דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"א בחשון תשפ"ב 27.10.21
23°תל אביב
  • 17°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 21°באר שבע
  • 26°אילת
  • 23°טבריה
  • 19°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"רצח תעשייתי": מה לחברה גרמנית ולאסון הקטלני בברזיל

קריסת סכר ברומדיניו בברזיל בינואר 2019 גרמה למותם של 272 עובדים | הליכים משפטיים מתנהלים נגד החברה, נגד בכיריה, וכעת גם נגד חברה גרמנית שאישרה את פעילות הסכר

כוחות חילוץ באזור האסון בברזיל. ""וייל חישבה שזה רווחי יותר לפעול בצורה פזיזה זו, בידיעה שזה לא יעלה לחברה כסף" (צילום: AP Photo/Leo Correa)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

כשסכר ברומדיניו בברזיל קרס ו-272 אנשים נהרגו, העובדים דרשו צדק. התביעה התרחבה עד לספק בטיחות בגרמניה ונתנה דוגמה לאפשרות לדרוש אחריות לחיי אדם מאלה שהיו אמורים למנוע את מותם. שני עורכי דין שהובילו את תביעות המעגל הרחב של האסון מספרים על התפקיד המשפטי בהשגת הצדק, ואיך באמת גורמים לתאגידי ענק לקחת אחריות על חיי האדם שהם גוזרים מהם רווח.

מקסימיליאנו גרסז, הוא עורך דין של איגודי עובדים ותנועות חברתיות בברזיל, ורודיגר הלם הוא בעל משרד עורכי דין שמתעסק בזכויות אדם במקום העבודה ומייצג עובדים, ועדים ואיגודים מקצועיים. שניהם חברי דירקטוריון של רשת עורכי הדין למען עובדים ILAW. בגיליון מיוחד שיצא החודש תחת הכותרת "דיווח על זכויות בעבודה: אחריות ופיצוי בשרשרת האספקה העולמית: התחשבות בעובדים ובאיגודים" מסבירים השניים איך להפעיל את גלגלי הצדק גם אחרי שהאסונות נגמרים.

בית שנהרס כתוצאה מהאסון. "זה היה צפוי וניתן למניעה" (צילום: Leo Drumond/Nitro via AP)

ענף כריית משאבים הוא אחד המסוכנים בעולם לעובדים. שורת הרווח גוברת על ההגנה על חיי אדם, וניתן לראות זאת בתנאי העבודה הלא בטיחותיים שגובים קורבנות רבים. הענף העולמי מאופיין בתאגידי ענק חזקים ועשירים שפועלים במדינות עשירות במחצבים, אבל לא חזקות בהגנה על עובדים.

ב-25 בינואר 2019 קרס סכר ברומדיניו במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל, שבו נשמרה פסולת כרייה נוזלית, והוביל למפולת בוץ במכרה הסמוך ובבתים באזור. 13 מיליון קוב של בוץ מעורב בחומרים רעילים מהמכרה שטפו את כל מה שבדרך. קהילה שלמה נשטפה, והשימוש בנהר לשתייה הופסק בעקבות גילוי של רמות מתכת גבוהות מהתקן. הסכר שהתמוטט הופעל על ידי חברת וייל, חברת הפקת הברזל הגדולה בעולם, שהמטה שלה יושב בברזיל. 272 בני אדם נהרגו באסון, 240 עבדו אצל קבלני המשנה של וייל.

"זהו מקרה של רצח תעשייתי", אמר גרסז. "זה היה צפוי וניתן למניעה לחלוטין". גרסז טוען שהצוות של וייל הזהיר שהסכר דולף ולא יציב, אבל זכה להתעלמות. "וייל חישבה שזה רווחי יותר לפעול בצורה פזיזה זו, בידיעה שזה לא יעלה לחברה כסף, עד שהגרוע מכל קרה והם נאלצו לשלם פיצויים".

האיגודים המקצועיים בברזיל טענו שהחברה ידעה על בעיות בטיחות אפשריות בסכרים אחרים, אבל התעלמה מהסימנים. החקירה הראשונית שבוצעה שם אישרה את קיומו של ניגוד אינטרסים בין חברת הכרייה לבין נותני השירות בכל הנוגע לביקורת על בטיחות הסכר, ומאפשרת ללחץ של חברת הכרייה לאיים עליהם. זה הביא להפחתה לא תקינה בתקני הבטיחות המינימליים ששימשו להערכת היציבות של הסכר בברומדיניו.

