נציגים רשמיים של החבל האוטונומי רוג'בה בצפון סוריה מתחו ביקורת על האופן הסקסיסטי בו סיקרה התקשורת המערבית את מותה של לוחמת YPJ אסיה רמזאן אנתאר שנפלה בעיר מנביג' ב-30 באוגוסט כשעמדתה הותקפה בידי שלושה רכבי תופת משוריינים נהוגים במחבלים מתאבדים של דאע"ש.

אנתאר המוכרת גם בכינוי הגרילה "ויאן קמישלי", נולדה ב-1997 בקמישלי  שבצפון-מזרח סוריה. בגיל 18 התנדבה ללחימה נגד דאע"ש בסוריה במסגרת צבא של נשים בלבד, בו לוחמות זו לצד זו כורדיות, ערביות, ארמניות, יזידיות, אשוריות ואף מספר יהודיות. אנתאר הייתה מקלענית ובהמשך נבחרה לפיקוד.

מספר עיתונים בריטים, ביניהם UK Times, BBC, וה- Daily Mail, דיווחו כבר בתחילת ספטמבר על מותה של אנתאר תוך שהם משווים אותה לשחקנית הקולנוע אנג'לינה ג'ולי. בשבוע האחרון התפשט אופן סיקור זה לכלי תקשורת נוספים בעולם ביניהם גם העיתונים הישראלים Jerusalem Post, ידיעות אחרונות, מאקו, מעריב ו-NRG.

פעילים כורדים ברשת היו הראשונים לגנות את הסיקור הסקסיסטי, תוך שהם מדגישים כי אנתאר בחרה להתגייס בכדי להילחם בין היתר במי שמשפיל נשים ושופט אותן לפי גופן והמראה שלהן.

גורמים רשמיים באוטונומיה של רוג'בה אמרו לכתבי ה-BBC כי הם התאכזבו מכלי התקשורת הממזערים את מאבקן של הנשים לשוויון.

צ'ומאן קאנני, לוחם כורדי האחראי על שיקום קובני אמר כי "כל הפילוסופיה של ה-YPJ היא להלחם נגד סקסיזם ולמנוע שימוש בנשים כאובייקט מיני". עוד הוסיף כי "אנחנו מבקשים לתת לנשים את המקום המוביל בו ראוי שהן יעמדו בחברה, שהן יקבעו את גורלן בעצמן. ויאן נפלה למען האידאלים האלה. בתקשורת, אף אחד לא דיבר על האידאלים אשר למענם הקדישה את חייה, וגם לא על מה שויאן השיגה למען הנשים ברוג'בה בארבע השנים האחרונות".

אגרין סנה, מפקדת ב-YPJ, תקפה גם היא את ההשוואה לאנג'לינה ג'ולי ואמרה כי כל הנשים שנפלו במלחמה נגד דאע"ש, כל הנשים שסירבו לדיכוי שדאע"ש ניסה לכפות עליהן, כולן שוות. "הביטו בתמונות שלהן, כולן מלאכיות, כולן יפות, זה חטא לבחור אחת רק כי היא דומה לאיזה שחקנית הוליווד, אנג'לינה ג'ולי או ג'וליה רוברטס. אין בהן שום דבר דומה לאותן שחקניות. הן מעדיפות למות מאשר לחיות תחת אחד המוסדות הכי שונאי נשים בעולם" אמרה בהתכוונה לתעשיית הסרטים של הוליווד.

הביקורת על האופן בו מיוצגות הלוחמות הכורדיות בטורקיה ובסוריה בתקשורת העולמית, החלה כבר לפני כמה שנים. לטענת המבקרים, כלי התקשורת משתמשים בתמונות של הנשים בשביל למשוך את תשומת לב הציבור אך נמנעים מלהעמיק ברעיונות למענם נלחמות הנשים.

הצבא העממי של רוג'בה (YPG) מונה כ-80,000 לוחמות ולוחמים. הצבא נוסד על ידי תנועת הפועלות הכורדית בסוריה, אך כיום אחוז ניכר מחייליו אינם כורדים אלא ערבים ובני מיעוטים אחרים. כ-33% ממצבת הקרב של ה-YPG הן נשים, זאת בנוסף ל"יחידות להגנת הנשים" (YPJ) הפועלות בסוריה. יחידות אלה מהוות כוח דמוקרטי המורכב מנשים בלבד, ומתנהל בעצמאות ארגונית. ב"יחידות להגנת הנשים" משרתות כיום כ-21,000 לוחמות.

בכתבה לעיתון הגרדיאן הבריטי, טען דייויד גילבר כי "כל כך הרבה אנשים במערב התלהבו מהלוחמות הכורדיות הפמיניסטיות מבלי בכלל לשאול את עצמם: אלו רעיונות מניעים אותן? היכן התחנכו? איזה מערכת חברתית סיפקה להן נשק?" גילבר סיקר את המערכת הסוציאליסטית, פדרטיבית, אנרכיסטית, פמיניסטית, רב-לאומית אותה מנסות הלוחמות הכורדיות להקים בצפון סוריה ובדרום טורקיה. העצמאות לה זכו הכורדים בצפון סוריה לאחר שצבא אסד פינה את חייליו מהאזור, מכונה על ידי חוקרים רבים בשם "מהפכת רוג'בה" ונחשבת כניסיון בין ימינו ליצור חברה אוטופית. הקמת כוחות צבא ושיטור של נשים בלבד, לצד כוחות צבא ושיטור מעורבים בהן לפחות 30% מהלוחמות הן נשים, מטרתה להעניק לנשים מרחב פעולה להנהיג ולשנות את החברה. ההוגות הפמינסטיות המוכרות ביותר במערב העזו רק לחלום על מה שהכורדיות ובנות בריתן הערביות מיישמות הלכה למעשה בחבל האוטונומי של רוג'בה.