התפיסה לפיה משקיעים צריכים לקחת בחשבון שיקולים חברתיים וסביבתיים בהחלטותיהם, המכונה בקיצור ESG (ראשי תיבות של סביבה, חברה וממשל תאגידי), תופסת תאוצה בשנים האחרונות, וזוכה ליותר הכרה מצד מוסדות רשמיים. אז איך קורה שקרנות ESG כוללות בתוכן גם חברות מזהמות ומתעמרות בעובדים ? מנהלת ההשקעות אורית לוין מסבירה את תופעת ה"גרין-ווש" בשוק ההון ומה החלופות.

"חברות כמו מיקרוסופט וגוגל נכנסות במדדי ESG,  וגם בנקים ובנקי משכנתאות. מה הקשר שלהם לסביבה?" מתארת לוין, מנהלת השקעות בחברת ניהול הנכסים קלריטי קפיטל, את המצב בשוק ההון, "גם חברות מזון כמו קוקה קולה ופפסיקו, בפנים. מחליקים עוד דברים והם נכנסות למדדים".

לדבריה מדדי ESG, שאמורים לייצג סטנדרט גבוה של פירמות הוגנות, בעצם מוכרים למשקיעים "סלט" של חברות, שחלקן רחוקות מאוד מעמידה בסטנדרטים המצופים.  לוין עובדת בשוק ההון כבר 21 שנים. היא החלה כאנליסטית, בעיקר בתחום הבנקאות והביטוח וכיום מנהלת השקעות של לקוחות פרטיים אמידים. לפי דעתה, אחת השיטות בהן נוצרות תדמיות של "השקעות ירוקות" אלו מוצרי השקעה פאסיביים שלא נבדקים לעומק ע"י המשקיעים.

"בעבר הניהול בישראל היה ברמה יותר גבוהה. פעם לא היו כל כך הרבה מכשירי השקעה פאסיבית", היא מסבירה. לצד משקיעים שאכפת להם גם מהרווח וגם מיעדי ההשקעה, הרבה מהביקוש להשקעות ESG נובע גם ממשקיעים שמחפשים רווח לצד מראית עין של שמירה על הוגנות חברתית וסביבתית, לא את ההוגנות במציאות ממש.

להוסיף קצת ירוק לתערובת

בשונה מהמגמה העולמית, בישראל אין עדיין הרבה מוצרי השקעה שמשווקים כ"ירוקים". "יש קרנות סל על הקלין-טק, יש חברות בודדות כמו אורמת – שמשקיעות בטכנולוגיה ירוקה. בארץ יש גם פחות מכשירים פאסיביים, אבל תמיד אפשר להשקיע בחו"ל", אומרת לוין.

פאנלים סולאריים בנוף הפירמידות בגיזה, מצרים (צילום: Shutterstock)

אחת הקרנות הישראליות המצליחות יחסית בתחום היא קרן הנאמנות "אלטשולר הירוקה". בתוכה יש מספר אחזקות שניתן לקשר לשמירה על הסביבה כמו החברות סולאר אדג', טסלה וביונד מיט. עם זאת,  ניתן למצוא בין אחזקותיה הבולטות גם את מיקרוסופט, אינטל, חברת פירות ים ודגים, חברות חצאי מוליכים בתעשיית האלקטרוניקה, וחברת מתחום מכשירי הGPS. ההשקעות ה'ירוקות' מהולות היטב בהשקעות מסוגים אחרים לחלוטין, חלקן פשוט לא קשורות לשמירה על הסביבה וחלקן מזהמות ממש.

איך נולד הטרנד של קרנות השקעה ש"ירוקות" רק על הנייר ?
"זה קיים בכל דבר – זה האופי של מה שמצליח. ככה התגלגל המשבר של 2008, זה התחיל במשכנתאות שאמרו עליהן – נעביר את הסיכונים למשהו אחר ונגלגל. נכניס כמה שיותר משקיעים ונוריד סטנדרטים כדי להרחיב את התחום. זה אולי האופי של אנשים בשוק ההון".