מלבד חברת וייל, נעשה שימוש בחברה גרמנית שנתנה חותמת בטיחות לסכר. וייל שילמה לחברת הביקורת הגרמנית טויב סוייד שתספק תעודת בטיחות, אף שמהנדס מטעמם פרסם דו"ח על כך שהסכר מהווה סכנה ואין לאשר אותו. תכתובת מייל בין הצדדים מראה שווייל התערבה, ומטה טויב סוייד ביטל את דו"ח המהנדס ואישר את תפקודו של הסכר בספטמבר 2018, ארבעה חודשים בלבד לפני שהסכר התמוטט.

תביעות נזיקין, חשד לשוחד וגם תביעה פלילית באשמת רצח

נגד וייל הוגשו כמה תביעות משפטיות בעקבות האסון. התביעות כיסו את כל הזוויות של אחריות החברה.

וייל שילמה פיצויים למשפחות הקורבנות שתבעו, שכללו נזקים חומריים על אובדן הכנסה וביטוח הבריאות ופיצויים על נזקים מנטליים בעקבות אובדן בני משפחה.

בנוסף, גרסז הגיש תביעה בשם 131 קורבנות שסבלו מחנק של חומת בוץ עד שמתו. התביעה זכתה לאחרונה בפיצויים בסך מיליון ריאל (190,821 דולר) שיועברו למשפחות הקורבנות. הסכום המקורי שהוגש היה 3 מיליון ריאל לכל עובד. גרסז אומר שזה סכום שווייל מרוויחה בחצי יום עבודה. גרסז הגיש תביעה נוספת בשם האיגודים המקצועיים שאיבדו כמה מנהיגים וחברים.

מדינת מינאס ז'ראיס הגישה אף היא תביעה נגד וייל ב-2019, בגין הנזקים החברתיים-כלכליים והסביבתיים. קריסת הסכר השאירה את כל תושבי רומאדיניו ללא עבודה ושירותים בסיסיים. בפברואר 2021 הסכימה וייל להסדר עם ממשלת מינאס ז'ראיס, שבמסגרתו תשלם למדינה 7 מיליארד דולר. עם זאת, הסדר זה נערך לחלוטין ללא השתתפותם של הנפגעים.

מסוק חילוץ בזירת האסון. "היה ברור שמשהו מפוקפק קרה בהליך האישור" (צילום: AP/Leo Correa, File)

בינואר 2020 נפתח תיק פלילי נגד מנכ"ל וייל לשעבר פאביו שוורטסמן ובכירים נוספים בחברה באשמת רצח, אבל החקירה הפדרלית עדיין נמשכת, ואיש מהם לא נמצא אשם בינתיים.

התפנית: התביעה נגד טויב סוייד הגרמנית

שני עורכי הדין הכירו ברשת עורכי הדין למען עובדים. שניהם מחויבים לאיגודים המקצועיים שהובילו את התביעות נגד החברות. בפגישה בין השניים נוצרה שיחה והבנה שקיימת אפשרות להעמיק את הדרישה לאחריות על המקרה, ולדרוש מטויב סוייד הגרמנית אחריות.

טויב סוייד היא חברה בינלאומית מרכזית שהבסיס שלה בגרמניה, ומתמחה באספקת מומחיות טכנית ואישור שהמוצרים עומדים בתקנים הטכניים. אף שמהנדסיה נשכרו באמצעות חברה בת מקומית, הצוות במינכן שאחראי לאישור סכרים פיקח ישירות על הפרויקט ועבד בצמוד לצוות הברזילאי.

"הצוות הטכני המקומי קבע שהסכר אינו עומד בדרישות הטכניות ולכן לא ניתן היה לקבל אישור", אמר הלם. "עם זאת, למרות הדיווח, החליט מטה טויב סוייד להאריך את ההסמכה, ויש מייל בנושא, כך שהיה ברור שמשהו מפוקפק קורה בין הוצאת הדו"ח הטכני לבין ההחלטה הסופית לאישור".

