, אי מימוש של קופסאות הקורונה, המלצת בנק ישראל להגדיל את אחוז החוב תוצר (כפי שעושים במדינות המערב) כולם כלים בידי הממשלה להזרמת תקציבים לצורך שיפור מערכת הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה, השיכון ועוד ועוד. ראש הממשלה לא עושה זאת, לא בגלל שהכסף הזה ״בוזבז״ במהלך הסגרים של השנה האחרונה. אלא מפני שהוא נוקט במדיניות הפוכה.
אחת הפעולות הראשונות של ממשלת בנט היתה ביטול רשתות הביטחון החברתיות. ראשית בוטלו דמי האבטלה עד גיל 45, והחל מאמצע אוקטובר יבוטלו דמי האבטלה לבני 45 ומעלה. מאות אלפי ישראלים נותרו ללא מקור הכנסה, ופנו בלית ברירה להבטחת הכנסה שעל פי נתוני הביטוח הלאומי קפצה בעשרות אחוזים.
שרת הכלכלה בממשלת בנט, אורנה ברביבאי, יזמה השבוע רעיון חדש: לבטל דמי פיטורין לעובד שלא הראה תו ירוק. העובד לא רק יפוטר, הוא גם ייענש בכך שיישאר ללא כל מקור הכנסה לקיומו. הדברים מתחברים לכדי תמונה מפחידה. מה המצפן הערכי שמניע את ממשלת ישראל בזמנים האלה?
מפכ״ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, אמר השבוע, בוועדה לביטחון פנים בכנסת, כי אי השוויון ההולך ומעמיק והגידול בשסעים בחברה הישראלית מביאים ליותר הפרות סדר ואלימות. הצמצום הכלכלי שכופה הממשלה על החברה הישראלית בזמן משבר ומצוקה, לא רק חסר נשמה ומנוגד לערכי היהדות, הוא גם חסר היגיון כלכלי ובטחוני.
***
לנוכח האתגר שמזמנת הקורונה, והאתגרים שמונחים תמיד לפתחה של החברה הישראלית, נשאלת השאלה האם ניתן היה לנקוט בחודשים האחרונים במדיניות אחרת. ייתכן שעשרה ישראלים שיכולים לעבוד היו נהנים מרשת ביטחון שלא בצדק, אבל מה אם יש מובטל אחד שלא יכול למצוא עבודה ונותר ללא כלום? האם לא נכון לנהוג ביתר ״פזרנות״, ולהעדיף ״אובדן שקלים״ על אובדן בחיי אדם?
מיליוני יהודים יתפללו בבתי הכנסת ביום כיפור להיחתם לחיים. ממשלת ישראל הריבונית יכולה לממש לפחות חלק מהתפילות הללו. זה רק עניין של החלטה.