לוין מזכירה את מודל קרנות אגרות החוב הירוקות. "זו השקעה בחוב של חברות, שמגייסות אותו לפרויקטים של שמירה על אקלים וסביבה. זה יותר ממוקד, הן מקבלות הטבות מס – אם באמת יש פרויקט ספציפי".

וזה ירוק ?
"תראה מי המגייסים העיקריים – 'פאני מיי' – חברת משכנתאות. ואז הם אומרים 'אוקיי, הבתים שאנחנו נותנים להם משכנתאות עומדים בתנאים של אי זיהום ושמירה על האקלים'. אבל זה לא הקמת תחנת כח באנרגיה נקיה, זה הקמת בית. אז זה אגרת חוב ירוקה?"

אבל למה זה קורה ?
"הביקוש לשוק הזה של אג"ח ירוקות גדל וגדל וצריך להשקיע במשהו, אז נכנסו דברים כמו סוסייטה ג'נרל, הבנק הצרפתי. זה לא בדיוק ירוק".

מה לגבי קרנות קלין-טק, השקעה בפיתוחים טכנולוגיים ירוקים  ?
"זו דרך יותר טובה, אבל זה לא כל תחומי הסביבה. אם משהו מונע זיהום והוא לא בקלין טק – הוא לא ייכנס שם".

אז מה נשאר ?
"נשארת האפשרות של קרנות סגורות. אלו קרנות להשקעה פרטית, ללקוחות מוסדיים, שמצריכות סכום גבוה של כסף, כמה מיליוני דולרים, והוא סגור ל-6-10 שנים. הן ישקיעו בפרויקט אחד או שניים, שיכול להיות תחנת אנרגיה חלופית, או ניקוי של אזור מזוהם – אבל צריך להיות גוף גדול כדי להשתתף בזה. זה לא רלוונטי בדרך כלל לאדם פרטי".

"גרין-ווש": בין שיווק לסטנדרטים

במצב הנוכחי, כל אחד יכול לשווק את מכשירי ההשקעה תחת איזה שם שיבחר, ללא סטנדרטים ברורים. יוזמה של פורום החוסכים לפנסיה עם ארגון "חיים וסביבה" השיקה לפני כמה חודשים מדד של בורסת ת"א בניכוי מספר חברות, המקושרות באופן ישיר לדלקים מזהמים, אבל הרף במודל נמוך, רק החברות הגרועות ביותר מבחינת הרקורד הסביבתי שלהן נשארות בחוץ.

מאמר שפורסם בוולסטריט ג'ורנל לפני שנתיים, מצא כי בעוד קרנות  ESG נהנות מביקושי שיא, רובן כוללות השקעות משמעותיות בחברות נפט וגז כמו אקסון מובייל ואחרות. דובר של ענקית ההשקעות בלאקרוק הסביר כי הם מציעים למשקיעים "סיכון ותשואה דומים במדדים של כלל השוק, תוך הכללה של החברות בעלי דירוג הESG הכי גבוה בכל ענף". כך, המובילה בענף, יכולה בקלות להיות חברה עם רקורד חברתי וסביבתי לא מרשים בכלל, וזאת בלשון המעטה.

הנס טפריה, פרופסור למנהל עסקים מאוניברסיטת ניו-יורק, מסביר את הקשר בין שיטת הדירוג של ESG, לבין הציונים הגבוהים יחסית של פירמות פוגעניות. "בניגוד למה שחלק מהמשקיעים חושבים", כותב טפריה, "רוב הדירוגים לא נוגעים כלל להתנהלות התאגידית הממשית לגבי תחומי ה-ESG. בפועל, מה שנמדד הוא המידה שבה ערך המניה נמצא בסיכון בגלל סוגיות ESG".

גם בעולם וגם בישראל, אין הגדרה חד משמעית ל'הוגנות', 'אחריות תאגידית' או 'השקעה ירוקה' ולמעשה הכל תופס. לוין מדגישה, "גם כשממקדים את זה באג"ח ירוקות – זה לא מספיק מחמיר ונכנסים הרבה דברים לא קשורים. אלו לא חברות שפועלות למען מיתון משבר האקלים".