ההחלטה שמובילה את טויב סוייד לאחריות האזרחית הפוטנציאלית התרחשה בבירור בגרמניה. מנהלי הפרויקט מגרמניה גם שהו 4-3 חודשים בשנה בברזיל ונתנו הדרכה לגוף המקומי. אבל גם אם ההחלטה התקבלה בברזיל, החוק הברזילאי קובע שכשההחלטה מתקבלת על ידי חברה בת מקומית, כל החברה התאגידית יכולה להיתפס כאחראית. "בכל מקרה, טויב סוויד מינכן רצתה להסמיך את הסכר, ועל כן היא אחראית לנזקים", אמר הלם.

הלם הסביר שיש שלוש קבוצות תובעים בתביעה האזרחית נגד טויב סוייד: משפחות ההרוגים, בני משפחה של הנעדרים שככל הנראה מתים, ועוד אחת עבור עובדים שנפגעו אבל שרדו. התביעה בגרמניה היא עבור נזקים לא חומריים, שלא קשורים לרכוש או להכנסות של האנשים. אלה נזקים שלא נתבעים נגד וייל בגרמניה אלא בברזיל. כך שסך התביעות בגרמניה ובברזיל משלימות זו את זו. בגרמניה נטען לפזיזות או רשלנות של טויב סוייד.

בוץ מכסה את רומדיניו. "זו לא רק שאלה של רשלנות, זה מכוון" (צילום: AP/Leo Correa)

חקירה פלילית נוספת עוסקת בחשד לשוחד של חברת טויב סוייד. בהודעת מייל נמצאו חילופי דברים על כך שהחברהלא יכולה לאשר את הסכר, אבל גם לא יכולה "לאבד את העסק עם וייל". הלם אומר: "זו לא רק שאלה של רשלנות, זה מכוון. יכול להיות שהם לא רצו שהעובדים ימותו, אבל הם יודעים שזה מאוד סביר שזה יקרה, ומקבלים את הסיכון הזה".

בגרמניה, תביעה בשם עובדים מעבר לים שנפגעו על ידי תאגיד שפועל בגרמניה היא מותרת, אבל לא נפוצה, בייחוד לא בשם העובדים.

"בעולם גלובלי צריך לפתח כלי מאבק חוצי מדינות"

ברמה המקומית, בברזיל העובדים נקברו תחת ערימת בוץ. היכולת להיאבק על זכויותיהם, כבודם, ופיצויים עבור משפחותיהם היא נמוכה מאוד מול תאגידי הענק העשירים. להשוואת כוח ישנם האיגודים המקצועיים העולמיים, שנותנים גב לעובד המקומי המוחלש. האיגוד המקצועי הבינלאומי אינדסטריאול, שמאגד את עובדי התעשייה בעולם, והאיגוד המקצועי למקצועות הבנייה העולמי BWI, מובילים את המאבק במקומות שבהם האיגוד המקומי לא חזק מספיק. מעבר לקריאות הזעזוע ולחקירות, בסוף ישנה עבודה סיזיפית של דרישה לצדק, וידוע שגלגלי הצדק זזים לאט.

בגרמניה זו תקופת בחירות לנשיאות, ולאיגודים המקצועיים הגרמניים יש השפעה מסוימת. יש אפשרות להפוך זאת למקרה ציבורי שיקבל יחס וייטיב עם העובדים. האיגודים המקצועיים הגרמניים מקדמים את ההגנה על העובדים במקרה הזה. האיגוד המקצועי של נותני השירותים ver.di יושב במועצה של טויב סוייד ורוצה להביא לפתרון משם. הלם אמר בראיון שמי שמימן את התביעה הזאת הוא האיגוד המקצועי הגרמני EGBCE של עובדי הכימיקלים. "יש לך עלויות גבוהות בהתדיינות, מכיוון שאם אתה מפסיד את התיק, עליך לשלם ליריב את הוצאותיו", הוסיף. "אז לאחר התמיכה באיגוד, זה קריטי. מבחינתם, הם לא יכולים לקבל שחברה גרמנית תתחמק מאחריות על זה".

 

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על עבודה:
ארגון העבודה הבינלאומי: אי-שוויון בחיסונים וצעדים כלכליים מגדילים את הפערים בין המדינות
הנהלת DSV חתמה על הסכם קיבוצי חדש מול ועד העובדים וההסתדרות
סכסוך עבודה של 40 אלף סייעות הגנים: "לתקן את תנאי ההעסקה, להפחית עומסים"
תגובות