בשבוע השני של 'שומר החומות' הגעתי לאשקלון. בין מטח אחד לשני, הקשישים שלא מצליחים לרדת למקלט כי זמן הנחיתה האמיתי הוא פחות מ-5 שניות והם נצמדים לקירות הקומה השלישית, המשפחה שבאמצע הראיון רצה למקלט ושכחה את התיק של הילדים על הספסל בחוץ, זוג הגברים הרוסים שלא פוחד מכלום חוץ מהכול, ואוראל שסיפרה לי איך זה להיות בטווח הטילים כשאת בנאדם עם מוגבלות, פגשתי את אגרנש.
הבן שלה, אברה, נמצא כבר שבע שנים ושמונה ימים בשבי חמאס בעזה, בלי ששמעה על מצבו דבר, והנה היא יושבת עם עוד שלוש שכנות ושכן במקלט בגלל אותו ארגון טרור. המקלט שנמצא בתחתית השיכון משרת את כל דיירות ודיירי הבניין, ואין בו מאוורר או מזגן. החלפתי נורה בשירותים, ושכן מבניין אחר הביא מאוורר. כשסגרנו את הדלת הכבדה באחד המטחים, היה קשה לנשום.
– את לא עולה הביתה?
– לא.
– למה?
– אין זמן לרדת.
– אז את פה כל הזמן?
– כן.
בין סיפורי עלייה מטורפים בעברית רצוצה, על האנשים שאיבדו בדרך לסודאן, על הבית שהשאירו מאחור, על הילדה שלקח לה זמן להיקלט בארץ החדשה ועל מרכז הקליטה, נכנסו עוד ועוד שכנים. בקצה אחד ישן קרוב משפחה מבוגר, והשכנות ישבו על כסאות פלסטיק, ומזרן יחיד עם סדינים וכמה כריות הונח על הרצפה.
– אגרנש, צריך פה עוד משהו?
– לא לא.
– כסאות? שולחן? מיטה?
– לא לא.
– בטוח?
– אולי מיטה, יש הכול.
בהתחלה פניתי לעזרת ההמונים. הרבה רצו לתרום כסף, אבל לא צריך כסף, צריך מיטה ומזגן. החלטתי לדרוש שהרשויות יעשו את שלהן. פניתי לעיריית אשקלון ב-18 במאי, וב-23 במאי נאמר לי שהעניין טופל כבר בשבוע שעבר, ושראש העיר היה במקום, שנרכשה מיטה חדשה ושעמיגור תשפץ את המקלט.
ב-24 במאי שאלתי מתי יתרחש השיפוץ. ב-7 ביוני נאמר לי שהמקלט שופץ כולל נקודת מזגן. שמחתי, אבל במקביל בדקתי מה קורה. המקלט לא שופץ, בטח שאין מה לדבר על מזגן.
יום למחרת, ב-8 ביוני, קיבלתי את התשובה הזו מעמיגור: "זה מקלט ששופץ בעשר השנים האחרונות יותר משלוש פעמים בעלויות של יותר מ-80 אלף שקלים. טופלו מערכת החשמל, האינסטלציה, גופי התאורה, השירותים, החלפת האסלות, הניאגרות, הכיורים, הצביעה, בוצע ניקיון יסודי, הוחלפו ספסלים וכיו"ב. גם בימים אלו עבר המקלט שיפוץ נוסף שהשלמתו תסתיים בימים הקרובים. הנושא איננו קשור למשפחה זו אחרת אלא לכלל הדיירים בבניין שצריכים לשמור על המקום".
כששאלתי למה צריך לשפץ עכשיו אם היה שיפוץ ב-80 אלף שקלים, נאמר לי: "כי הדיירים לא שומרים. זו תופעה רווחת בהרבה מקומות". נמסר לי שהשיפוץ כולל ניקיון, החלפת מושב אסלה, צביעה וטיפול במערכת החשמל. בערב יום כיפור ביקשתי להבין מה קורה במקלט. הוא נראה באמת צבוע, אבל אין בו חשמל ואין בו מזגן. בעמיגור הפנו אותי לעירייה בנוגע להתקנת המזגן, ובעירייה לעמיגור.
את אברה מחזיק בשבי ארגון טרור רצחני, הוא ורק הוא אחראי לשלומו ב-100%. מול זה עומד העולם ושותק כבר יותר מ-2,500 ימים ארורים של עלטה. אבל משפחת מנגיסטו חיה כאן, ושלומה ובטחונה הוא באחריות ישראל, וישראל בלבד. איך אפשר לסבול את העובדה שעל התקנת מזגן במקלט, לא בבית, במקלט ציבורי שמשמש את המשפחה, הרשויות מתקוטטות?
חמאס מחזיק את בנה בשבי, חמאס יורה טילים על שכונת עתיקות באשקלון ושולח את אגרנש שוב ושוב למקלט, אבל מדינת ישראל מחזיקה את משפחת מנגיסטו בלי טיפת אוויר במקלט.