למה קשה לשים סטנדרט מחמיר ?
"אם אתה שם קריטריון מחמיר – אז יהיה לך אינדקס, אבל לא יהיו קרנות סל שימכרו לציבור את האינדקס הזה, כי צריך שהוא יכלול מספיק חברות כך שיהיה במה להשקיע. הביקוש להשקעות ESG גבר אצל מנהלי ההשקעות וככה הורידו את הרף. זה לא רק הרווח, יש גם את העמלות של המתווכים באמצע – מקימי הקרנות. הן כל כך גבוהות, שאין שיקול אחר שגובר".

מורידים סטנדרטים כדי להגדיל רווחים ?
"כן, מה שמעודד אותי זה שהדרישה להשקעות ירוקות גוברת – יש בכל זאת התעוררות של דרישה לאיזשהו פיקוח וסטנדרטים יותר קפדנים בתחום הזה".

מפגיני "מרד ההכחדה" נגד שינוי האקלים בוורשה, פולין. (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

אולי סטנדרטים מחמירים של ESG יכולים לפגוע ברווחיות של ההשקעה ?
"אני לא אומרת להשקיע במשהו חסר סיכוי או משהו מפסיד. אף אחד לא אמר תוותר על הרווח. יש חברות שאתה שומע על בעיות בממשל התאגידי שלהן. באמזון יש סיפורים של איך התייחסו לעובדים ואיך לא שילמו בזמן או העסיקו בתנאי עבדות עובדים מסוימים. בסוף זה יתפוצץ איכשהו, תהיה תביעה גדולה. אם זה גובר וגובר – למה להשקיע בחברה כזו ? חברה שמזהמת בסוף תהיה צריכה לעמוד בדרישות איכות סביבה".

לא נגיש למשקיעים קטנים

לוין מדגימה את הקשר בין שינויים סביבתי להשקעה רווחית. "אומרים שבסין תוך 5 שנים הם רוצים להקטין בחצי את צריכת האנרגיה מדלקי מאובנים. מה זה אומר על מכירת דלקים בעתיד ועל ספקיות גז ונפט ? סין היא הצרכנית הכי גדולה כרגע של גז ונפט. אם היא תחתוך לא בחצי, אפילו בקצת והיא מקימה תחנות סולאריות וטורבינות רוח לאורך החוף – מה זה אומר על העולם הזה של הגז והנפט ?"

ואיך את פועלת על בסיס הזיהוי הזה ?
"אני כבר קיבלתי החלטות שמתחשבות בסיכונים האלה. כשמשקיעים שלי באו עם דרישות, למשל להשקעה בתשתיות – אז הם ביקשו מכתב מהקרן שמעיד שהם לא משקיעים בדברים מזהמים. הם באים עם הדרישות האלה מראש. ככל שיש לקוחות גדולים יותר, אז הקרן נענית יותר".

וזה ההבדל ממשקיע קטן, שקונה קרן נאמנות בלי להשפיע על ניהול ההשקעות שלה
"היום המדינה לא מאפשרת כלי כזה למשקיעים קטנים. אני מנהלת השקעות פרטיות בארץ ובחו"ל ואצלנו זה יותר קל. יש פחות שימוש במדדים כאלה, ואפשר לבחור מניות באופן יותר סלקטיבי".

אז איך מנגישים את הסלקטיביות הזו ליותר אנשים ?
"אצלנו כשמישהו שם 5 מיליון דולר בהקמת תחנת כח מאנרגיה נקיה – אפשר לצרף משקיעים קטנים ביחד אתו. זה אמנם כסף שסגור להרבה שנים אבל מי שרוצה לתרום לסביבה, אפשר גם בסכומים יותר קטנים לצרף אותם, ברמה של 100 אלף דולר".

אל מול התקוות שתולים רבים בהתפתחות השיח הסביבתי והחברתי על שוק ההון, נראה שהדרך לשינוי עוד ארוכה.