אין זה מקרי שנשים תופסות חלק חשוב בעלייתו ונפילתו של ארגון דאע"ש. בעוד הטבח הבזוי שערך בנשים היזידיות בעיראק ובסוריה עזר לשים את הארגון על המפה, נפילתו ההדרגתית באה, חלקית לפחות, מידיהן של נשים כורדיות הנלחמות בו.
קל לראות את ההתקדמות הזאת כסיפור פשוט של נקמה, אך בחינה מעמיקה יותר מצביעה על התפקיד המהותי ששמור לנשים באידאולוגיה של דאע"ש, ותפקידן העתידי בהעלמתו.
כשדאע"ש החל לכבוש שטחים ב-2014 על מנת להקים את הח'ליפות שלו, היה לארגון צורך להעמיד מיצג ראווה ממנו לא יוכל העולם להתעלם. אז הוא פנה לחטיפה, רצח, אונס ושיעבוד רחב הקף של נשים, במיוחד בקרב המיעוט היזידי. הברוטליות של דאע"ש כלפי הנשים ששבה יועדה להשפיל את אויביו ולהעביר מסר מאיים לכל מי שלא מציית לפרשנות הקיצונית שנותן הארגון לדת המוסלמית.
בתחילת שנת 2016 ראיינו אנשי משמר זכויות האדם 15 נשים ונערות יזידיות ו-21 נשים סוניות ערביות שהצליחו להימלט משבי דאע"ש. רובן היו כלואות למעלה משנה, וסיפרו כי נכפה על מי שלא הייתה מוסלמית קודם לכן להמיר את דתה. עוד סיפרו הנשים על שעבודן, על אונס שיטתי שעברו – לעתים על ידי מספר רב של לוחמים – ועל כך שנמכרו ונקנו.
סיפוריהן הטרגיים של נשים אלו מצביעים על האפשרות כי המדינה המדומה של דאע"ש נבנתה על השעבוד המלא של נשים, והארגון אכן עיצב במיומנות ולעתים תכופות תעמולה ברוטלית ומיזוגנית לבטא ולקדם את האידאולוגיה שלו.
דאע"ש מיסד את האלימות הפסיכולוגית והפיזית נגד נשים באמצעות פאתוות (פסקי הלכה מוסלמיים) אותן הוציאו האידיאולוגים הבכירים שלו. גרוע מכך, הפרקטיקה הזו עברה "ייצוא" לקבוצות קיצוניות נוספות, כמו בוקו-חראם במערב אפריקה שנשבעה אמונים לדאע"ש בתחילת 2015.
נראה שהמסר עובר. אחיזתו של דאע"ש בשטח נחלשת, וכך גם שליטתו בנשים. התמונה הזכורה ביותר משחרור העיר הסורית מנביג' הייתה של נשים ששרפו את הבורקות שלהן וגינו באופן פומבי את הזוועות שחולל שם הארגון
האידאולוגיה של דאע"ש דורשת את "מחיקת" זכויות האזרח של הנשים והכפפתן המלאה למבנה המשפחתי ולגבר ששולט בו. מסלול החיים המובנה לאישה תחת אידאולוגיה זו הוא להישאר בבית ולגדל ג'יהאדיסטים קטנים שיילחמו עבור המדינה. נשים שחורגות מתפקידן כרעיות ואימהות ומבקשות אוטונומיה או ביטוי עצמי מחוץ למשפחה נענשות בחומרה.
כל זה מבוסס על פרשנות מעוותת להלכה המוסלמית שבאופן לא מפתיע מוחלת בעיקר בתחום המשפחה. לנשים שמור תפקיד בפרשנות זו, תפקיד אשר נועד לתמוך במבנה החברתי שנובע מהפאתוות והאידיאולוגיה השלטת, ומעת לעת הן גם עשויות לשמש כקורבנות לפורקן היצרים האלימים של הגברים, וגם זה כחלק מהמבנה החברתי הדאע"שי.
על הרקע הזה, המראה של חיילות כורדיות בחזית הלחימה של הקואליציה הנתמכת על ידי ארה"ב נגד דאע"ש בסוריה ועיראק הוא אירוני במיוחד. מתקפות צבאיות שנערכו לאחרונה הצליחו לכבוש מחדש שטחים שהיו תקופה ארוכה תחת שליטת דאע"ש, בכללם גם בירת הארגון בעיראק – דרום מוסול. תמונות הניצחון ממערכות אלו, אשר הנשים בולטות בהן, הן תרופה לתעמולה הרעילה של דאע"ש, והן מעודדות יותר ויותר נשים להתנגד לאידאולוגיה שמכתיב הארגון.
נראה שהמסר עובר. אחיזתו של דאע"ש בשטח נחלשת, וכך גם שליטתו בנשים. התמונה הזכורה ביותר משחרור העיר הסורית מנביג' הייתה של נשים ששרפו את הבורקות שלהן וגינו באופן פומבי את הזוועות שחולל שם הארגון.
סיפוריהן הטרגיים של נשים אלו מצביעים על האפשרות כי המדינה המדומה של דאע"ש נבנתה על השעבוד המלא של נשים, והארגון אכן עיצב במיומנות ולעתים תכופות תעמולה ברוטלית ומיזוגנית לבטא ולקדם את האידאולוגיה שלו
למחוות סמליות חוזרות אלו תהיה השפעה גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. אלו הן נשים שעומדות באופן פומבי על זכותן לאוטונומיה; אחרי כל כך הרבה תעמולה וברוטליות, רבים באזור לא האמינו כי התנהגות כזו אפשרית בכלל. בטווח הארוך, תמונות של נשים לוכדות והורגות לוחמים של דאע"ש הן המסמר הראשון בארון הקבורה של האידאולוגיה שלו, המבוססת על ההנחה השקרית בדבר נחיתותן של נשים.
מאחר ודאע"ש הציב את הנשים במרכז האידאולוגיה שלו, הן איום סמוי אך משמעותי לארגון. בהפגנת הכוח שלהן נגד מה שדאע"ש ביקש להכתיב, הנשים המשוחררות מזכירות לעולם שהארגון הזה "חטף" את הערכים האוניברסליים של האסלאם ועיוות את המסרים שלו.
בהחלט הולם שנשים אמיצות וחזקות עוזרות להביס ארגון שהמיתוס המכונן שלו נשען על הכנעתן האלימה של נשים. תיפקודן כלוחמות מוכיח, אולי יותר מכל דבר אחר, שהאמונות של דאע"ש – בפרט הפטריארכיה הרצחנית שלו – נדחות על הסף.
פאטימה סאדיקי היא פרופסור לבלשנות ולימודי מגדר באוניברסיטת פס במרוקו.
פורסם במקור ב-Project Syndicate, תורגם על ידי שי וינבלום.
